פורום בתי משפט

צריך להתאים את הפעולה הדרושה לעובדות בשטח

בין היתר, כמה זמן נשאר לשוכר עד לעזיבתו

האם השוכר לא מקיים הוראות נוספות בפסק הדין

האם יש לבעל הנכס מפתח כניסה לנכס המושכר



האפשרויות הן אלה -



1. להגיש את פסק הדין לביצוע
בהוצאה לפועל – מומלץ לפנות באתר הזה לפורום הוצאה לפועל כדי לקבל מהם תשובה למידת
היעילות שניתן להפיק

2. לנקוט בהליכי ביזיון בית
המשפט – שספק אם הם אכן יעילים נגד שוכר שנוקט אלימות בהתנגדותו לבצע פסק הדין

3. אפשרות שלישית,
שהיא לדעתי היעילה ביותר, לסלק את השוכר הסרבן באופן מיידי, בדרך של קבלת צו מבית
המשפט - או - בדרך של מינוי כונס נכסים –



וזאת על פי התקנות הללו של סדר הדין
האזרחי –



"מינוי כונס נכסים

388. (א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית
המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי טופס 45, את
הדברים האלה:

(1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו;

(2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו;

(3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;

(4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או
מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות
בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן
הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים.

.

(ב) ... "



"שכר

389. (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט
רשאי לקבוע, בצו כללי או מיוחד, את שכר שירותיו של כונס הנכסים וכיצד ועל מי
לשלמו.

(ב) מינה בית המשפט או הרשם עובד המדינה לשמש
כונס נכסים, ישולם שכרו לאוצר המדינה, אך באישור נציב שירות המדינה רשאי הוא לקבל
שכר מיוחד בעד טרחתו."

.



הערת מערכת: ראה פורום משפטי

אם מדובר בתביעה כספית - ניתן להגיש תביעה נגד הרשות (לא נגד עובדיה) אף ללא משלוח התראה
מנגד - משלוח התראה יכול אולי לפתור את הבעיה ולחסוך את הצורך בהליך משפטי
אם מדובר בתביעת לשון הרע - יש לעשות שיקול אחר
אם מדובר בתביעה להורות לרשות לפעול בצורה מסוימת - יתכן שיש צורך להגיש נגד הרשות עתירה מנהלית, ואז יש חובה לשלוח התראה לרשות טרם הגשת העתירה במטרה שתוכל לתקן את הבעיה
לכן, יש לבדוק היטב מה מהות התביעה, ואחר כך להמשיך הלאה

וכך קובעת תקנה 522(א) לתקנות סדר הדין האזרחי -

"522. (א) מצהיר
בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא
אם כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על
חקירתו של המצהיר."

לכן, אם הנתבע הגיש תצהירי עדות ראשית של העדים מטעמו ואם מדובר בהליך עיקרי (ולא בבקשת ביניים) הרי שחובה על ההנתבע לזמן את עדיו לדיון בבית המשפט לחקירה נגדית.
את החקירה הנגדית על התצהירים אתה תבצע
אם לא התייצבו העדים מטעם הנתבע לחקירה נגדית, תצהירי העדות שמסרו בטלים וחברי תוקף משפטי.
אתה בתור תובע לא צריך לעשות דבר לצורך זימון עדי הנתבע - את זה חייב הנתבע בעצמו לבצע בלי שאתה צריך לבקש זאת.

אי תשלום האגרה לא מבטל את קיום התביעה ולכן חובה להגיש כתב הגנה במועד ללא קשר לנושא תשלום האגרה
כפי שקבע בית המשפט העליון בפסק דין ע"א 2486/04 אהרון אהרוני נ' אלחנני
דנציגר שפורן ושות' עו"ד

רק כאשר המשיב חושב שיש לטעון טענה עובדתית שונה או סותרת לזו שטען המבקש הוא צריך להגיש תצהיר תשובה, גם תשובה ללא תצהיר אינה הכרחית, למשל, כאשר עולה שאלה שמוגבלת רק לפן המשפטי.
כמו כן, בהמרצת פתיחה יש חובה לקיים דיון בבית המשפט, וזו גם הזדמנות למשיב לטעון את טענותיו.
לכן, אי מתן תשובה בכתב מצד המשיב אינה סיבה להשבת אגרה.

נא הפנה שאלתך לרשם העמותות בקישור

לכן, אתה רשאי להגיש בקשה+תצהיר לביטול פסק הדין שנייתן במעמד צד אחד על פי תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, אם טרם חלפו 30 יום מיום שהומצא לך פסק הדין.
ואם כבר חלפו להם 30 הימים הללו, אתה רשאי להגיש בקשה+תצהיר להארכת מועד לצורך הגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

מטעמו של המנהל - שלגביו נתבקשה מחיקה מההליך המשפטי בשל היעדר יריבות משפטית - וזאת על לאחר קבלת ההחלטה בבקשת המחיקה.

