פורום בתי משפט

רצוי לשאול בפורום פלילי





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

תפקידו של התובע לדאוג להמצאה לנתבע, לרבות "חלף המצאה"
יתכן שהנתבע במילואים, או בטיול בחו"ל, ולא קיבל לידיו את הדואר הרשום - גם הרישום "לא ידוע" לא פוטר מהמצאה כדין,
פתרון טוב יותר הוא שתבקש מבית המשפט לאשר לך אישית להמציא לנתבע את הזימון - או באמצעות שליח מטעמך.

שים לב שבקשה לתיקון כתב התביעה חייבת לכלול תצהיר.
שינוי כתב תביעה עלול לחייב את הנתבע/נתבעים לתקן את כתב ההגנה שלהם שכבר הוגש, דבר שיגרור חיוב בהוצאות משפט.

והוא נתון לשיקול דעתה של ערכאת הערעור
אחרי שבית המשפט בערעור כבר החליט לעכב, הרבה לא נשאר מה לעשות, כי סיכויי בקשה לרשות ערעור על החלטת העיכוב קלושים מאוד.

הרי ששלושים הימים מתחילים מהיום שלמחרת יום ההמצאה (יום ההמצאה עצמו לא נחשב)

הוא, מיום שלמחרת יום מתן ההחלטה (יום מתן ההחלטה עצמו לא נספר), וכל זאת ללא קשר ליום ההמצאה של ההחלטה לצדדים.-

יש מקרים מיוחדים, שלא קשורים למצב שלך, למשל, שבתוך 30 הימים יש פגרה של בתי המשפט, ואז, למרות שנכתב בהחלטה "מהיום" ימי הפגרה לא נספרים.

יש התחשבות במצבו של המערער, כדי שלא יהיה ב-"מעגל שוטה" שנדחתה בקשתו לפטור מעירבון, ובערעור על הדחיה, נדרש שוב להפקיד עירבון
התחשבות כן, אבל לא פטור אוטומאטי.
עליך להוכיח את חוסר היכולת הכלכלית כנדרש ושיש לערעור סיכוי
ראה לדוגמא החלטה בקישור

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"ניתן לערער בזכות על "החלטה אחרת" במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, גם כאשר בקשת רשות ערעור על אותה החלטה נדחתה לגופה קודם לכן..."
[רע"א (עליון) 4036/14 חסן מסעודין נ' אלכסנדר קושניר]

וכך קבע בית המשפט העליון במקרה דומה (לגבי חברה) -

"סוגיה אחרת היא: הכיצד יש לבחון בקשת פטור
לתשלום אגרה מטעם חברה. כמובן יש לבדוק את סיכויי התביעה ומצבו הכלכלי של התובע –
הוא החברה במקרה דנא. בהקשר זה יודגש, כי הנטל מוטל על מבקש הפטור להוכיח גם היעדר
יכולת כלכלית. מכאן, על חברה שמגישה בקשה שכזו לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה
הכלכלי הירוד תוך הצגת פרטים וראיות. אמנם, אין מקום לקבוע רשימת ראיות ממצה מקום
שהמחוקק לא בחר לעשות כן וכאשר העניין תלוי נסיבות. אולם, על החברה העותרת לפטור
מאגרה לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי"
[רע"א (עליון) 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ ואח' - סעיף 7]

ראה -

האם צירפת תצהיר לתמיכה בעובדות שבבקשתך ?
האם תשובת הצד שכנגד נתמכה בתצהיר ?

אם התשובות לשאלות הללו היא כן -
יש שתי אפשרויות -
ראשונה - תצהיר התשובה ניתן על ידי מי מהתובעים עצמם, ואז זכותך לחקור אותו בחקירה נגדית בזמן הדיון
והשניה - תצהיר התשובה ניתן על ידי מי שאינו אחד התובעים, ואז אתה צריך להגיש בקשה לבית המשפט לחקור את מגיש התצהיר בדיון שנקבע (כי אחרת הוא לא יגיע לבדו לדיון לצורך חקירה נגדית).

