פורום ביטוח לאומי

שלום מורן,

הזכאות לדמי אבטלה כמפורט להלן:

תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.

עם סיום עבודתך,תגשי בהקדם להרשמה בשירות התעסוקה,שכן,תקופת עבודתך קצרה וכל יום עיכוב משמעותי בחישוב תקופת האכשרה כמפורט מעלה.

לאחר הרשמה ראשונה,אם אין לך מכתב הפסקת עבודה(פיטורין)תיאלצי לתקופת המתנה של 90 יום,
בהם לא ישולמו לך דמי אבטלה.

יש שוני בשירות התעסוקה לפי חלוקה גיאוגרפית והבנתי שבחלק מלשכות התעסוקה דורשים התיצבות גם בתקופה בה אין זכאות לדמי אבטלה.

אין זה כך לפי כללי ההתיצבות בביטוח הלאומי,
ומי שנרשם וקיבע זכאותו,חוזר להרשמה באופן שוטף,כעבור 90 יום או עד שנה מיום ההרשמה הראשון וזכאותו נשמרת.

דמי לידה

תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה
את בהחלט זכאית לדמי לידה אם סיימת את עבודתך בהיותך בהריון וצברת את התקופה הנדרשת כרשום לעיל.
בהצלחה.

דמי לידה מרביים - עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) - ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני היום הקובע על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או
15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .

היום הקובע=היום שבו הפסיקה המבוטחת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה

מורן,
האם זו גם שאלתך ב-3.2.2009 16.30?

אם לא קיראי את תשובתי זה תואם גם אלייך,
ואת זכאית לקבל תחילה דמי אבטלה ולאחר הלידה דמי לידה.

בהצלחה.

עדי שלום

שמירת היריון נועדה לשמר את זכויות העובדת (לשלם משכורתה) כאשר יציאה לעבודה מסכנת את ההריון. גם אם לתקופה מוגבלת.

פקיד התביעות בביטוח לאומי אמור להתייעץ עם רופא מטעם המוסד, ולשקול האם מצבך הרפואי (עפ"י מסמכים + חוו"ד הרופא מטעמך) אכן מלמד על סכנה להריון. בדרך כלל פקיד התביעות יפעל עפ"י המלצת הרופא מטעמו.

במקרים שפקיד התביעות דוחה את הדרישה לשמירת היריון את זכאית לפנות לבי"ד לעבודה. במקרים רבים כאשר המחלוקת היא רפואית בעיקרון, ביה"ד נוטה להפנות את הבעיה למומחה מטעם ביה"ד שיפסוק האם יש מסוכנות ולאיזה תקופה.( יש גם מחלוקות מנהליות אבל זה עניין אחר וההתדיינות במקרה כזה היא משפטית).

בברכה

עו"ד

זאב גיא

ולא משנה מי משלם על הכרטיס ראי הסבר מאתר המל"ל:
הבטחת הכנסה - שהות בחו"ל
מקבל קצבת הבטחת הכנסה או מקבל קצבת זקנה עם השלמת הכנסה היוצא לחו"ל החל מינואר 2003 לא יהיה זכאי לקבל קצבת הבטחת הכנסה בעבור התקופה שהוא שוהה בחו"ל בכפוף לכללים האלה:
1. בעד כל חודש מלא (מ-1 בחודש עד 31 בחודש או 30 בחודש) שאתה שוהה בחו"ל, לא תשולם לך הקצבה.

2. בעד חודש היציאה לחו"ל וחודש החזרה מחו"ל תשולם לך הקצבה רק אם זו הנסיעה הראשונה שלך באותה שנה קלנדרית (מ-1 בינואר של אותה השנה עד 31 בדצמבר של אותה השנה).
אם יצאת כבר לחו"ל באותה שנה קלנדרית (מ-1 בינואר של אותה השנה עד 31 בדצמבר של אותה השנה) - לא תשולם לך קצבה בעבור החודש שבו יצאת לחו"ל וגם בעבור החודש שבו חזרת מחו"ל, בפעם השנייה.


3. יציאה לחו"ל בגלל אבל על בן משפחה מדרגה ראשונה (בן זוג, הורים, ילדים, אח, אחות) למשך 3 שבועות לכל היותר לא תיחשב במניין היציאות לחו"ל באותה שנה קלנדארית.

