פורום ביטוח לאומי

שלום לך,

תקופת אכשרה לדמי אבטלה נבדקת לפי ימי עבודה בפועל.

בתקופה של 18 חודשים אחורה=540 ימים,
מיום ההרשמה הראשון בשרות התעסוקה,
בהם עליך לצבור 300/360 ימי עבודה לעובד בשכר חודשי/יומי-שעתי,
כמפורט להלן:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx
3 ימים בשבוע אינם מזכים בדמי אבטלה מלאים.
תנסה לבדוק לפי תקופת עבודה קצרה יותר:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/avtzcotmsuparim.aspx

בהצלחה.

אלי שלום,
תקופת ההכשרה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] לגבי עובד יומי, כדלהלן: "לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה". התשובה לשאלתך מצויה בגוף ההגדרה הנ"ל.

שלום לך,

עם סיום עבודתך הרשמי בהקדם בשירות התעסוקה,
על מנת לקבע זכאותך לדמי אבטלה,הנבדקת רק מיום ההתיצבות הראשון כמפורט להלן:

תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הדרושה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש.
מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה.

540 ימים=18 חודשים=שנה וחצי אחורה מיום ההרשמה הראשון(תוספת שלי).
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx
אם קבלת שכר עבור הודעה מוקדמת,את חוזרת להמשך הרשמה בתום החודש המדובר.

הניכוי עבור 5 ימים ראשונים ובכל 4 חודשים,
משולם בסופו של דבר למי שממשיך להתיצב בשירות התעסוקה וכל עוד לא מפנים אותו לעבודה.

לשאלתך,רק בפעם הראשונה/התיצבות ראשונה מנכים את 5 הימים,
כך,שכדאי להרשם על מנת שיהיו בהמשך ימי זכאות לתשלום.

יציאתך הראשונה מהארץ אם אינה פוגעת בימי התיצבותך,
(ז"א שאת נרשמת לפני הנסיעה ובשובך)לא תפגע בזכאותך לדמי אבטלה.

ביציאה לתקופה ממושכת יותר,
לא תקבלי דמי אבטלה בגין אי התיצבותך,
אך,ימי הזכאות נשמרים לזכותך בשובך להרשמה באופן שוטף.

בהצלחה ונסיעה טובה.

שלום לך,

עובדת במשק בית זכאית לדמי אבטלה בסיום עבודתה,
והזכאות היא באופן שוטף למי ששולמה בעדה דמי ביטוח לאומי כחוק.

אם סיבת הפסקת העבודה היא פיטורין,
תהיה העובדת זכאית לדמי אבטלה ללא המתנה,
כל עוד היא נרשמת בשירות התעסוקה כדורשת עבודה.

אם הפסקת העבודה יזומה על ידי העובדת,
היא תהיה זכאית לדמי אבטלה לאחר 90 ימי המתנה,
ז"א שלאחר הרשמה ראשונה היא חוזרת להרשמה באופן שוטף כעבור 90 ימים.

בשני המקרים,עליה להרשם בשירות התעסוקה סמוך ליום הפסקת עבודתה על מנת לשמור על זכאותה.

עליה להגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי,
ולמסור למעסיקה למלא את חלקה בטופס:
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/T1500.pdf

בתקופת ההמתנה של 90 הימים,ניתן להגיש תביעה להבטחת הכנסה,
ובמקרה זה יהיה עליה להתיצב בשירות התעסוקה כדורשת עבודה.

בהצלחה.

שלום לך,

התוספת עבור בת הזוג צריכה להיות בגובה 50% מקצבתך הבסיסית,
דהיינו מתוך 1982 ש"ח=991 ש"ח

עבור הילדים 40% תוספת עבור כל ילד(עד 2 ילדים)=792.8 ש"ח

אם אשתך משכרת פחות מ-4517 ש"ח ברוטו אתה זכאי לתוספת עבורה.
(השכר כולל תוספות כמו הבראה/ביגוד/בונוס וכדומה...)

עליך להעביר תלושי שכר לצורך כך למח' נכות בביטוח הלאומי.

בברכת בריאות ובהצלחה.

