פורום ביטוח לאומי

הבטחת הכנסה כי כזוג במצבכם במידה ושניכם לא עובדים הייתם זכאים לקצבה בסך :2,206 ש"ח אך בהשתכרות של 3,804ש"ח היא
מתבטלת,ולכן אין טעם להגיש בקשה.
בני זוג *גובה הקצבה
2,206 ש"ח נקודת האיפוס
3,804 ש"ח


לידה קלה.

כאילו היית בארץ עייני בקישור המצורף על שלל הזכויות ואת אף יכולה
להגיש בקשה דרך אתר המל"ל לסניף בו היית בשהותך בארץ ראי הסבר לשאלה וקישור :
עובד ישראלי המועסק ע"י מעביד ישראלי בחו"ל - אני יוצא לעבודה בחו"ל מטעם המעביד הישראלי שלי. תושב ישראל המועסק בחו"ל אצל מעביד ישראלי, וחוזה העבודה ביניהם נקשר בארץ, מבוטח על-פי חוק הביטוח הלאומי כמו עובד שכיר המועסק בארץ, ועל מעבידו לדווח עליו ולשלם דמי ביטוח בעבורו על-פי הכללים החלים על עובדים שכירים בארץ.

http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Risk_Pregnancy/Pages/default.aspx

וכן קישור לסניפים ולמוקדי השירות אך לנמצאים בחו"ל:
http://www.btl.gov.il/snifim/Pages/default.aspx

הריון קל.

דמי לידה משולמים לעובדת שכירה או עובדת עצמאית המועסקת בישראל (גם אם אינה תושבת ישראל).

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
לעובדת עצמאית יובאו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.

לאור כל האמור לעיל,מדובר בעובדת שכירה/עצמאית שמעמדה הוגדר כך בביטוח הלאומי.

מי שמעמדו בביטוח הלאומי הוא "לא עובד"
משלם דמי ביטוח ודמי בריאות.
סה"כ 141 ש"ח.
מתוכם 88 ש"ח הם עבור דמי בריאות.

הכיסוי הביטוחי שהיה לך במסגרת התשלומים הנ"ל הוא כמפורט להלן:

מי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי עשוי להיות זכאי/ת לקצבאות הבאות:

אמהות (למעט קצבאות מחליפות שכר: דמי לידה ושמירת היריון), ילדים, מזונות, שאירים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה, בני משפחה של נפטר בפעולות איבה, סיעוד, מילואים, נפגעי גזזת, נפגעי עירוי דם (איידס), נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, נפגעי פעולות איבה, אסירי ציון.

תנסי לבדוק הגשת בקשה להענקה מטעמי צדק המתקיימת בד"כ כמפורט להלן:
המוסד לביטוח לאומי רשאי לתת הענקה מטעמי צדק - לפי מבחנים, כללים וסכומים שנקבעו בתקנות - לעובדת עצמאית שתביעתה לדמי לידה או לשמירת היריון נדחתה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח וכן לאישה שתביעתה למענק לידה נדחתה מפני שלא אושפזה לרגל הלידה.
ההענקה תבוא במקום הקצבה לשמירת היריון או דמי הלידה או מענק הלידה והזכאות לה תיבדק על-פי עקרונות הצדק שנקבעו בתקנות. לטופס הבקשה - לחץ כאן.

מזל טוב ובהצלחה.

בד"כ מאפשרים לנסות האם מתאקלמים בעבודה,
ונותנים תקופת הסתגלות של 3 חודשים.

אם מדובר בהכנסה עד ל-1916 ש" ברוטו,
לא אמורה להיות כל בעיה וכל פגיעה בקצבה.

בקישור מטה יש הסברים מלאים כיצד לפעול עם מציאת עבודה.

בהצלחה.

פעלו על פי ההנחיות המופיעות בקישור מטה.

דאגו למסמכים רפואיים תומכים בערער.

בהצלחה.

ראי להלן התנאים לקבלת קצבת נכות:
1. נכות רפואית – רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע למבוטח נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; או בשיעור של 40% לפחות במקרים שלאחד הליקויים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות.
לעקרת בית נכה – רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע לה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.
2. דרגת אי-כושר– פקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע שהנכה או עקרת בית נכה איבדו 50% לפחות מכושרם להשתכר או לתפקד במשק בית.

קיראו בקישור המצורף מטה על פי אחוזי נכות והכנסה מי זכאי לקצבת נכות

בהצלחה.

טופס 161 מיועד לשחרור כספי הפיצויים שלך.

