פורום ביטוח לאומי

ראה הסבר מאתר המל"ל:
הפחתת קצבה בגין הכנסות (מעבודה ושלא מעבודה) לנכים המקבלים תוספת בעד "תלויים"
נכה או עקרת בית נכה המקבלים תוספת בעד ^התלויים^ בהם, ויש להם הכנסות, ינוכו מקצבתם הסכומים האלה:
1. כל סכום ההכנסה שלא מעבודה.
2. מסכום ההכנסה מעבודה העולה על 40% מן השכר הממוצע (3,065 ש"ח (החל ב- 01.01.2008) ) - ינוכו 60%.
בכל מקרה, ההפחתה בגין ההכנסות תיעשה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד (1,991 ש"ח (החל ב- 01.01.2008) ) ולמי שמשולמת תוספת לקצבה, תיעשה ההפחתה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד + סכום התוספת לקצבה.
בן/בת זוג תושבי ישראל, שהכנסתם אינה עולה על 57% מן השכר הממוצע, וכן ילד תושב ישראל שלא מלאו לו 18 שנים, או ילד שלא מלאו לו 20 שנים, אם הוא לומד במוסד חינוך על–יסודי; או אם הוא שוחר במסגרת קדם צבאית של צה"ל; או ילד שלא מלאו לו 22 שנים, אם הוא חייל בשירות סדיר ולא עברו 36 חודשים מיום גיוסו; או אם הילדה משרתת בשירות לאומי מוכר לעניין זה; או אם הילד/ה לומדים במסלול עתודה או משרתים בהתנדבות למטרה ציבורית/לאומית, ושירותם הצבאי נדחה.

שרון שלום

לא כתבת ממתי קוזזה הבטחת ההכנסה. אני מניח שקוזזה רק מיום שקיבלת קצבת נכות (כנראה מ 2/07) ולא לגבי התקופה שקדמה לכך.

במצב הזה מוצדק לקזז. אין כפל גמלאות.

בברכה

עו"ד זאב גיא

שרון שלום

את מבינה לא נכון.
התנאי הראשון לקבלת דמי אבטלה זו הנכונות להיות זמינה לעבודה.

מאחר ובזמן הלימודים לבחינה את אינך זמינה לעבודה, אין זכאות לדמי אבטלה. כל הצגה אחרת של הדברים בפני שירות התעסוקה היא מפוקפקת.

אני יודע שבפרקטיקה מתמחים רבים המתכוננים לבחינות דורשים דמי אבטלה ולצערי גם מקבלים. זה לא ראוי ואני מקווה שהמנהג הזה יופסק ושביטוח לאומי יקפיד שלא לשלם דמי אבטלה למתכוננים לבחינות (גם אצל רואי החשבון). דמי האבטלה שמתקבלים ע"י מי שלא מגיע לו באים על חשבון אחרים שמגיע להם.

בהצלחה בסטאז'

עו"ד זאב גיא

חמ שלום

אם המעסיק הוא חברה ומונה מפרק יש לפנות למפרק עם התביעה לתשלום. (ע"ג טפסים של ביטוח לאומי. ניתן להוריד מהאתר של ביטוח לאומי ולהגיש למפרק)

אם לא מונה מפרק יתכן וכדאי שהעובדים יתארגנו לצורך מינוי מפרק מטעמם שישיג להם את מה שמגיע מהביטוח הלאומי.

ממליץ במקרה כזה לפנות לייעוץ אישי.

אם מדובר ביחיד (עוסק מורשה) ולא בחברה יש צורך לפעול לפשיטת רגל (בעיקרון כמו פירוק)

למה חיכית 6 שנים? אתה עלול למצוא עצמך בהתיישנות תביעתך. נראה לי שיהיה קושי להוכיח את תביעת החוב שלך. עליך לפעול מהר

בברכה

עו"ד זאב גיא.

סיוון שלום

עבודתם של אורנה וחיים נעשית בהתנדבות וברוב המקרים אנשים לא עובדים בשבת. גם לא המתנדבים. אז דרושה לפעמים קצת סבלנות.

לעניינך. תוכלי לפנות לביטוח לאומי בתביעה לדמי תאונה. גמלת דמי התאונה מכסה פגיעות גם בחו"ל.