שלום לך,

לגבי אחוזי נכות אין לנו כאן סמכות רפואית היכולה לענות בנושא.
תתיעץ עם רופא אורופב מומחה בתחום.

מעבירה לעיונך את ספר מבחנים לנכות כללית ונפגעי עבודה
וקישורים לקריאה בקשר לפגיעתך.

בברכת בריאות.

שלום אילנה,

אכן,כפי שהועבר בקישור אני מניחה,כי כך אנו עושים,
תנאי הזכאות הם כוללים גם הכנסת בן הזוג.
http://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/אופן%20הגשת%20התביעה.aspx

צר לי,אך איני מכירה אופציה אחרת.

בברכת בריאות.

בשינוי תפקידך כהרעת תנאים אך מצב בריאותך יכול לשמש לך עילה להתפטרות ראה הסבר מהי התפטרות מוצדקת:
מהי התפטרות מוצדקת?
התפטרות מוצדקת היא התפטרות הנובעת מאחת מהסיבות הבאות:
1. התפטרות עקב מצב בריאותי לקוי של התובע או של בן משפחתו.
2. התפטרות בגלל הרעה מוחשית בתנאי עבודה, או נסיבות אחרות שביחסי העבודה שבהן לא ניתן לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו.

רק בריאות ובהצלחה.

שלום לך,

קיימות מספר אפשרויות

תוכלי לפנות לרופא תעסוקה בנושא מצב בריאותך,
יעתכן וימליץ על צימצום היקף משרתך לאור מצבך הבריאותי.

לבדוק צמצום היקף המשרה ותביעה לנכות חלקית לאור מצבת הבריאותי/נפשי ואבדן חלקי של כושר עבודה.

לקיים שיחה עם מעסיקך בנושא השפעת העבודה על בריאותך.

ממליצה להעלות את שאלתך גם בפורום דיני עבודה
המופיע מימין לפורום שלנו,למעלה ברשימה.

תרגישי טוב ובהצלחה.

קצבת נכות מעבודה - בדיקה מחדש
דיון מחודש בדרגת הנכות עקב החמרה במצב הרפואי
נכה עבודה בעל דרגת נכות יציבה (לצמיתות), שהייתה החמרה במצבו, רשאי לבקש קביעה מחודשת של דרגת נכותו, ובלבד שעברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של דרגת הנכות (בהסכמת רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי אפשר לדון בקביעה מחודשת של דרגת הנכות לפני תום ששת החודשים האלה), ויש בידו תעודה רפואית המאשרת שמצבו הוחמר וההחמרה היא תוצאה מן הפגיעה בעבודה, שלאחריה נקבעה דרגת הנכות. לא תתקבל אלא תעודה מאת רופא שהוסמך לכך על ידי קופת החולים.

רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי רשאי אף הוא לבקש בדיקה מחודשת של נכה עבודה בעל דרגת נכות יציבה, אם עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של דרגת הנכות. אם הנכה לא התייצב לבדיקה המחודשת בלי סיבה מניחה את הדעת, רשאי המוסד לביטוח לאומי להפסיק את תשלום הקצבה לנכה עד שיתייצב לבדיקה.


דיון מחודש עקב ירידה ניכרת בהכנסות
נכה עבודה בעל דרגת נכות יציבה בשיעור של 20% לפחות, רשאי לבקש הגדלה של דרגת נכותו, אם עקב הפגיעה בעבודה חלה ירידה ניכרת בהכנסותיו. את הבקשה יש להגיש, אם חלפו 12 חודשים מהקביעה האחרונה של דרגת הנכות, ולא יותר מ–60 חודשים.



ולנכות הקשורה לנכות כללית ראו הסבר נוסף:
נכות - בדיקה מחדש
בבדיקה מחדש, בין שנעשתה לפי בקשת המבוטח ובין שנעשתה לפי החלטת המוסד לביטוח לאומי, רשאי המוסד להפחית את אחוז הנכות הרפואית ואת דרגת אי–הכושר.
בדיקה מחדש ביוזמת המבוטח
מי שתביעתו לקצבת נכות נדחתה (מפני שנקבעו לו פחות מ–60% נכות רפואית, או פחות מ-40% נכות רפואית כאשר אחד הליקויים לפחות הוא 25%, או פחות מ–50% נכות רפואית כשמדובר בעקרת בית, או מפני שנקבע שלא איבד את כושרו להשתכר או איבד פחות מ-50% מכושרו) וכן מי שנקבעה לו דרגת אי–כושר חלקית, רשאים לבקש בדיקה מחדש של דרגת אי הכושר, אם עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של המוסד.