למרות זאת תלמיד בהכשרה מקצועית, מי שמשתתף בתהליך שיקום, או מי שדורש עבודה בשירות התעסוקה המחסיר ימי השתתפות עקב הנסיעה לחו"ל, לא יהיה זכאי לקצבה להבטחת הכנסה בעבור כל החודשים שבהם החסיר את ימי ההשתתפות.

מי שיצא לחו"ל לצורך קבלת טיפול רפואי, שאין אפשרות לקבלו בארץ, או מי שנלווה לבן משפחה חולה לצורך קבלת טיפול רפואי כזה, וקיבל אישור ליציאה על-ידי משרד הבריאות, יוסיף לקבל את הקצבה גם בעבור התקופה שהוא שוהה בחו"ל, אך לא יותר מ-6 חודשים.

מי שהגיע לגיל הפרישה יהיה זכאי לקצבת הבטחת הכנסה גם בתקופה שהוא שוהה בחו"ל, בתנאי שיצא לחו"ל 3 פעמים לכל היותר, ושהה בחו"ל 72 ימים לכל היותר.

שלום לך סיון,

התשובה היא כפי שחיים רייזלר רשם לך.

בהצלחה.

ואתה עומד בתנאי הזכאות תוכל לנצל את ימי האבטלה שלך עד 12 חודש מיום זכאותך כך שתוכל לנסוע לחו"ל ולאחר שתחזור להתחיל להתייצב
ראה הסבר מאתר המל"ל:
לתשומת לבך
חשוב לפנות בפעם הראשונה לשירות התעסוקה בסמוך להפסקת העבודה. אם תשתהה אתה עלול לאבד את זכאותך.


גם מי שיתחיל לקבל את דמי האבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה (בגלל שעזב את עבודתו מרצונו, בלי הצדקה), חשוב שיתייצב בשירות התעסוקה בסמוך להפסקת העבודה, כדי שלא יאבד את זכאותו.

חגי שלום

אני מניח שכאשר דיווחת על עיסוקך כעצמאי נעשתה בדיקה לגבי מצבך מיום שהשתחררת מהצבא ואפילו אולי לפני כן והוצאה דרישה לתשלום חוב.

מה שקיבלת זה כנראה תקופות הדיווח כשכיר הקיימות בביטוח הלאומי, ונדרשת לשלם עבור תקופות שאין דיווח.

א. לגבי מקדמות אם נדרשת - אם לדעתך סכום המקדמה גבוה, אתה רשאי לבקש הקטנה ולהסביר למה. הטופס קיים באתר הביטוח הלאומי.

לגבי דרישות חוב קודמות ש"הפילו עליך". הדבר פשוט. בדוק בתקופות שאתה מופיע בביטוח לאומי כתקופה שלא עבדת. אם עבדת, גש למעסיקים באותן תקופות ובקש תלושי שכר או ט 106.

ברגע שתעביר זאת, יבוטל החיוב לתקופות שיש תלושים. אם לא עבדת באותם תקופות תצטרך לשלם דמי ביטוח כמו כל אדם שלא עובד ולא עצמאי. (סטודנט למשל)

אם עבדת והמעביד לא קיים עוד או לא רוצה להנפיק תלושים וביטוח לאומי לא מקבל את ההסבר לגבי אותן תקופות שעבדת ללא תלוש - תוכל להגיש תביעה נגד הביטוח הלאומי, ולהוכיח בדרך אחרת שעבדת. עדים, חברים לעבודה, הפקדות שקים קבועות של המעביד ועוד.
יש לזכור - תלושי שכר זו ראיה שעבדת ובטוח לאומי מקבל תלוש כראיה, זו אינה דרישה שבחוק.

מה שמלמד שלעובד אסור לוותר על תלושי שכר, לא להסכים ולהתפתות לעבוד ב"שחור" ולשמור על התלושים.

בברכה

עו"ד זאב גיא

נכות - בדיקה מחדש
בבדיקה מחדש, בין שנעשתה לפי בקשת המבוטח ובין שנעשתה לפי החלטת המוסד לביטוח לאומי, רשאי המוסד להפחית את אחוז הנכות הרפואית ואת דרגת אי–הכושר.
בדיקה מחדש ביוזמת המבוטח
מי שתביעתו לקצבת נכות נדחתה (מפני שנקבעו לו פחות מ–60% נכות רפואית, או פחות מ-40% נכות רפואית כאשר אחד הליקויים לפחות הוא 25%, או פחות מ–50% נכות רפואית כשמדובר בעקרת בית, או מפני שנקבע שלא איבד את כושרו להשתכר או איבד פחות מ-50% מכושרו) וכן מי שנקבעה לו דרגת אי–כושר חלקית, רשאים לבקש בדיקה מחדש של דרגת אי הכושר, אם עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של המוסד.