אם אתה היגשת תצהיר והצד שכנגד לא, אז אתה תטען בדיון שיתקיים שכיוון שתשובת הצד שכנגד היא סתמית ולקונית שלא נתמכה בתצהיר, הרי שיש לקבל את בקשתך ולו מהטעם שלא הוגש תצהיר מטעם התובעים.

אם תתקיים חקירה נגדית בדיון על התצהירים - אתה אמור להוכיח לבית המשפט מתוך החקירה שאין לתובעים סמכות לטעון בשם החברה.

או לעיכוב ביצועו של פסק הדין היא - "החלטה אחרת"
ערעור על החלטת רשם ניתן להגיש - בזכות - לבית המשפט
בו הוא מכהן כרשם.

במצב הזה קיימות שתי אפשרויות

הראשונה - שבקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בבית המשפט השלום היתה עד להגשת הערעור במחוזי, ואז, יש לך זכות להגיש בקשה חדשה במחוזי לעיכוב ביצוע עד למתן פסק הדין בערעור
והשניה - שבקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בשלום היתה עד למתן פסק הדין בערעור, ואז, אין לך אפשרות להגיש בקשה חדשה לעיכוב ביצוע במחוזי, אבל, אם תגישי ערעור בזכות לשלום והיא תידחה, תוכלי להגיש על הדחיה בקשה לרשות ערעור למחוזי.

שמות הצדדים בערעור זהים לשמות הצדדים בתובענה שמתבררת בפני השופט שפסילתו נתבקשה.
סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע בין היתר -

"(ב) נטענה
טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת."

וכן -

"(ג) החלטת
שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית
המשפט העליון..."

יחד עם זאת, במצורף לערעור לבית המשפט העליון תוך 10 ימי,  יש לצרף תצהיר, וכן את בקשת הפסלות, תשובת הצד שכנגד, ההחלטה המנומקת של השופט, הפרוטוקול, והכל כפי שקובעת תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי

"(ב) הערעור יוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הודעה לבעל
הדין החלטת השופט; בערעור יפורטו כל נימוקי ההתנגדות להחלטה ויצורפו לו תצהיר לשם
אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, ההחלטה נושא הערעור, הבקשה לפי תקנה 471ב, התשובה
לבקשה, ופרוטוקול הדיון בבקשה; בו ביום ימציא המערער עותק מהערעור על מצורפיו,
במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך דין אחד, די
בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור."

יחד עם זאת - ואף שהפורום הזה אינו "גוף רשמי"

יתכן שאם תפרט את שאלתך תהיה אפשרות להשיב לך עליה

ואז תוכל להחליט אם יש לך צורך בייעוץ מקצועי נוסף על ידי עורך דין או אולי על ידי כמה עורכי דין.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

השופט מוסמך להוציאו מאולם בית המשפט על פי הקבוע בחוק בתי המשפט -

"69. (א) בית משפט רשאי
לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו."

ואם הוא לא קטין, הוא יוכל להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים כמפורט בקישור

בקשה+תצהיר להארכת מועד לביטול החלטת בית המשפט במעמד צד אחד לדחיית התובענה
וגם -
בקשה שניה, +תצהיר, לביטול החלטה במעמד צד אחד לדחיית התביעה בשל אי-הפקדת ערובה
תצייני את הסיבות שהביאו להחלטת בית המשפט
תצייני שזכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה, ולכן, מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשתך.

שלום, בעיקרון גוף מהמדינה מיוצג על ידי פרקליטות מחוז המתאים לאזור המגורים או הרשות. במקרה של גוף כמו רבנות, ייתכן מאוד כי פרקליט מפרקליטות המדינה ייצג בשים לב לזהות הגוף. מדוע? 

תקנה 2(ב) לתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973 - קובעת :

"שירות יינתן למבקש, שאינו חבר-בני-אדם..."