לצורך קבלת דמי אבטלה,עלייך להרשם בהקדם בשירות התעסוקה כדורשת עבודה בשירות התעסוקה,כדי לשמור על תקופת האכשרה הנדרשת,הנבדקת רק מיום ההתיצבות הראשון:

תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, חודש עבודה מלא יחשב כ- 30 ימים.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב,לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
לאחר הרשמה בשירות התעסוקה תוכלי למלא תביעה לדמי אבטלה ואליה לצרף את מכתבך בנושא התפטרותך.
ראי באילו מקרים ניתן לקבל דמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום:
אישה שהתפטרה מעבודתה, לפני הלידה או אחריה, יראו בה כמי שהפסיקה את עבודתה מרצונה, כלומר תתחיל לקבל דמי אבטלה רק לאחר 90 ימים מיום שהפסיקה את העבודה (בהתאם לאישור מהמעסיק). על-פי חוק פיצויי פיטורין התפטרות של יולדת דינה כפיטורין, אך היא אינה סיבה מוצדקת לעניין עזיבת העבודה לפי חוק ותקנות ביטוח אבטלה. התפטרות של יולדת בשל אופי העבודה, שעות עבודה ארוכות מאוד, משרה מפוצלת, מרחק וכו' - תוכר כהתפטרות מוצדקת.

מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי סיבה מוצדקת - יתחיל לקבל את דמי האבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה.
מי שהפסיק את עבודתו בגלל סיבה מוצדקת, כגון מצב בריאותו שלו, של בן זוגו או ילדיו, או הרעת תנאים בעבודה, צריך להמציא את המסמכים המתאימים להוכחת טענותיו.
התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים).

חשוב בעת ההרשמה בשירות התעסוקה להיות פנויה לעבודה,
שכן סירוב לעבודה יגרור הפחתה של 30 מימי האבטלה המגיעים לך,
ותקופת המתנה של 90 יום.

קיראי את כל ההנחיות לפי נושאים בקישור מטה בנושא אבטלה.

מזלטוב ובהצלחה.

אענה לך בקיצור לשאלותיך:-)

העבר לשני מעסיקך הקודמים למלא את חלקם בטופס התביעה בעמודים 5,6 והם יציינו את חלקם לגבי ימי העבודה שהיו בכל חודש.

לשאר שאלותיך,נתתי מענה מלא כיצד מחשבים את ימי העב' בשאלותיך הקודמות.
בהצלחה.

עם פגיעתו,מעסיקו היה צריך למלא עבורו טופס 250 כמפורט מטה בקישור.
הטופס מיועד למתן טיפול רפואי ראשוני לעובד שכיר שנפגע בתאונת עבודה. הטופס ימולא על כל פרטיו ע"י המעסיק או מי שימונה על ידו. להקפיד למסור את הטופס רק במקרה של תאונת עבודה.

חשוב היה לציין בכל טיפול רפואי שקבל שמדובר בתאונת עבודה(תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה)ולהגיש לביטוח הלאומי בצרוף תביעה לדמי פגיעה.

קראו בהרחבה בנושא דמי הפגיעה ופעלו בהתאם.

במקביל ובהמשך,עליו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה(נכון לעכשו זו,נכות זמנית עד להתיצבות מצבו):
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t200.pdf

כל ההנחיות מופיעות בטופס התביעה.

קיראו בהרחבה בקישור:
http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/Work_injury_benefit/Pages/קביעת%20דרגת%20הנכות.aspx

אם הוא אינו חוזר לעבודתו בתקופה בה הוא נמצא באי כושר עבודה ודרגת נכותו פחותה מ-100% הוא יכול להגיש תביעה להכרה כנכה נזק:
דרגת נכות ל"נכה נזקק"
נפגע שנקבעה לו דרגת נכות זמנית נמוכה מ-100%, ועקב נכותו הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כשלהי וגם אין לו הכנסה מעיסוק כלשהו, עשוי להיות זכאי לדרגת נכות זמנית בשיעור של 100%. הדרגה תיקבע לתקופה של עד 4 חודשים. לשם כך הנפגע צריך להגיש תביעה ל"נכה נזקק" ,וההחלטה תינתן על ידי "ועדת רשות", שכוללת פקיד תביעות, עובד שיקום ורופא.


עלייך לבדוק עם אחיך אם בצע את השלבים שפרטתי מעלה

לגבי התשלומים שמעסיקו אמור לנכות ממנו,מדובר בתקנה 22,בה המעסיק משלם לעובד את דמי הפגיעה על פי הסדר מיוחד והוא מקבל איליו את תשלומי הביטוח הלאומי בדמי הפגיעה בלבד.