אם התגלו או נוצרו עובדות חדשות הנוגעות למצב הרפואי או התעסוקתי, שיש בהן כדי להשפיע על דרגת אי–הכושר, ניתן לבקש להיבדק מחדש, גם אם לא חלפו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה. לבקשה יש לצרף תעודות רפואיות ואישורים על הכנסות מעבודה.
מי שתביעתו נדחתה מסיבה אחרת, כגון אי-ירידה בהכנסות, רשאי להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה.
מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור של 75% לפחות, רשאי לבקש בדיקה מחדש של אחוז נכותו הרפואית בלבד, אם הוא עונה על התנאים האלה:
1. חלפו 12 חודשים מן הקביעה האחרונה של אחוז נכותו הרפואית.
2. רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע כי חלה החמרה במצבו הרפואי.
3. הוא אינו מאושפז במוסד.
בדיקה מחדש לפי החלטת הביטוח הלאומי
גם המוסד לביטוח לאומי רשאי להחליט לבדוק מחדש את דרגת אי–הכושר של הנכה או של עקרת הבית הנכה באחד התנאים האלה:
1. עברו 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של דרגת אי–הכושר.
2. נוצרו או התגלו עובדות חדשות, שלדעת המוסד לביטוח לאומי יש בהן כדי להשפיע על דרגת אי–הכושר.

בבדיקה מחדש של דרגת אי הכושר בודקים וקובעים מחדש גם את הנכות הרפואית.



בכל מקרה רצוי שתלוו שוב ע"י עו"ד ושתתייעצו עם רופאיך על הקשר הישיר ובסיבתי לנכות מעבודה בשל הפיצוי הגבוה יותר.בהצלחה.

שלום לך,

בנוסף לתשובתו של חיים רייזלר,

ראי ההנחיות לטיפול בנושא ניידות בשאלתך:
http://www.btl.gov.il/benefits/mobility/Pages/default.aspx

ראי אופן הגשת הבקשה לפטור מאגרת רישוי ותו נכה:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/תו%20חניה%20לרכב%20נכה.aspx

בברכת בריאות ובהצלחה.

או לסייע לך וגם אז מי שקובע זו הועדה בביטוח לאומי למרות כל ההמלצות של הרופאים.בהצלחה.

תנאי זכאות - שולמו בעדך דמי ביטוח כחוק
עובד שכיר - תשלום דמי הביטוח בעדו מוטל על מעבידו, ואין קצבת הזקנה שלו נפגעת בשל חוב שחייב מעבידו למוסד לביטוח לאומי. (המבוטח השכיר אינו אחראי לתשלום דמי הביטוח, אלא בזמן שאינו מקבל שכר, כגון בזמן חופשה בלא תשלום הנמשכת יותר מחודשיים). על המעביד להוסיף ולשלם דמי ביטוח בעדו עד למועד זכאותו לקצבת זקנה.

עובד עצמאי - אחראי לתשלום דמי הביטוח בעצמו. אם הוא ממשיך לעבוד ומקבל קצבת זקנה - עליו לשלם דמי ביטוח רק לענף נפגעי עבודה.

שאינו שכיר ואינו עצמאי - עליו לשלם את דמי הביטוח בעצמו, עד למועד זכאותו לקצבת זקנה.


לתשומת הלב!
עקרת בית אינה חייבת לשלם דמי ביטוח, והיא תהיה עשויה להיות זכאית לקצבת זקנה כשתגיע לגיל הזכאות לקצבת זקנה.
אישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה, ובן זוגה מבוטח בביטוח זקנה.







כנסי לקישורים להרחבת ההסבר.רק בריאות.

מומלץ להגיש תביעה להבטחת הכנסה ראי הסברים בקישור:
http://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/default.aspx

ובקשי את המגיע לך על פי חוק,יתכן ותהיה התנגדות או השגות על כך
במידה וכן פני להוצאה לפועל למימוש זכויותיך.בהצלחה.