הדבר גם תלוי באיזה בית משפט מדובר ובאיזה סדר דין

אם - לדוגמא - בית המשפט המחוזי הוא שדחה את בקשת רשות הערעור, הרי שניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בהנחה שהדחיה במחוזי לא היתה בשל צו בתי המשפט המגביל הגשת בקשת רשות ערעור.
כאשר מגישים בקשה לרשות ערעור לעליון, צריך ראשית דבר להוכיח בבקשה שמדובר בנושא החורג בחשיבותו מעניינם הפרטני של בעלי הדין ולכן ראוי שבית המשפט העליון יקבע לגביו קביעה משפטית עקרונית.

אבל, כיוון שיש לשופט שיקול דעת בכל הקשור לניהול המשפט, וכיוון שיש שופטים ערבים רבים במערכת המשפט, וכיוון שיש בעלי דין רבים גם הם ערבים, לעיתים משתמש השופט גם בשפה הערבית

לדעתי,
יש שתי בעיות בתביעה
ראשית, אין ראיה בכתב על 70,000 ש"ח
ושנית, ה- 70,000 ש"ח אינם סכום "קצוב" ויש צורך להוכיח אותו באמצעות עדים
במצב כזה, בית המשפט ימחק את ה- 70,000 ש"ח מהתביעה, על פי סמכותו מכוח תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי.
אומנם יש פסיקה של בית המשפט העליון שאין צורך להביא את כל הראיות, ודי בראשית ראיה, אבל זה מתייחס "לאורך" ולא "לרוחב"
כלומר, הדרישה לראיה בכתב חייבת להיות לכל "רוחב" הסכום, אבל אין צורך בנוסף להוכיח "לאורך" פרטים כמו למשל הפרה של ההסכם.

בקישור

ההנחיה הדשה שבמרכז מידע לא יתנו פרטים ללא מספר תיק, והם מפנים אותך ללכת לכל בית משפט ולהזדהות ושם ימסרו לך  פרטים על התיקים

בדרך כלל, יש שתי דרכים לזימון עד
הראשונה - לבקש ממנו - בהסכמתו - שיגיע לבית המשפט למתן עדות
והשניה - להגיש בקשה+תצהיר לבית המשפט שישלח זימון לעד,
בקשה כזו מצריכה הפקדת תשלום הוצאות העד במזכירות בית המשפט טרם משלוח הזימון
מה שחשוב לציין בבקשת הזימון ובתצהיר - הוא הרלוונטיות של העד לתביעה.
ראה לדוגמא החלטה מצורפת בקישור

בהמשך לתקנה 2(א), ראה תקנה 2(ג) הקובעת שאם יש בעיה עם מקום השיפוט, העתירה תוגש בירושלים ורשאי שופט בית המשפט העליון להעבירה למקום אחר.

אלא שרצוי להגיע להסכמה דיונית ישירה בית הצדדים טרם הדיון בבית המשפט, ולבקש בהסכמת הצדדים את אישור בית המשפט להסדר הדיוני
ואז אתה תימנע ממצבים "מביכים" בזמן הדיון עצמו.

יש הליכים משפטיים שבעל הדין כן רשאי לבצע מסירה
ויש מקרים שרק לאחר קבלת אישור מבית המשפט זה אפשרי.

על פי התקנות, לתגובה על המרצת פתיחה יש 45 יום
לכן, אם נקבע דיון לעוד שבועיים - לא מומלץ לשנות זאת
אם ניתן להגיע להסכמה דיונית בכתב מצד כל הצדדים לוויתור על הדיון ולהגשת תגובה בכתב מיידית, שעל סמך הטענות בכתב בלבד בית המשפט יחליט, אז אולי כדאי לנסות.

מהו בדיוק אותו תאגיד - ומה מהות התביעה ?
לפי חוק החברות - למשל - יכולה חברה להגיש תביעה בעצמה, ויכול גם בעל מניות בחברה להגיש תביעה נגזרת בשם החברה
השאלה לא מפורטת מספיק כדי להשיב

חייב להיעשות אישית על ידי בעל הדין וזאת על פי תקנה 35(א) ו- 7(ב) לתקנות בתי משפט לענינים
מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000

ציטוט :

"35. (א)  כתב בי-דין המוגש לבית המשפט
יומצא במישרין לשאר בעלי הדין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שלושה ימים מיום הגשתו
לבית המשפט, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה."

"7 (א) . . .
(ב) לא תובא עתירה לעיון בית המשפט כאמור
בתקנת משנה (א) אלא אם כן הגיש העותר לבית המשפט אישור בדבר המצאת העתירה כדין לפי
תקנה 35."

בית משפט בסדר דין רגיל רשאי להורות שבעל דין יתייצב אישית - כפי שנקבע בתקנה 147 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי -



"147 (א) שופט בקדם-משפט רשאי להורות שבעל דין פלוני יתייצב בעצמו..."



לכן, אין חובת התייצבות אישית אם בית המשפט לא הורה כך.





מה שלפעמים עושים, בעל הדין עצמו נשאר מחוץ לאולם בית המשפט, או בכל מקום בבניין בית המשפט, ואם אתה רואה סיבה טובה שהוא יכנס פנימה, אתה מזמין אותו להיכנס או מתקשר אליו לטלפון הסלולרי.