הראשונה - אם יש הסכמה מצד העד להגיע מרצונו לבית המשפט לצורך מתן העדות, ואז אם יש צורך, ניתן בהסכמה לפצות את העד כספית על הוצאותיו בשל הגעתו לעדות - ואפשר לחילופין להפקיד את הכסף במזכירות בית המשפט
והשניה - כאשר אין הסכמה מרצון מצד העד להגיע למתן עדות, ואז מגישים בקשה בכתב + תצהיר, לבית המשפט, ומבקשים שבית המשפט יוציא זימון לעד למסירת עדות, ואז בית המשפט גם קובע את סכום הכסף לפיצוי העד על הוצאותיו שיופקדו על ידך במזכירות בית המשפט
בבקשה ובתצהיר עליך לנמק מדוע יש חשיבות ורלוונטיות לעדות של העד הזה

כדי לא להגיש חוות דעת רפואית - יש להגיש בקשה + תצהיר לבית המשפט למתן פטור

התנאים למתן הפטור מפורטים בהחלטה המצורפת - קרא אותה בעיון

מומלץ להעלות את שאלתך גם בפורום רשלנות רפואית





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

הפסיקה קובעת שצד שרוצה להביא מומחה נוסף מטעמו לאחר
שמיעת מומחה בית המשפט, חייב להודיע לבית המשפט שהוא שומר לעצמו את הזכות הזו בזמן מינוי המומחה מטעם בית
המשפט, שאם לא כן לא יוכל לאחר מכן לבקש הבאת חוות דעת נוספת מטעם מומחה מטעמו - ציטוט :

"ברירת המחדל הדיונית היא כי בהיעדר אמירה מפורשת של מי מהצדדים, מינוי המומחה נעשה
בהסכמה. מכאן, שצד אשר מבקש לשמור את זכותו להגיש חוות דעת מומחה מטעמו, על אף
מינוי מומחה מטעם בית המשפט, צריך להבהיר עמדתו זו, שאם לא כן, יראו את שתיקתו
כהסכמה."
[רע"א (עליון) 4255/13 


ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים בע"מ נ' א.א הנדסה ותכנון מדרונות בע"מ ואח']

על פי תקנה 130(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, מינוי מומחה בית משפט בהסכמה שולל את זכות הצדדים להביא מומחים נוספים מטעמם.

צד ג' הוא לא השולח ולא השלוח, ולכן סיום השליחות מותנה בהסכמתו של צד ג'

נא העבר שאלתך ל-

שלום. כל אדם יכול להיות עד תביעה. תיאורטית אפשרי ששניהם יהיו עדי תביעה, אם כי מעשית לא נשמע הגיוני מאחר ועד תביעה מגיע כאשר הוא נועד לרמוס ולהפליל את השני. מצב שיש שני עדי תביעה נשמע לא סביר. אם תביא דוגמא קונקרטית, אוכל להתייחס.

זימון בעל דין לדיון בבוררות יעשה כדין הזימון לדיון בבית משפט
תקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ"ט-1968 קובעות בתקנה 2, שבכל עניין שבתקנות הללו לא נקבעה הוראה אחרת - יחולו תקנות סדר הדין האזרחי הנהוגות בבתי משפט.
כיוון שאין הוראה אחרת בתקנות הבוררות לעניין זימון בעל דין לדיון בבוררות, חלות לפיכך ההוראות הנהוגות בבית משפט.

בית דין לשכירות מוסמך לדון בעניינים הקשורים לשכירות מוגנת, על פי חוק הגנת הדייר
הסמכות נקבעה בסעיף 140 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972

"140. (א) בית
דין לשכירות יהיה מוסמך לדון בכל ענין הנובע מהוראות פרקים ב' עד ה', של חלק ב',
יהיה שוויו אשר יהיה.
(ב) בתחום סמכות זו יהיה כוחו של בית דין לשכירות ככוחו של בית משפט שלום
במשפט אזרחי.
(ג) סעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות הנתונה לבית משפט אחר לפי חיקוק אחר."