אם יסתבר שאכן איבדת את כושרך להשתכר, תהיי זכאית לגמלה מלאה למשך זמן של עד 90 יום. מאחר ואין כפל גמלה, גמלת הנכות תקוזז ותקבלי רק גמלה אחת - הגבוהה יותר.

הכל בתנאי שאת עומדת בשאר דרישות הזכאות.

אני מצרף קישור לאתר בדבר תנאי הזכאות. יחד עם זאת האתר כללי מאד ולא מתייחס לנתונים של כל אחד ותצטרכי לבדוק את הנתונים לגבייך.

http://www.btl.gov.il/benefits/Accident_Injury/Pages/default.aspx

בברכה

עו"ד זאב גיא

יחשבו את זכויותיך כמובטל (בהנחה שתענה לתנאי הזכאות) לעומת הכנסותיך כעצמא ויתקזזו איתך.

סירוב להפניה לעבודה,
גורע 30 ימים,מימי הזכאות המגיעים לך,
ואת נדרשת לתקופת המתנה של 90 ימים.

ראי בקישור מטה בהרחבה.

את יכולה לערער על ההחלטה,
תוך שבוע ימים מיום קבלת ההודעה:
אתם רשאים לערור על רישום הסירוב או על כל פעולה אחרת של הלשכה בפני ועדת ערר, תוך שבעה ימים מיום שנודע לכם על הפעולה שעליה אתם מבקשים לערור. ועדת הערר היא גוף שיפוטי שבראשה עומד משפטן. מיוצגים בה נציגי ציבור ופסיקתה מחייבת את הצדדים.
ניתן לערער על הפסיקה של ועדת הערר רק בבית הדין האזורי לעבודה.
טפסים לערר - תוכלו לקבל בלשכה.
לנוהל ועדות ערר
מצרפת לך הקישור בהרחבה מאתר שירות התעסוקה.

בהצלחה.

שלום עודד

השאלה שלך לא מובהרת די הצורך.
לא הצלחתי להבין על איזה שכר עבודה אתה מדבר וממי היית דורש אותו. אם מדובר בעצמאי, לא הבנתי האם מדובר בעצמאי חדש או רק שינוי גובה המקדמה על סמך נתונים חדשים. בכל זאת אנסה לענות באופן כללי.

לדוגמא אם השומה שלך במס הכנסה הגיעה עכשיו לביטוח לאומי ומחייב שינוי המקדמה, השינוי יעשה רטרואקטיבית מתחילת השנה.

אם אתה עצמאי חדש, דרישת המקדמות תיעשה רק מיום הדיווח על תחילת עיסוקך כעצמאי ולא מתחילת השנה.

בהחלט ניתן ל"ערער" על דרישה לתשלום מקדמות. בעצם אין צורך לערער, צריך פשוט לבקש שינוי המקדמה ולתמוך אותו בנימוקים מספקים. טפסים להקטנת מקדמות ניתן להשיג באתר הביטוח הלאומי. להלן הקישור

http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t672.pdf

אבל אם מדובר בדרישה של הפרשי שומה לא ניתן לערער עליה אלא בדרך של שינוי השומה במס הכנסה. (ביטוח לאומי מקבל את הנתון על ההכנסה ממס הכנסה ומבצע את חישוב ההפרש מהמקדמה ששולמה כדמי ביטוח באותה שנה).

מכל מקום מדובר במקדמה בלבד, לאחר הוצאת השומה תשלם או יוחזר לך כסף אם שילמת ביתר או בחסר.

שים לב - אחוז מסויים מדמי הביטוח הלאומי שתשלם יוכרו לך כ"הוצאה" לצורכי מס מס הכנסה.

בברכה

עו"ד זאב גיא

שלום ברצוני לשאול כך: פוטרתי מעבודתי ב - 1.9.08 ואני חותמת אבטלה נותר לי לחתום עד סוף חודש ינואר 2009.
נכנסתי להריון ואני בחודש שני אם לא אמצא מקום עבודה כלשהו האם אהיה זכאית לקבל דמי לידה כשאלד?
ואם כן עלפי איזה חישוב זה מבוצע(לפני הפיטורים עבדתי 6 וחצי שנים) אבקש תשובתכם דחוף ביותר

לא ציינת אם כבר הגשת תביעה לדמי אבטלה בביטוח הלאומי.