אם התגלו או נוצרו עובדות חדשות הנוגעות למצב הרפואי או התעסוקתי, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת אי–הכושר, ניתן לבקש להיבדק מחדש, גם אם לא חלפו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה. לבקשה יש לצרף תעודות רפואיות ואישורים על הכנסות מעבודה.
מי שתביעתו נדחתה מסיבה אחרת, כגון אי-ירידה בהכנסות, רשאי להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה.
מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור של 75% לפחות, רשאי לבקש בדיקה מחדש של אחוז נכותו הרפואית בלבד, אם הוא עונה על התנאים האלה:
1. חלפו 12 חודשים מן הקביעה האחרונה של אחוז נכותו הרפואית.
2. רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע כי חלה החמרה במצבו הרפואי.
3. הוא אינו מאושפז במוסד.
בדיקה מחדש לפי החלטת הביטוח הלאומי
גם המוסד לביטוח לאומי רשאי להחליט לבדוק מחדש את דרגת אי–הכושר של הנכה או של עקרת הבית הנכה באחד התנאים האלה:
1. עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של דרגת אי–הכושר.
2. נוצרו או התגלו עובדות חדשות, שלדעת המוסד לביטוח לאומי יש בהן כדי להשפיע על דרגת אי–הכושר.

בבדיקה מחדש של דרגת אי הכושר בודקים וקובעים מחדש גם את הנכות הרפואית.

על חובותיך וזכויותיך עייני בכל הסעיפים שם התשובה:
http://www.btl.gov.il/Insurance/Living_abroad/Pages/default.aspx

נכות - שיעורי הקצבה
א. נכה או עקרת בית נכה שנקבעה להם דרגת אי–כושר (להשתכר או לתפקד במשק בית) בשיעור של 75% או יותר זכאים לקצבת נכות חודשית מלאה. שיעור הקצבה המלאה ליחיד - 2,081 ש"ח (החל ב- 01.01.2009)
לנכים בעלי דרגת אי–כושר בשיעור של 75% או יותר שאינם שוהים במוסד, ואחוז נכותם הרפואית 50% לפחות, משולמת קצבה חודשית נוספת (ק.ח.ן) בסכום שנע בין 224 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) ל - 331 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) , בהתאם לאחוז הנכות הרפואית שנקבעה להם.
ב. נכה או עקרת בית נכה שנקבעה להם דרגת אי–כושר בשיעור שבין 60% ל–74% זכאים לקצבת נכות חודשית חלקית לפי דרגת אי–הכושר. לדוגמה: נכה שנקבעה לו דרגת אי–כושר להשתכר בשיעור של 60% מקצבת הנכות המלאה ליחיד.
ג. נכה שיש בו תלויים זכאי לתוספת בעדם.

תוספת בעבור ילדים ובן זוג (תלויים)
תוספת בעד ילדים משולמת רק בעבור שני הילדים הראשונים.
עקרת בית נכה זכאית לתוספת בעד שני ילדיה הראשונים, אבל אין היא זכאית לתוספת בעד בן זוגה.
שיעור התוספת בעד בן זוג - 50% מן הקצבה הבסיסית המשולמת לנכה (שאינה כוללת את הקצבה הנוספת ואת התוספת עבור התלויים). התוספת בעד כל אחד משני הילדים הראשונים שיעורה 40% מן הקצבה הבסיסית המשולמת לנכה או לעקרת הבית הנכה.
הפחתת קצבה בגין הכנסות (מעבודה ושלא מעבודה) לנכים המקבלים תוספת בעד "תלויים"
נכה או עקרת בית נכה המקבלים תוספת בעד ^התלויים^ בהם, ויש להם הכנסות, ינוכו מקצבתם הסכומים האלה:
1. כל סכום ההכנסה שלא מעבודה.
2. מסכום ההכנסה מעבודה העולה על 40% מן השכר הממוצע (3,171 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) ) - ינוכו 60%.
בכל מקרה, ההפחתה בגין ההכנסות תיעשה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד (2,081 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) ) ולמי שמשולמת תוספת לקצבה, תיעשה ההפחתה רק מסכום הקצבה שעולה על סכום קצבה מלאה ליחיד + סכום התוספת לקצבה.