על פי הרשאה מיוחדת מאת המוסד לביטוח לאומי, המעסיק רשאי לשלם דמי פגיעה לעובדיו במקום המוסד לביטוח לאומי (לפי תקנה 22 לתקנות בדבר ביטוח מפני פגיעה בעבודה - פרק ה') או בשם המוסד לביטוח לאומי.
דמי הפגיעה שישלם המעסיק לא יפחתו מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי החוק. עובד שמעסיקו קיבל הרשאה לשלם דמי פגיעה לעובדיו, אינו זכאי לתשלום גם מהמוסד לביטוח לאומי.
מתוך הקישור המלא:
http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/דמי%20פגיעה/Pages/תשלום%20דמי%20הפגיעה.aspx

ובכלל מומלץ לקרא בהרחבה בנושא נפגעי עבודה וללמוד על זכויותי
http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/Pages/default.aspx

http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/דמי%20פגיעה/Pages/default.aspx

http://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/Work_injury_benefit/Pages/default.aspx

החלמה מלאה לאחיך ובהצלחה.

מצרפת לך טופס בקשה להחזר דמי ביטוח עודפים שנגבו ממך.
יש לך הנחיות מלאות וכתובת למשלוח.

בהצלחה.

קישור מלא שלא צרפתי לתשובתי הראשונה.

בהצלחה.

בנוסף לתשובת עו"ד מירב אפריים מעבירה אלייך את ההנחיות למקרה כגון שלך:
א.יולדת עובדת שכירה, שלא קיבלה שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה (בגלל מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, אבל במשפחה או מפני כל סיבה אחרת שאינה תלויה בה), ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה לצורך חישוב דמי הלידה.
ב.יולדת שצמצמה את עבודתה עקב ההיריון בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה, יחושבו דמי הלידה שלה על-פי הכנסתה בשלושת החודשים שקדמו ליום שצמצמה את עבודתה.

מזלטוב ובהצלחה.

את הכספים שקבלת כי על פי חוקי הביטוח הלאומי בהשתכרות כזאת
לא איבדת את כושרך לעבוד בלפחות 50% אי כושר שמקנה זכאות לקצבת נכות כללית.

ראי באם בשל מגבלותו הוא עומד בתנאי הזכאות :
http://www.btl.gov.il/benefits/Long_Term_Care/Pages/default.aspx
רק בריאות.

גיל הזכאות לקצבת זקנה ללא קשר להכנסות הוא 70.

עד אז, יש לדווח על הכנסות מעבודה של שני בני הזוג כדי לבדוק זכאות לקצבת זקנה מלאה/חלקית/דחיה בתשלום 5% לכל שנת דחיה.

קיראו בהרחבה בקישור מטה עד לאיזה גובה הכנסות אין פגיעה בקצבת הזקנה.

למי שעובד,מנכה מעסיקו רק עבור דמי ביטוח ולא דמי בריאות המנוכים מקצבת הזקנה.
לתשומת לבך,
- אם אתה עובד כשכיר, והמעסיק שלך מנכה משכרך דמי ביטוח בריאות, עליך לפנות למעסיקך להפסקת הניכוי הזה.

ראה בהרחבה בקישור בנושא

בהצלחה.

מותר לך לעבוד ולהשתכר עד 1946 ש"ח בחודש ברוטו.

מעבירה אליך קישור מלא בנושא.

לשאלתך,
בדיקה מחדש לפי החלטת הביטוח הלאומי
גם המוסד לביטוח לאומי רשאי להחליט לבדוק מחדש את דרגת אי–הכושר של הנכה או של עקרת הבית הנכה באחד התנאים האלה:
1. עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של דרגת אי–הכושר.
2. נוצרו או התגלו עובדות חדשות, שלדעת המוסד לביטוח לאומי יש בהן כדי להשפיע על דרגת אי–הכושר.

בבדיקה מחדש של דרגת אי הכושר בודקים וקובעים מחדש גם את הנכות הרפואית.

ראה בקישור מטה בהרחבה.

אין לנו כאן סמכות רפואית היכולה לענות לך,האם המקרה שלך שאינו פשוט כלל,יכול להכלל בקטגוריה זו.

מאחלת לך ימים טובים יותר.

ל"נכה" תיחשב גם עקרת- בית אם עבדה כשכירה או כעצמאית 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים ב-48 החודשים, שקדמו להגשת התביעה לקצבת נכות, או שקדמו להפסקת העבודה - למי שהפסיקה לעבוד לאחר הגשת התביעה; וכן אם היא חיה בנפרד מבן זוגה, ולא גרה עמו ב-24 החודשים, שקדמו להגשת התביעה לקצבת נכות או לאחריה.
וכן ייחשב ל"נכה" גם מי שהיה "עובד קטין" בסמוך לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר.

השאלה עתה,האם יש לך ב-48 החודשים האחרונים=4 שנים(הגשת בפועל כעבור 37 חודשים,ז"א ששמרת על התקופה הנדרשת לבדיקת זכאותך כעובדת.