התשלום בעד חודש האבטלה הראשון מתבצע במועד לא קבוע, והוא תלוי בתאריך שבו הוגשה התביעה וזמן הטיפול בסניף. התשלום בעד חודש האבטלה השני ואילך יהיה בסמוך ל- 17 בחודש שלאחריו.

בהצלחה.

שלום ציפי,

בסכום ההשתכרות שלך,
לא ניתן לקבל קצבת מזונות מהביטוח הלאומי,
ועלייך לנסות לגבות את המזונות דרך ההוצאה לפועל.

קיראי בקישור מטה לגבי ההכנסה המזכה בקצבת מזונות,
(כאשר סכום הקצבה, למעשה, משמש כבסיס לחישובים).
לאשה מתחת לגיל 55+ילד,לא תהיה זכאית לקצבה אם שכרה עומד על 4639 ש"ח=נקודת איפוס

בברכה,
אורנה.

שלום מרגנית,

לא ציינת בשאלתך,
כמה זמן היית בחל"ד לצורך בדיקת זכאותך לדמי אבטלה:
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, חודש עבודה מלא יחשב כ- 30 ימים.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב,לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
הבדיקה מתחילה רק מיום ההרשמה הראשון.
במידה ואת עדיין עומדת בתנאי הזכאות וצברת את תקופת העבודה הנדרשת,עלייך להתיצב ביום ובשעות שיקבעו לך ועלייך להיות זמינה לעבודה.

מה שחשוב כרגע,
עד לסיום בירור זכויותייך לדמי אבטלה,
עלייך להרשם בהקדם וסמוך ליום הפסקת עבודתך בשירות התעסוקה.

תגישי במקביל תביעה לביטוח הלאומי,
אליה את מצרפת מכתב הסבר ברוח הדברים שרשמת כאן בפורום.

ההחלטות בנושא מתקבלות רק בביטוח הלאומי.

ראי גם תשובה לשאלה בנושא,
מתוך שאלות/תשובות מאתר ביטוח לאומי בנושא בקישור מטה.

מזלטוב ובהצלחה.

קבלת החלטה לאחר וועדה רפואית,
מותנית בעומס בסניף איליו אתה שייך.

תרגיש טוב ובהצלחה.

אני מבינה שהגשתם תביעה להכרה בנכות.

האם ציינתם בטופס התביעה את הכנסתה משני מקורות העבודה?

התנאים להכרה בנכות הם למי שנקבעו 60% נכות או 40% נכות,כאשר אחת הנכויות עומדת על 25%
דרגת אי כושר עבודה של 50% לפחות.

התנאי הנוסף והמשמעותי כרגע לגביה,הוא הכנסה שלא תעלה על 1916 ש"ח בחודש.

אני מניחה שהיא אינה עומדת בתנאי השני.

קיראו בהרחבה בקישור בנושא.

ישנם מקרים,בהם משלמים שר"מ(שירותים מיוחדים לנכים) אם מתקיימים לגביהם התנאים המפורטים בקישור בנושא.
קיראו בהרחבה,יתכן והיא זכאית לקצבה זו גם אם אין לה קצבת נכות ומשולמים לה דמי מחלה.

החלמה מלאה לאמך ובהצלחה.

אתה זכאי להחזר התשלומים ששלמת בהיותך סטודנט.
הנכוי מתלוש השכר מכסה אותך בתקופות עבודתך.

ניתן לפנות בפקס' למח' הגבייה בסניף איליו אתה שייך אותו תאתר ע"י לחיצה במפה על עיר מגוריך בקישור המצורף מטה.
לפנייתך,צרף תלושי שכר המראים ניכוי עבור דמי ביטוח.

האופציה האחרת היא כמובן לגשת פיזית למח' הגבייה,לעמוד בתור...

בהצלחה.

ראשית מזל טוב להריונך.

לגבי דמי לידה בעתיד,
צר לי לרשום לך שלא תהיי זכאית לדמי לידה,
מאחר וסיימת את עבודתך,כאשר לא היית בהריון.

ראי מאתר ביטוח לאומי בנושא:
דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההריון שהסתיים בלידה.

