פורום ביטוח לאומי

שלום לך,

ראה המענה לשאלתך מאתר ביטוח לאומי:
מובטל שיש לו הכנסה מקצבה עקב פרישה מן העבודה (פנסיה), ישולמו לו דמי אבטלה בניכוי מלוא ההכנסה החודשית ברוטו מקצבת הפרישה (פנסיה).
אם ההכנסה מפנסיה עולה על דמי האבטלה המגיעים לו, הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
על המובטל להמציא תלוש פנסיה בכל חודש במשך כל תקופת קבלת דמי האבטלה.
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/avthcnsot.aspx

ראה תנאי הזכאות:
תקופת האבטלה מתחילה ביום שבו נרשמת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
תקופת האכשרה הנדרשת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה:
לעובד בשכר חודשי - עבדת 360 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
לעניין תקופת אכשרה, ימי העבודה בחודש עבודה מלא יהיו כמניין ימי הלוח לאותו החודש.
לעובד בשכר יומי - עבדת 300 ימים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.
בחודש שהעובד היומי עבד אצל מעסיק אחד 18 ימי עבודה או יותר, ייחשב, לצורך חישוב תקופת האכשרה, כאילו עבד 25 ימים באותו החודש
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx
על מנת לבדוק אם תוותר יתרת דמי אבטלה לתשלום לאחר ניכוי הפנסיה,תוכלו לבדוק גובה דמי האבטלה לו הוא זכאי כמפורט להלן:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/schum/Pages/yoter28.aspx

בהצלחה.

שלום לך,

בהגיעך לגיל פרישה(67)בו משולמת קצבת זקנה,תוכל לבחור בקצבה הגבוהה מבין השתיים,שכן אין כפל תשלומים כמפורט להלן מאתר ביטוח לאומי:

"אם אתה זכאי גם לקצבת זקנה וגם לקצבת נכות מעבודה לצמיתות, עליך לבחור באחת הקצבאות. אם בחרת בקצבת נכות מעבודה, גובה הקצבה לא יפחת משיעור קצבת הזקנה המגיעה לך."
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/למקבל%20קצבאות%20נוספות%20במוסד.aspx

לא ברור מדוע אתה מברר זכאותך לקצבת נכות כללית(אותה אפשר להגיש עד שנה מיום הגיעך לגיל הפרישה)לאור קבלת קצבת נפגעי עבודה.
האם מדובר בקצבה חודשית נמוכה מנפגעי עבודה?

לתשומת לבך,בקצבת נכות מעבודה,ניתן להגיש גם עתה,החמרת מצב במידה וחלה הרעה בעקבות הפגיעה אותה ניתן לקשור לתאונת העבודה.

בנוסף,אם מדובר בפטור ממס הכנסה,ניתן לגשת לוועדה רפואית המתקיימת בביטוח הלאומי,באמצעות מס הכנסה,תמורת סכום של כ-560 ש"ח.
ראה בקישור המצ"ב הכולל מידע וטפסים:
http://ozar.mof.gov.il/itc/blind.htm

בברכת בריאות

המעסיק חייב להעביר לך את מלוא התשלום שמקבל עבור שירות המילואים שלך גם אם סכום זה גבוה ממשכורתך הרגילה.

אתה יכול לדעת מהו הסכום המועבר דרך מחלקת מילואים בביטוח הלאומי וכך תוכל להשוות.

מעסיקים פרטיים נוטים לעיתים שלא להעביר את מלוא הסכום כשסכום זה גבוה מהסכום הניתן מדי חודש בחודשו ו/או מהממוצע התלת חודשי.

כחייל מילואים קרבי שהדבר בנפשו עצתי לך לא לוותר על כלום בעניין זה כי הדבר בנפשנו !!!

הכסף מגיע בזכות ולא בחסד !!!

שלום לך,

עם סיום עבודתך,הרשם בשירות התעסוקה לקיבוע זכאותך לדמי אבטלה.
הרשמה ראשונה זו שומרת על זכויותיך לדמי אבטלה עד 12 חודשים מיום ההרשמה הראשון.
עם שובך ארצה,תוכל לחזור ולהרשם ביום ובשעות שיקבעו עבורך בשירות התעסוקה.

בהצלחה.

שלום לך,

ראה להלן את האחוז משכרך אותו יש לנכות(האחוז קבוע עד להשתכרות של 4809 ש"ח)
http://www.btl.gov.il/Insurance/Rates/Pages/default.aspx#anchorSpan_9357e1a3c4d348658c44b8a1a2af8206

סה"כ לניכוי 3.5% מתוך 800 ש"ח=28 ש"ח
0.40% עבור דמי ביטוח לאומי=3.2 ש"ח
3.10% עבור דמי בריאות =24.8 ש"ח

במידה והסכומים שנוכו גבוהים מהנ"ל,יש להעביר צילום תלושי שכר למחלקת גבייה בביטוח הלאומי לטיפול בהחזר העודפים.

בהצלחה.

האם אפשר לקבל פרוטוקול ועדת אי כושר ?