בהצלחה.

אין לי פתרון קסם עבורך , לגבי אחת ההתלבטויות שלך אני מציע לבדוק אם אכן יש התייחסות לחומרה מצד רשויות הרישוי בהקשר לסעיף הנכות שלך.
אני מאותן סיבות ובדיוק כמוך אני גם התלבטתי אם להגיש או לא במשך שנים רבות . כשעברתי גיל 50 ושמתי לב שכל העולם חושב שאני מליונר שיכול לשלם כל מיני תשלומים הזויים , כל אחד יכול להתלבש עלי עם כל מיני חיובים סתם כי בא לו. אף אחד לא יודע שיכולת ההשתכרות שלי נמוכה מאוד.
אני אכן נכה כמוך גם עם פוסט טראומה , ושנים לא הגשתי לביטוח לאומי . אבל פשוט בזמן האחרון איכשהוא יצא שכן הגשתי, וקיבלתי אחוזים נמוכים שלא מזכים בקיצבה , בגלל שכמוך התלבטתי אם להגיש על סעיף נוסף שחששתי שעלול לסכן את רשיון הנהיגה שלי.
לכן עשיתי ברור לפני הועדה האחרונה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים המשמש את רשות הרישוי, וקיבלתי תשובה שאין החלטה חד משמעית בסעיף הספציפי הפוסלת באופן גורף את הרשיון אלא שוקלים אותו לגופו של אדם.
כל אחד יכול לפנות לשם , לא צריך להזדהות יש מענה קולי , אתה משאיר את השאלה שלך והם מחזירים לך תשובה בתא קולי שנפתח בשבילך עם מספר קוד אחרי כמה ימים.
אתה גם יכול לנסות לדבר עם מי שאחראי על כך , במשרד הרישוי בירושלים.
ככה יהיה לך יותר מידע , ויותר יכולת לנסות ולחשוב עד כמה כדאי לך להגיש או לא להגיש נכות.
אני חושב שאם מצבך גובל בחרפת רעב, עדיף לך להגיש נכות . גם אם לא תקבל קיצבה באופן מיידי עכשיו לפחות תהיה לך גושפנקה רשמית להראות לכל מיני "בעלי-חוב" כמו עיריות ורשויות שאתה נזקק, שמצבך קשה , תקבל הנחות והקלות בזכות הנכות המוכרת שלך , ולפחות זה יקל עליך .
אל תהסס לפנות לעמותות אם אין לך כסף לעורך דין . יש את עמותת "ידיד", ו"שכר מצווה" של לשכת עו"הד , אם תעשה חיפוש באינטרנט תמצא בטח עוד מקומות שעוזרים ללא תשלום.
אגב לא ציינת מה גילך . לדעתי אם עברת גיל 40 אני ממליץ לך להגיש נכות לבטוח לאומי . למה שתסבול לבד כמו שאני סבלתי עד גיל 50?
שתהיה לך הכרה בנכות , אולי יהיה לך יותר קל ,
בהצלחה בכל מקרה.

כככ

שלום רב,

לא ציינת אם מדובר בוועדה של נכות כללית או נפגעי עבודה, ובעניינך יש לכך חשיבות רבה ולו רק בשל העובדה כי בנכות כללית, אחוזי הנכות בגין צלקות "מנופים" כלומר לא באים בחשבון הסופי של הנכות. אם מאידך מדובר בוועדה של נפגעי עבודה, ניתן לקבל אחוזי נכות על צלקת מכוערת או מכאיבה. מחד, נקבע כבר כי החלטה בעניין כיעור של צלקת היא החלטה רפואית, יחד עם זאת, הוועדה אינה יכולה להחליט עבורך כי עליך להיות דווקא עם תספורת מלאה או גלוח ראש. לסיכום, אם מדובר בנכות כללית, אל תטרח. אם מדובר בנפגעי עבודה הגש ערר לוועדה רפואית לעררים. את הערר יש לשלוח למחלקת נפגעי עבודה תוך 30 ימים מיום שקיבלת את החלטת הוועדה מדרג ראשון.