אם הנתבע הוא רופא שטוען שאיבד את המסמכים הרפואיים (רשומות רפואיות) הרי שהדבר עומד בסתירה לתקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל"ז-1976 המחייבות שמירה על רשומות רפואיות לאורך זמן רב.

ולכן זו עוולה בנזיקין של הפרת הוראה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.



כמו כן, לעניין זה קבע בית המשפט העליון -



"הנה-כי-כן, היעדרם של רישומים הנדרשים על-פי שיגרת הנוהל הרפואי מצביע על אי-מילוי חובה החלה על הרופאים ועל המוסד הרפואי כלפי המטופלים, ומהווה מחדל רשלני. במחדל זה יש כדי לפגום גם באפשרויות הטיפול בחולה בעתיד, וגם כדי לשלול ממנו ומבית-המשפט ראיה בעלת חשיבות במקרה של התדיינות עתידית בין החולה לבין הרופא או המוסד. מחדל זה של הרופא או של המוסד הרפואי פועל לחובתם בהתדיינות משפטית בין החולה לבינם, בכל אותם מקרים שקיומו של רישום נאות היה בו כדי להבהיר את העובדות שבמחלוקת.נוסיף, במאמר מוסגר, שיש הרואים בהתרשלות, אשר כתוצאה ממנה לא נערכו רישומים רפואיים נאותים, עניין המהווה עילה לתביעה בגין "נזק ראייתי" שנגרם לחולה, אשר מנע ממנו להוכיח את תביעתו (ראו בע"א 789/89 הנ"ל [2], בעקבות ע"א 285/86 נגר נ' וילנסקי ואח' וערעור שכנגד"

[ע"א (עליון) 6330/96 ‏א' בנגר, קטינה
ואח' נ' בית החולים הכללי ע"ש ד"ר הלל יפה,
חדרה‏, פ''ד נב(1) 145]



הטענה שהוא "איבד" את המסמכים אינה סבירה, כי הכל מתנהל היום באמצעות מחשב פלוס גיבוי של המחשב, ומסמכים רפואיים לא יכולים "להיעלם".



יתכן שאין צורך לבקש תצהיר על אובדן המסמכים, כי הרופא יצטרך להגיש תצהיר עדות ראשית או להעיד בעדות ראשית - ובכל מקרה תוכל לחקור אותו בחקירה נגדית גם על אובדן המסמכים, גם אם הוא לא ציין זאת בתצהיר העדות שלו או בעדות ראשית. הדבר תלוי כיצד הנתבע יפעל.



בנושא ההיעלמות של המסמכים רפואיים - כדאי שתשאל גם בפורום רשלנות רפואית.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

בשלב הסיכומים יש לפרט את ההוצאות שנגרמו לאורך ההליך, וניתן לפרט את הבקשות השונות שהוגשו, צירוף קבלות על הוצאות כספיות, או על עריכת תצהירים, או על ייעוץ משפטי
כלומר, ניתן לפרט את סעיפי ההוצאות שנגרמו לבקש על פיהן שבית המשפט יפסוק את הוצאות המשפט.
ניתן לבקש פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה אם נגרמה השחתת זמנו של בית המשפט.

ישנן אפשרויות שונות לתשלום האגרה - ראה בקישור

האם מדובר בתביעה "יחד ולחוד" ?
אם כן, ניתן לחייב כל אחד מהם בנפרד במלוא הנזק
אם לא, ניתן לחייב כל אחד מהם לפי הנזק שגרם
הדבר תלוי בניסוח כתב התביעה - לאור סעיף 11 לפקודת הנזיקין - וגם לאור פסיקת בית המשפט העליון -

"ההלכה הנוהגת בדין הישראלי, שאומצה אצלנו בעקבות הפסיקה האנגלית, מסווגת את המקרים
הנזיקיים בהם שותף יותר ממעוול אחד לשלושה:
מעוולים במשותף; מעוולים בנפרד שגרמו
נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה; ומעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים.
את המעוולים משני
הסוגים הראשונים מחייבים בפיצויים על מלוא הנזק ביחד ולחוד, בעוד שהמעוולים מהסוג
השלישי מחויבים בנזק שגרם כל אחד מהם בנפרד"
[ע"א (עליון) 8133/03 עודד יצחק  נ'  לוטם שיווק בע"מ ואח']

מהשאלה לא ברור כיצד נעשה הניסוח של כתב התביעה.
היה ומדובר במעוולים "ביחד ולחוד" ניתן לחייב כל אחד מהם בנפרד במלוא הנזק - וניתן לבקש מבית המשפט פסק דין - על מלוא הנזק - נגד מי שלא הגיש כתב הגנה במועד.

הגשת בקשה לפסק דין עדיין תאפשר למי שלא הגיש כתב הגנה להגישו באיחור, ובית המשפט ינהג בגמישות כלפיו.

כמובן, שיש לבדוק תחילה בתיק בית המשפט שאכן נתקבלו אישורי המסירה של כתב התביעה מצד כל הנתבעים, ושחלף המועד שניתן להם להגשת כתב ההגנה.