לגבי שירות התעסוקה,
אשה בהריון החל מחודש החמישי להריונה,
תוזמן להרשמה אחת לחודש בלבד.

לא ברור אם יהיה עדיין רלוונטי לגבייך.

|בהצלחה|
היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.




היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.

עם התפטרותך,עלייך להרשם פעם אחת בשירות התעסוקה,
כדי לשמור על תנאי הזכאות שסביר להניח שצברת בתקופת עבודתך.

לאחר הרשמה זו,את חוזרת להרשמה באופן שוטף רק לאחר 90 יום.

לאחרונה,יש דרישה בשירות התעסוקה להתיצבות,גם בתקופה בה אינך זכאית לדמי אבטלה.

בשני המקרים(לאחר ההרשמה הראשונה)ואם לא תופני בינתיים לעבודה,תתחילי לקבל דמי אבטלה,רק מההרשמה מתום 90 הימים ואילך.
זאת אומרת,התיצבות בשירות התעסוקה,
תרשם במערכת ותזכה אותך בדמי אבטלה.

את התביעה לדמי אבטלה את מגישה רק לאחר שתהיי זכאית לדמי אבטלה.

ניתן בינתיים למלא את טופס התביעה ולהגיש למעסיקך כדי למלא את חלקו בעמודים 5,6 בטופס התביעה המצורף בקישור כדי לחסוך בזמן המתנה בהמשך.

מזלטוב ובהצלחה.

בהמשך לתשובתה של עו"ד מירב אפריים,
את יכולה עם סיום עבודתך,להכין מכתב הסבר ולהעבירו לשירות לביטוח לאומי,בו את מפרטת את הסיבות שהביאו אותך להתפטרות.
להלן מאתר ביטוח לאומי הסיבות שנלקחות בחשבון לצורך זכאותך ללא המתנה:
מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי סיבה מוצדקת - יתחיל לקבל את דמי האבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה.
מי שהפסיק את עבודתו בגלל סיבה מוצדקת, כגון מצב בריאותו שלו, של בן זוגו או ילדיו, או הרעת תנאים בעבודה, צריך להמציא את המסמכים המתאימים להוכחת טענותיו.
התפטרות מעבודה, בשל שינוי מקום מגורים או העתקת מקום עבודה, תיחשב להתפטרות מוצדקת, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק"מ או 40 ק"מ (לאם לילד שלא מלאו לו 7 שנים).

בתקופה זו וסמוך למועד הפסקת עבודתך,
את נרשמת בשירות התעסוקה ומחכה להחלטות בענינך.

אם יוחלט להכיר בפיטורייך תקבלי את דמי האבטלה מתחילת הרשמתך.

את מכתבך את מגישה עם התביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי.

בהצלחה.

הרשמי בהקדם בשירות התעסוקה סמוך למועד הפסקת עבודתך,
על מנת לשמור על זכויותייך לדמי אבטלה.

תקופת עבודתך עדיין מזכה בדמי אבטלה,
שכן הבדיקה נעשית לתקופה של 18 חודשים אחורה מיום ההרשמה הראשון ובה את אמורה לצבור 300/360 ימי עבודה לעובד בשכר חודשי/יומי.

לעובד בשכר חודשי מחשבים חודש עבודה לפי 30 יום.
בשכר יומי לפי 25 ימי עבודה בחודש

ניתן לצבור התקופה הנדרשת גם ב-12 חודשי עבודה 30*12=360
25*12=300

בהצלחה.

תעביר את הטפסים בהקדם לביטוח הלאומי ללא דיחוי,
שכן זכאותך מתחילה רק מהיום בו מתקבל החומר במחלקת הבטחת הכנסה.

האישור לשירות התעסוקה הוא לצורך הרשמה באופן שוטף,
לצורך שילובך בעבודה ו/או קורס/הכשרה מקצועית.

תקבל הנחיות מלאות במחלקה.

בהצלחה.

האם יש לך תקופות עבודה ממקומות עבודה אחרים בתקופה של 18 החודשים האחרונים?

לתקופת עבודה של חצי שנה,אין זכאות לדמי אבטלה.

בברכה,
אורנה.

לא משוכנעת שזה רלוונטי למקרה זה אבל אני אבדוק עבורך ואחזור עם תשובה.