שלום אור,

מעבירה קישור בהרחבה בנושא.

פעלו על פי ההנחיות.
אם יש עוד עובדים רצוי להתאחד יחד ולפעול.

בד"כ,ביטוח לאומי נותן כיסוי לקצבאות על סמך תלושי שכר אותם עלייך להמציא,כדי להוכיח תקופות עבודה.

בהצלחה.

שלום רב,
אם ניתן צו פירוק ע"י בימ"ש, בתביעתך הינך ממלא את זכותך להודעה מוקדמת.
מצ"ב קישור לטופס התביעה.
הערת מערכת : קריאה אודות זכויות עובד >>

http://www.btl.gov.il/benefits/Bankruptcy_or_%20Corporate_Liquidation/Pages/default.aspx
בהצלחה.

שלום מוריה,

ממליצה להעלות את שאלתך בפורום דיני עבודה,
למעלה,מימין לפורם שלנו.

מזלטוב ובהצלחה.

לאשה במצבך כ-5500 ש"ח כלומר במידה והיית משתכרת בסכום שציינת זה היה הסכום בו הייתה מופסקת קצבתך,אך מאחר ואת מקבלת דמי מזונות הם םקוזזים שקל מול שקל מסכום הקצבה שאת היית אמורה לקבל במידה ולא היית מקבלת דמי מזונות מהאב,לגבי דמי האבטלה הם ניתנים לך מתוך זכות אחרת ולא יפגעו כלל.
לגבי שאלתך השנייה זו סוגייה מענינת אנסה לבדוק אותה מחר מול ביטוח לאומי ואשיבך יתכן ותמשיכי לקבל דמי אבטלה כי זה לא הגיוני שישולמו לך הבטחת הכנסה לפי ההסבר הקודם.

השלמת שכר לצורך חישוב דמי הלידה
א.יולדת עובדת שכירה, שלא קיבלה שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה (בגלל מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, אבל במשפחה או מפני כל סיבה אחרת שאינה תלויה בה), ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה לצורך חישוב דמי הלידה.
ב.יולדת שצמצמה את עבודתה עקב ההיריון בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה, יחושבו דמי הלידה שלה על-פי הכנסתה בשלושת החודשים שקדמו ליום שצמצמה את עבודתה.



וכן קישור לנושא ההפרשים:
http://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Pages/תביעה%20לתשלום%20הפרשים.aspx
בהצלחה.

ממליצה בכל מקרה להגיש תביעה לבדיקת זכאותך לתשלום הפרשים,
שכן ישנם תשלומים נוספים שתקבלי במהלך חופשת הלידה כמו הבראה בנוסף לבונוס.

חשוב לדעת,שמחשבים את החלק היחסי לכל חודש בשנה,
בגין התקופה בה משולםמים הבונוס/דמי הבראה.

לשאלתך הראשונה,
חישוב דמי הלידה יהיה לפי:

דמי הלידה הם גמלה מחליפת שכר אך מוגבלים להכנסה המקסימלית לתשלום דמי ביטוח לעובדת שכירה ולעובדת עצמאית, כפי שהיה בחודש שקדם ליום הפסקת עבודתה של היולדת. מקסימום גמלת דמי לידה ליום - 1,296.33 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) .

ז"א לפי שאלתך,אם הלידה תהיה בחודש יוני 2009,
יחשבו את שכרך לפי חודשים 3,4,5/2009 וכן הלאה לפי מועד הלידה.

בהצלחה ולידה קלה.

מהיר למצבים כאלה ראה הסבר על בדיקה מחדש:
נכות - בדיקה מחדש
בבדיקה מחדש, בין שנעשתה לפי בקשת המבוטח ובין שנעשתה לפי החלטת המוסד לביטוח לאומי, רשאי המוסד להפחית את אחוז הנכות הרפואית ואת דרגת אי–הכושר.
בדיקה מחדש ביוזמת המבוטח
מי שתביעתו לקצבת נכות נדחתה (מפני שנקבעו לו פחות מ–60% נכות רפואית, או פחות מ-40% נכות רפואית כאשר אחד הליקויים לפחות הוא 25%, או פחות מ–50% נכות רפואית כשמדובר בעקרת בית, או מפני שנקבע שלא איבד את כושרו להשתכר או איבד פחות מ-50% מכושרו) וכן מי שנקבעה לו דרגת אי–כושר חלקית, רשאים לבקש בדיקה מחדש של דרגת אי הכושר, אם עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של המוסד.

