פורום בתי משפט

תעבור לסדר דין רגיל - תקנה 258 לתקסד"א



מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

שלום רעות,



יש לבדוק את תקנון ההגרלה אם יש התייחסות למקרה כזה.

בד"כ לעורך ההגרלה נתונה סמכות לקבל החלטות כאלו, וסביר להניח כי אין בעייה עם הדבר. 

בכל מקרה את יכולה לבקש ולעיין בתקנון ולראות אם יש התייחסות לעניין. 



מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

שלום רב,



אם העד מבקש לקבל תשלום - בית משפט מחייב את מי ההזמין את העד לעדות בתשלום. במקרה שלך זה הנתבע. 



אבל - הנתבע יכול לוותר על העד (לא להזמין אותו לעדות) והמשמעות של הדבר היא שהתצהיר של העד נמחק. 



במידה ואתה רוצה בכל זאת לחקור את העד - אתה צריך להגיש בקשה לבית משפט. ייתכן ואתה יכול לבקש לבית המשפט לזמן את העד ולהורות לנתבע (אשר מטעמו הא הגיש תצהיר) לשאת בהוצאות האלו. 



מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

שלום רב, 

את יכולה לעדכן שמחליפים לך את העו"ד (וכפי שציינת לצרף מסמך שמעיד על כך) ולבקש לדחות את המועד להגשת כתב תגובה.

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

מדובר על החלטה טכנית שפירושה שהוגשו כתבי הגנה וניתן להמשיך בבירור התיק. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

ראי תקנה 497א לתקסד"א


מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

שלום רב, 

אם אתה תובע אכיפה, ותביעתך תתקבל,  - משמע על המדינה יהיה להתקשר איתך במקום אם מישהו אחר. 

הואיל והוא עשוי להינזק, הייתי מוסיף אותו כצד לתביעה (ולו כנתבע פורמלי). שלא יהיה מצב שבו, לאחר בירור ההליך, אתה מקבל פסק דין לטובתך ואז הוא יבקש לנהל הליך נוסף. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

ממש מוזר שזה מה שמשרד הפנים דורש. 
גם בישראל - אישור של אפוסטיל הוא אישור המתייחס לנוטריון ולא לאף אחד אחר. 
ובכל מקרה - הנוטריון הוא זה שמאשר שהתרגום הוא נאמן למקור.
אני ממש לא מבין מה החשיבות של זהות המתרגם. 
בקיצור - דרישת משרד הפנים אינה הגיונית ואינה עולה בקשנה עם אישורי האפוסטיל שניתנים בישראל. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

את יכולה להכין ולהגיש את התצהיר ללא עורך-דין אבל - עורך דין חייב לאמת את חתימת המצהיר על גביו. 
כלומר - התצהיר חייב להיחתם בפני עורך-דין.

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

השאלה אינה ברורה דיה.
אם מדובר בתביעת נזיקים - כדאי לפנות לפורום נזיקין ולפרט אודות המקרה. 


מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

הדרך הנכונה תהיה להגיש תביעה לאכיפת הסכם (או אם אפשר לפנות ללשכת ההוצאה לפועל). פקודת ביזיון בית משפט עוסקת בעונשים על מי שהפר צו בית משפט ולא באופן קיום הצו. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

פסק דין של בית משפט מחוזי אינו מחייב את בית המשפט השלום, אלא מנחה אותו. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

לגבי העברתו צתפקידו - נקבע בחוק הפרשנות

"סמכות מינוי
14. הסמכה לעשות מינוי - משמעה גם הסמכה להתלות את תקפו,
לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקידו."

לגבי תחולתו של חוק הפרשנות, נקבע בסעיף 1 לחוק

"תחולת החוק וסייגיה
1. חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם
ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו
דבר שאינו מתיישב עם חוק זה..."

מי שממנה כונס נכסים יש גם את הסמכות להורות לו כיצד לפעול.

יש שתי אפשרויות
(1) אם פסק הדין ניתן במחוזי בערכאה ראשונה, הערעור הוא לעליון בזכות תוך 45 יום (תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי)
(2) אם פסק הדין ניתן במחוזי בהליך של ערעור, הרי שהערעור על פסק הדין הוא בהגשת בקשה לרשות ערעור לעליון תוך 30 יום (תקנה 399)

ממתי מתחילים לספור את הימים
אם פסק הדין ניתן בפני המערער או המבקש או שלא בפניו אבל הוא זומן כדין לשמוע את פסק הדין - החל מיום מתן פסק הדין
ואם ניתן פסק הדין שלא בפני המערער או המבקש - החל מיום ההמצאה של פסק הדין (תקנה 402)
יום מתן פסק הדין, או יום ההמצאתו, לא יחשב במניין הימים.

יש אפשרות לחקור בחקירה נגדית בהמרצת פתיחה
כפי שקבע בית המשפט העליון -

"הוראת דין נוספת הדורשת התייחסות בהקשר זה הינה תקנה 522(א) לתקנות, אשר קובעת כי
מי שנתן תצהיר בהליך עיקרי יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין
שכנגד שהוא מוותר על חקירתו. כידוע, נתמכת המרצת הפתיחה בתצהיר מטעמו של המבקש. משמעות תקנה 522(א) היא, אם כן, כי
המשיב להמרצת הפתיחה זכאי לחקור את המבקש על תצהירו, אף בלא שתישלח תחילה דרישה כי
המצהיר יתייצב לחקירה על תצהירו. חובת ההתייצבות נובעת מן ההוראה שבתקנה 522(א)."
[רע"א (עליון) 6678/09  רחל נחום ספדיה ואח'  נ'  עודד גלעד ואח']