בהצלחה.

שלום נעמה,

בנוסף לתשובתה של עו"ד מירב אפריים,
ממליצה לפנות לפורום הוצאה לפועל(מימין לפורום שלנו) על מנת לבדוק מילוי טופס פסק דין הצהרתי שלפיו הרכוש בדירה שייך להם בלבד.

בהצלחה.

שלום לך,

אכן,לא פשוט וכפי שזה נראה יתכן וידרש גם החזר הקצבאות שקבל בגין השתכרותו העולה על 1982 ש"ח בחודש.
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/קבלת%20קצבת%20נכות%20בזמן%20עבודה.aspx

החל מחודש 8/2009 חל שינוי:
כדאי מאד לצאת לעבוד - חוק משופר למקבלי קצבת נכות (בעקבות המלצת ועדת לרון),
בו ניתן לעבוד ולקבל קצבת נכות מדורגת על פי ההכנסה.

בגלל שהשינוי חל על מי שעבד לפני כניסת החוק לתוקף כמפורט להלן:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/laron/Pages/default.aspx
מומלץ שהעובד יפנה ישירות למח' נכות בביטוח הלאומי ולבדוק ספציפית לגביו ולקבל הנחיות מהביטוח הלאומי.

בהצלחה.

שלום לך,

לא הבנתי משאלתך,

האם התשלום שנכנס לבנק מידי חודש גבוה מתלוש השכר אותו קבלת?

האם קבלת מידי חודש תשלום במזומן והופקו תלושים על סכומים אחרים?

כמובן שבשני המקרים המצב לא תקין וזה יפגע בזכויותיך.

עליך לפנות למעסיקך בכתב,
על מנת שיפיק עבורך תלושי שכר עדכניים.

שמור על העתק מכתב זה אצלך.

במידה ולא תענה,
תוכל לתבוע בבית דין לעבודה,
כאשר העתק המכתב יהווה עבורך אסמכתא שפנית איליו בכתב.

לפני כתיבת המכתב,
נכון להיום,עליך להעביר למעסיקך למלא את חלקו בטופס התביעה לדמי אבטלה:
http://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/T1500.pdf

במידה וגם בטופס התביעה ירשם שכר נמוך ממה שקבלת,תוכל לכתוב המכתב ברוח הדברים שרשמתי מעלה.

נמתין גם להוספת מידע בנושא ע"י עו"ד מירב אפריים מנהלת הפורום.

שלום לך,

אתן לך דוגמא לפי ממוצע שכר של 10,000 ש"ח בחודש,
על מנת שתוכל לחשב על פי ממוצע שכרך:

10,000 ש"ח
75%=7500ש"ח
10%=750 ש"ח
750*43 קצבאות=32,250 ש"ח
ט.ל.ח.

בברכת בריאות.

יש לחשב 75% מהשכר הממוצע עובר לתאונה (בכפוף לתקרה המצוינת בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995), את התוצאה להכפיל בנכות הצמיתה שנקבעה (במקרה שלך ב-10%) וזאת להכפיל ב-43 קצבאות. אם הוגשה תביעה לגמלה לאחר 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק ישולם מענק מופחת באופן יחסי לאיחור.

שלום לך,

מעתיקה עבורך תשובתי מהפורום האחר,
גם לטובת הגולשים האחרים:

עם סיום עבודתך הרשמי בהקדם בשירות התעסוקה,
על מנת לקבע זכאותך לדמי אבטלה על פי תנאי השכר הגבוהים.

זכאותך לדמי אבטלה נשמרת עד 12 חודשים מיום ההרשמה הראשון.

קיימות בפנייך 2 אפשרויות:

א- להמשיך הרשמה באופן שוטף גם בתקופה בה את מקבלת שכר,
ויהיה עלייך לדווח על הכנסותייך שינוכו מדמי אבטלה.

ב- להפסיק להתיצב בתקופת עבודתך,
ולחזור לשירות התעסוקה בתקופה בה אינך עובדת.

את התביעה לדמי אבטלה את יכולה להגיש עתה או בהמשך,
ותקבלי את דמי האבטלה על פי התיצבותך בלבד.

מימין לפורום שלנו.

בהצלחה.