אם התגלו או נוצרו עובדות חדשות הנוגעות למצב הרפואי או התעסוקתי, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת אי–הכושר, ניתן לבקש להיבדק מחדש, גם אם לא חלפו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה. לבקשה יש לצרף תעודות רפואיות ואישורים על הכנסות מעבודה.
מי שתביעתו נדחתה מסיבה אחרת, כגון אי-ירידה בהכנסות, רשאי להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה.
מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור של 75% לפחות, רשאי לבקש בדיקה מחדש של אחוז נכותו הרפואית בלבד, אם הוא עונה על התנאים האלה:
1. חלפו 12 חודשים מן הקביעה האחרונה של אחוז נכותו הרפואית.
2. רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע כי חלה החמרה במצבו הרפואי.
3. הוא אינו מאושפז במוסד.
בדיקה מחדש לפי החלטת הביטוח הלאומי
גם המוסד לביטוח לאומי רשאי להחליט לבדוק מחדש את דרגת אי–הכושר של הנכה או של עקרת הבית הנכה באחד התנאים האלה:
1. עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של דרגת אי–הכושר.
2. נוצרו או התגלו עובדות חדשות, שלדעת המוסד לביטוח לאומי יש בהן כדי להשפיע על דרגת אי–הכושר.

בבדיקה מחדש של דרגת אי הכושר בודקים וקובעים מחדש גם את הנכות הרפואית.

המל"ל השיב לך כך.

תשלום עבור תלויים משולם למי שיש פסק דין שהילדים נמצאים בהחזקתו.

אם אתה משלם מזונות(זו רק הצעה,איני מכירה את החוק),
תגיש את פסק הדין של בית המשפט לעניני משפחה, לביטוח הלאומי לבדיקת זכאותך.

בהצלחה.

ומאחר וקצבה זו נבדקת מיום הגשתה וקדימה ואין רטרו אז במידה
ובעקבות מחלה זו חלילה הפכת לנכה זכותך להגיש בקשה להכרה
בנכותך ואז יתכן ותהיה זכאי לקצבה רטרו למעט 90 יום.
אני מקווה שללא כל קשר היה לך אובדן אי כושר.רק בריאות.

לא הבטחה או השלמת הכנסה כי הבדיקה נעשית מיום הבדיקה והלאה לכן הפתרון הוא מול המעסיק שלך.בהצלחה.

ייתמודד מול מחלקת הגבייה וידרוש החזרים עבורך ולגבי החזרים קיימת בעייה לגבי ההתיישנות היא קיימת על זכויות אך לא על חובות ולאחרונה נעשה נסיון לשנות זאת ולהגביל את ההתיישנות של 2 הצדדים ל-7 שנים אך טרם עבר חוק בכל מקרה באם המל"ל יחליט להחזיר (יתכן ויהיה צורך להפעיל את בית הדין לעבודה).ולגבי אחריות החשב מתוקף תפקידו הוא הדמות שמייצגת את החברה בפני מס הכנסה וביטוח לאומי כך ששניהם אחראים אישית לפגיעה בך.
איני יודע מה מצבך כרגע בחברה אך ברור באם תתבע או תפעיל עו"ד יש סיכוי שתפוטר קח זאת בחשבון..

צר לי,אבל הטיפול/הפניה לקבלת החזרים נעשית רק ע"י המבוטח בלבד.

ב. עובד שהכנסתו אצל מעסיק אחד או יותר עולה על מקסימום ההכנסה (ההכנסה המרבית) לתשלום דמי ביטוח- 38,415 ש"ח (החל ב- 01.01.2009) - ישלח את הבקשה לתחום גבייה ממעסיקים בסניף הקרוב למקום המגורים.
מתוך הקישור המלא מטה שכותרתו מעט מטעה,אך,הוא משמש אותך לקבלת החזרים.