במקרה בו הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה חלות על דמי השכירות. היינו במקרה בו המשכיר משלם על ההכנסה מדמי השכירות ( ברוטו) מס בשיעור 10% וזאת בתנאי שהכנסותיו מדמי השכירות אינן מגיעות לכדי הכנסה מעסק.

גבי הקנס אני מעריך שלא יגבה ממנו אך זו הבעייה שלו.
עובד/מעסיק עובד במשק בית - החובות המוטלות על מעסיק עובד במשק בית
רישום כמעסיק בביטוח לאומי
דיווח על העובד ותשלום דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות בעדו
חובת תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק בית חלה גם על
מי שמעסיק עובד שאינו תושב ישראל.


רישום המעסיק בביטוח לאומי
חובה על המעסיק להירשם כמעסיק בסניף המוסד לביטוח לאומי, הקרוב למקום מגוריו, בתוך שבועיים מן היום שהחל להעסיק את העובד.
בסניף המוסד ייפתח למעסיק תיק; יש לציין את מספר התיק בכל פנייה אל המוסד לביטוח לאומי.

את ההודעה לביטוח הלאומי יש להעביר בדרכים הבאות:
יש למלא טופס הודעה על העסקת עובד משק בית ולהעבירו לסניף הקרוב למקום מגוריו של המעסיק.
הדרך המהירה והיעילה היא למלא טופס פתיחת תיק להעסקת עובדים במשק בית באתר התשלומים, ולשלוח אותו באופן מקוון.

פתיחת התיק באמצעות האתר תתאפשר רק למעסיק בעל מספר זהות. ועדי בתים או מעסיקים שאינם תושבי ישראל אינם יכולים לפתוח תיק באמצעות האתר, אלא באמצעות שליחת טופס הודעה על העסקת עובד משק בית לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו.
לתשומת לבך,
תיק המעסיק עבור העובד במשק הבית מתנהל על שמך, לכן אין צורך לפתוח תיק נוסף כאשר מתחלף העובד.
דיווח על העובד ותשלום דמי הביטוח בעדו
על המעסיק לדווח על העובד ולשלם את דמי הביטוח בעדו פעמיים בשנה במועדים האלה:
1. ב-10 ביולי - בעד החודשים ינואר - יוני
2. ב-10בינואר - בעד החודשים יולי - דצמבר

סמוך למועד התשלום של דמי הביטוח ישלח המוסד לביטוח לאומי למעסיק פנקס מיוחד לדיווח ולתשלום. אפשר לדווח ולשלם גם בטופס תשלום דמי ביטוח לעובדים במשק בית באתר התשלומים.
וועדי בתים אינם יכולים לדווח ולשלם באתר התשלומים עבור עובדיהם.

על פי החוק חייב המעסיק לרשום בכל שובר של דיווח ותשלום את כל הפרטים של העובד: שם פרטי, שם משפחה, שנת הלידה ומספר תעודת הזהות. דיווח שמועבר לביטוח הלאומי בלי פרטי העובד ייחשב כאילו לא הוגש.


אי-רישום פרטי העובד או רישום לא נכון עלול לפגוע בזכויותיו של העובד בביטוח הלאומי, גם אם שולמו בעדו דמי הביטוח. כמו כן אם קרה לעובד מקרה המזכה אותו בגמלה, ובעת המקרה לא הסדיר המעסיק את רישומו כחוק או לא שילם דמי ביטוח במועד, רשאי הביטוח הלאומי לדרוש מהמעסיק את השווי הכספי של הגמלאות ששולמו לעובד בגין אותו מקרה.

אם חדל המעסיק להעסיק את העובד, עליו להודיע על כך לסניף המוסד לביטוח לאומי שבו מתנהל תיקו.

אם המעסיק התחיל להעסיק עובדים חדשים במשק הבית או שעובדים במשק הבית הפסיקו לעבוד אצלו - עליו לרשום בדו"ח את פרטיהם של כל העובדים שעבדו פרק זמן כלשהו בתקופה שבעדה מוגש הדו"ח. יש לדווח על כל עובד בשובר נפרד. בפנקס יש שני שוברים לדיווח עבור שני עובדים - אם אתה זקוק לטפסים נוספים, נא פנה למוקד הטלפוני.