(1) הכוונה ככל הנראה לתשלומי איזון מכוח סעיף 71ב(ד) לחוק המקרקעין
(2) לא ברור אם ההחלטה על תשלומי האיזון התקבלה בהסכמה באסיפת דיירים, או על פי סעיף 71ב(ה) על ידי שמאי מוסכם
(3) לא ברור אם הדיירים חתמו ביניהם על הסכם בכתב לביצוע ההרחבה ולביצוע תשלומי האיזון ובאילו תנאים
(4) לא ברור אם הוחלט לעגן את ההסכמות, כולל תשלומי האיזון, באמצעות תקנון מוסכם על פי סעיף 71(ד) לחוק המקרקעין
(5) לא ברור אם בעל דירה כלשהו פנה בתביעה למפקח על פי סעיף 71(ג) לחוק המקרקעין - והאם ניתן פסק דין של המפקח בעניין תשלומי האיזון.
(6) לגבי כל אחד מהמצבים הללו יש לקרוא בעיון את מה שהוסכם או מה שהוחלט או מה שנקבע או מה שנפס

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"ההכרעה המוקדמת בבקשה לסילוק על הסף מהווה אינטרס של בעלי הדין והמערכת השיפוטית
כולה, ולכן דרך כלל ראוי שתיעשה כבר בשלב קדם המשפט [...].
ברם, אין משמעות הדבר שהערכאה הדיונית
מחויבת בכל מקרה להחליט בבקשה מקדמית שכזו כבר בשלב קדם המשפט, ושיקולי יעילות יכולים
לעיתים להביא לדחיית מועד ההכרעה בבקשה: יש ודיון בבקשה כאמור מחייב בירור עובדתי,
שאין להכריע בו בשלב קדם המשפט."
[רע"א (עליון) 5270/08 סונול ישראל בע"מ ואח'  נ'  


סאפד דיבלופנטס לימטיד ואח']

החלטת בית המשפט לא חלה על מי שלא היה צד להליך המשפטי שלגביו הוארך מועד תחילת ההתיישנות, מה גם שמדבריך ההסכמה של הרשות לדחיית מועד ההתיישנות מתייחסת רק לגבי התביעה הקונקרטית הזו.

לכן, מומלץ שתעלה שאלת זו בפני המומחים ב-

בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט נקבע שניתן לפסול שופט אם קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט
הפירוש של המילים "משוא פנים" בפסקי הדין השונים הוא שהשופט "נעול" על תוצאת המשפט הסופית ולא משנה מה יטענו בעלי הדין במהלך המשפט.
חוץ מפסילה על פי "משוא פנים" - קבע בית המשפט העליון חריג מיוחד שעל פיו ניתן גם כן לפסול שופט, והוא קרוי - מראית פני הצדק
ההסבר על נושא פסילת שופט בשל מראית פני הצדק - ראי סעיף 11 בפסק דין ע"א (עליון) 4675/17 אללימון עאיד  נ'  אס. ג'י. אס חברה לבניין ואח' - המצורף למטה בקישור.
ולגבי האישורים הרפואיים -
כדי שאישור רפואי יהיה יעיל בבית המשפט, אין די בכך שהוא יקבע את סוג המחלות מהן סובל אותו אדם, גם אם הן קשות - עליו גם לקבוע מה אותו חולה יכול לעשות ומה לא, וגם, מה הדחיפות שקיימת לגבי אותו חולה.
כאשר את כותבת "אנושיות" את בעצם רוצה להכתיב לבית המשפט את המגבלות שיש לאותו חולה, מבלי שהן נקבעו במפורש באישור הרפואי
ואולי את מצפה שהשופט יגלה "אנושיות" לטובת צד אחד על חשבון הצד השני - בכך שיקבע מגבלות פיזיות לגבי אותו חולה מבלי שהרופא בעצמו קבע אותן במפורש, באישור הרפואי - ובכך יש כמובן בעיה.
אבל, אם לעומת זאת יש באישור הרפואי קביעות ברורות ומפורשות לגבי מה שהחולה יכול ולא יכול לעשות, והשופט מתעלם מהן, ובכך גם לא ניתן יומו בבית המשפט לאותו חולה, הרי שיש צידוק לערער על החלטה כזו - אבל אין צידוק לבקש את פסילת השופט

ולכן, אינו מתאים למסגרת של פורום באינטרנט.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

פסיקת הוצאות צריכה להיות על בסיס הוצאות ריאליות
שאם לא כן, הן הופכות להיות הוצאות עונשיות
אם מגישים ערעור לבית המשפט העליון על החלטת השופט שלא לפסול עצמו, ניתן לערער באותו מהלך גם על פסיקת ההוצאות שהן חלק בלתי נפרד מההחלטה הדוחה את הפסילה - עליה מערערים.
אם לא מערערים על החלטת השופט הדוחה את בקשת הפסילה - ניתן במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי לערער גם על החיוב בהוצאות המשפט החריגות בהחלטת הביניים.

ראה תקנות

ייפוי כוח מתמשך הוא ייפוי כוח שנכנס לתוקף רק כאשר מי שנתן אותו נכנס למצב של אי כשירות קוגניטיבית. הוא מחליף אפוטרופסות והוא הרבה הרבה יותר גמיש ונוח ממינוי אפוטרופוס, כי האדם עצמו קובע את כל החוקים בשלב בו הוא כשיר, עבור השלב שבו הוא יהיה דמנטי, חסר הכרה או חולה נפש או כל מחלה אחרת שגורמת לאדם להיות חסר כשירות.
רק עורכי דין שעברו הכשרה יכולים לערוך ייפוי כוח כזה. יש רשימה באינטרנט...
בעיני ייפוי הכוח הזה הוא דבר מאוד חשוב לאנשים רבים וחבל שמודעות אליו עדיין נמוכה.