להלן טופס הבקשה בקישור מטה.

ידוע על המתנה די ארוכה עד שמתבצע ההחזר בגלל ריבוי פניות...

טלפון רב קווי: 02-6709652 בימים א-ה בשעות 8:00 - 16:00.
פקס: 02-5001287
דואר אלקטרוני: zahavao@nioi.gov.il

בהצלחה.

רופא הביטוח הלאומי ואלו תנאי הזכאות לשמירת ההריון:
שמירת היריון - תנאי הזכאות
האישה תושבת ישראל.
היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום קובע לשמירת היריון - היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. בכל מקרה לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.
תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. אם קיימת הפסקה בשמירת ההיריון, כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.
לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. בעקבות שינוי בחוק ביטוח אמהות מיום 6.9.07 אין העובדת חייבת לנצל ימי מחלה שעומדים לזכותה. עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק.
בכל מקרה, רופא מטעם המוסד רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי.
למי שיוצאת לחו"ל - אישה בשמירת היריון אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.
החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח (ובתנאי שהם לפני יום קובע לשמירת הריון):
חודשים שהאישה עבדה וקיבלה ממעסיקה שכר (לרבות דמי חופשה), או חודשים שהייתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת), או דמי פגיעה בעבודה, או דמי אבטלה, או דמי תאונה, או גמלה לשמירת היריון (קודמת), או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם).
חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה ובלבד שעבדה בעבודה שכירה או עצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני היום הקובע.

לכן במידה ולא תהיה קביעה שילדך זקוק לקצבת ניידות בגלל פגיעה
בגפיים התחתונות איני מאמין שיוכר כזכאי ראה קישור הליקויים.

ואם כל הכבוד לא היית צריך להוסיף קישורים לעיסוקך זה לא מתאים.

אמנם אינני רופאה בהכשרתי אך מנסיוני בתחום זה, לחלק מהלוקים בפיגור שכלי יש גם בעית ניידות.
לכן אם הילד בגיל 3 מוצע לך להגיש בקשה בלשכת הבריאות לצורך ניידות.

וכן לבקש ביטול ריבית והצמדה ראה בקישור המצורף:
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/forms/insurance_forms/Pages/6134%20-%20בקשה%20לביטולהפחתת%20קנסות%20והצמדה.aspx

בהצלחה.

על מנת להשתלב בקורס מטעם שירות התעסוקה,
עלייך לפנות לפקיד/ה המטפלים בך לצורך שילובך.
תערך בדיקת התאמה והרשמה.

לגבי הקורס,קראתי מעט בנט שמתקיימים אחת לזמן מה קורסים ליזמות לאמהות חד הוריות,עולות וכדומה.

מציעה לשאול בשירות התעסוקה ולבדוק אפשרות להשתלב.

בידקי גם במט"י(מרכז טיפוח יזמות)באיזור מגורייך.

בהצלחה.

שלום דניאלה,

לא ברור משאלתך מתי נרשמת בפעם הראשונה בשירות התעסוקה,
והאם יש לך את תקופת האכשרה הנדרשת לדמי אבטלה,
הנבדקת רק מיום ההתיצבות הראשון אחורה לתקופה של 18 חודשים=540 יום.

אם נרשמת רק עתה,לאחר שחלפו 7 חודשים,
לא ניתן לצבור תקופת אכשרה ב-11 חודשים הנותרים לבדיקה:

תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.

אם התפטרת מעבודתך ולא נרשמת מלכתחילה בשירות התעסוקה,
תדרשי עתה לתקופת המתנה נוספת של 90 יום מבלי שישולמו לך דמי אבטלה(אם הספקת להרשם בתקופה המזכה).

לא ציינת מה קרה עם תקופות עבודה נוספות,
כמה זמן עבדת?

חסר מידע למתן תשובה מלאה.

השכר היומי הממוצע שלך לצורך חישוב דמי האבטלה הוא הכנסתך, החייבת בתשלום דמי ביטוח, ב-75 הימים האחרונים שקדמו ל-1 בחודש שבו החלה תקופת אבטלתך, מחולק ב-75.

ראי חישוב דמי האבטלה בקישור מטה.

נתתי לך מידע מלא למקרה בו את זכאית,אם נרשמת עדיין בתקופה המזכה.

אנו כאן לשאלות נוספות.