השאלה עתה,האם עבדת 12 חודשים רצופים,
או 24 חודשים לא רצופים בתקופה הקודמת להגשת תביעתך ועד 48 חודשים ובכלל.

בהצלחה.

במסגרת 7 חודשי עבודתך,
צברת את התקופה המזכה בדמי שמירת הריון כמפורט להלן:

היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום קובע לשמירת היריון - היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.

ראי הקישור מטה בהרחבה.

לגבי מעסיקך הקודם,
את רק צריכה להעביר אישור על תקופת עבודתך,שכן את עובדת אצל המעסיק הנוכחי מעל ל-6 חודשים הדרושים לזכאותך.
קיראי בהנחיות בטופס התביעה לשמירת הריון.
ראי עמוד 4 סעיף 4.

בהצלחה.

באותו עניין אם נכה 65% עבד במשך שנתיים רצוף במשכורות של 5000/7000 ש"ח ובמקביל קיבל נכות 2000 בלי לעדכן שהוא עבד וזה מתגלה האם הוא ישלם קנס או יבטלו לו את הנכות

ממליצה להעלות את שאלתך בייעוץ אישי בראש הפורום למנהל הפורום ולציין שיפנו אותך מפורום ביטוח לאומי.

בהצלחה.

לשאלתך,
לא ניתן לצרף טופס 106 מאחר ואין פירוט ימי עבודה מידי חודש.

האם קיימת בעיה בהעברת הטופס למעסיקך על מנת שימלא עבורך את הדרוש בטופס בעמודים 5,6?

העברת תלושי השכר נדרשת בד"כ אם אין אפשרות לפנות למעסיקך.

האם בתלושי השכר שיש בידייך,יש לך את התקופה המזכה בדמי אבטלה?
לעובד בשכר חודשי דרושים 12 תלושי שכר*30 ימי עבודה=360 יום
לעובד בשכר יומי/שעתי 12 תלושי שכר*25 ימי עבודה=300 יום
לעובד יומי/שעתי גם 18 ימי עבודה בחודש ילקחו בחשבון כמי שעבד 25 ימים.

הבקשה להעברת 18 תלושי שכר,היא למי שלא עבד באופן רצוף וניתנת לו האפשרות לצבירת התקופה הנדרשת כמפורט מעלה(360/300 ימים)ב-12 חודשים בלבד.

בהצלחה.

אכן,שאלה חשובה מאוד, שכן למי שנקבעים 75% אי כושר עבודה,
יש גם הטבות נלוות לקביעה.

ניתן לערער על ההחלטה לקביעת דרגת אי כושר העבודה,
אם יש לך מסמך רפואי המאשר שאת באי כושר עבודה מלא.

בד"כ מתיחסים בוועדות רפואיות להמלצת רופא מומחה בתחום בו את תובעת הכרה בנכותך,הממליץ על אי כושר עבודה מלא.

ערר על דרגת אי–הכושר
מי שנקבע לגביו שלא איבד מכושרו להשתכר או שאיבד פחות מ 50% מכושרו להשתכר, וכן מי שנקבעה לו דרגת אי–כושר נמוכה מ 75%, רשאים לערער על דרגת אי–הכושר לפני ועדה לעררים.
את הערר יש למסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, בתוך 30 יום מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד על ההחלטה בדבר דרגת אי–הכושר. בתנאים מסוימים ניתן למסור את הערעור תוך 60 יום.
הוועדה לעררים רשאית לאשר את דרגת אי–הכושר שקבע פקיד התביעות או לשנותה (להגדילה או להפחיתה).
החלטת הוועדה לעררים סופית, ואין לערער עליה אלא בשאלות חוק בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 30 יום מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר החלטת הוועדה לעררים.

בהצלחה

על מנת שאפשר לענות לשאלתך,
נא לפרט איזה קצבה חברתך קבלה לפני הקיזוז.

בברכה,
אורנה.

שלום דריה,

לדמי לידה זכאית אשה שפוטרה מעבודתה בהיותה בהריון וצברה תקופות עבודה כמפורט להלן:

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה

מומלץ לעבוד לפני תכנון ההריון כדי שיהיו לך מספיק חודשי עבודה,
4 לפחות,על מנת שיוכלו לחשב את דמי הלידה כמפורט להלן:

א. לעובדת שכירה או לעובדת עצמאית – על-פי החוק מחושבים דמי הלידה ליום על-פי מלוא שכרה או הכנסתה כעצמאית של היולדת בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה, לחלק ב–90, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום.

ראי בהרחבה בקישורים מטה.

בהצלחה.