להלן ההתייחסות באתר של המוסד לביטוח לאומי בעניין שלך: . נכה או עקרת בית נכה שנקבעה להם דרגת אי–כושר (להשתכר או לתפקד במשק בית) בשיעור העולה על 74% זכאים לקצבת נכות חודשית מלאה. שיעור הקצבה המלאה ליחיד - 2,160 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) .
לנכים בעלי דרגת אי–כושר בשיעור גבוה מ-74% שאינם שוהים במוסד, ואחוז נכותם הרפואית 50% לפחות, משולמת קצבה חודשית נוספת (ק.ח.ן) בסכום שבין 232 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) ל-343 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) , בהתאם לאחוז הנכות הרפואית שנקבעה להם.
ב. נכה או עקרת בית נכה שנקבעה להם דרגת אי-כושר בשיעור שבין 60% ל–74% זכאים לקצבת נכות חודשית חלקית לפי דרגת אי-הכושר. לדוגמה: נכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 60% יקבל קצבה בשיעור של 60% מקצבה מלאה, כלומר, 1,249 ש"ח שהם 60% מתוך 2,160 ש"ח (החל ב- 01.01.2010) .
ג. נכה שיש בו תלויים זכאי לתוספת בעדם"

באשר לפרוטוקול הוועדה - יש צורך לפנות אליהם לקבל או לצלם בסניף.

שלום ליאורה,

האם את עובדת?

לא ברור לאור אחוז הנכות הגבוה,מדוע נקבעו לך "רק" 74% אבדן כושר עבודה,אשר אינם מקנים מעבר לקצבה בגובה של כ-1600 ש"ח בחודש,זכויות הנקנות למי שנקבעו לו 75% אבדן כושר עבודה,
כגון תוספת קח"ן(קצבה חודשית נוספת)והטבות כמפורט להלן:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/זכויותיהם%20של%20מקבלי%20קצבת%20נכות%20כללית%20במוסדות%20שונים.aspx


יש לבדוק את ההחלטות ולהגיש ערער במידת הצורך.

ראי האופציה לערער על אבדן כושר עבודה בלבד:
ערר על דרגת אי–הכושר
מי שנקבע לגביו שלא איבד מכושרו להשתכר או שאיבד פחות מ 50% מכושרו להשתכר, וכן מי שנקבעה לו דרגת אי–כושר שאינה עולה על 74%, רשאים לערער על דרגת אי–הכושר לפני ועדה לעררים.
את הערר יש למסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד על ההחלטה בדבר דרגת אי–הכושר.
הוועדה לעררים רשאית לאשר את דרגת אי–הכושר שקבע פקיד התביעות או לשנותה (להגדילה או להפחיתה).
החלטת הוועדה לעררים סופית, ואין לערער עליה אלא בשאלות חוק בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר החלטת הוועדה לעררים.
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/ערעור%20על%20אחוז%20הנכות%20הרפואית%20דרגת%20אי%20הכושר%20אחר.aspx

את יכולה לערער על ההחלטה עד 60 ימים מיום קבלת המסמכים אצלך.
עד לקבלת הפרוטוקול,רצוי להעביר מכתב לביטוח הלאומי על רצונך לערער על קביעת דרגת אבדן כושר העבודה שנקבעו,כדי להשאר במסגרת הימים הנקובים.

בהצלחה.

שלום לך,

קצבת הנכות משולמת כל עוד אתה באבדן כושר עבודה מלא/חלקי.
השיקום המקצועי אמור לסייע לך להשתלב בעבודה וכל עוד מתקיימים לגביך התנאים המזכים בקצבת נכות,קצבתך לא תפגע.

עם תחילת עבודתך,יש לדווח על הכנסתך לפקיד התביעות במחלקת נכות כדי לבדוק את גובה הקצבה לה אתה זכאי.

בברכת בריאות.

שלום לך,

בעקבות השינוי בחוק(חוק לרון)ניתן לעבוד ולקבל קצבה.

אם במהלך 36 חודשים,אתה מפסיק שוב לעבוד תוכל לחזור ולקבל את הקצבה בתנאים שהיו לך לפני שהתחלת לעבוד.

ראה בהרחבה בקישור ומומלץ לבדוק באופן אישי/ספציפי במחלקת נכות בביטוח הלאומי:
http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/קבלת%20קצבת%20נכות%20בזמן%20עבודה.aspx

בהצלחה.

שלום לך,

לאור המידע שרשמת,
נלקחו בחשבון רק ימי עבודה בפועל כמפורט להלן:
הכנסתך (החייבת בתשלום דמי ביטוח) ב-75 הימים שקדמו ל-1 בחודש שבו החלה תקופת אבטלתך, מחולק ב-75 ובהשוואה לשכר יומי בסיסי לחישוב דמי אבטלה העומד על 319 ש"ח ליום.
(פשוט סופרים ימי עבודה בלבד!)

ישנו חישוב,אותו תוכל לנסות לחשב על פי שיטת החישוב המפורטת בקישור להלן:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/שיעורי%20הקצבה.aspx

בכל מקרה,לא משולמים דמי אבטלה בהתאם לגובה השכר היומי,
אלא באחוזים משתנים בהתאם לגיל כאשר לקב' גילאים צעירה(עד 28)המקסימום לתשלום דמי אבטלה עומד על 60% מהשכר ברוטו הנמוך(הולך ויורד באחוזים עם גידול בשכר ברוטו)

למי שגילו מעל ל-28 המקסימום עומד על 80% בשכר הנמוך:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/schum/Pages/default.aspx

תשלומים עבור דמי הבראה למשל,נלקח החלק היחסי בתקופת החישוב.

לתשומת לבך,בעבור התקופה בה קבלת תשלום עבור הודעה מוקדמת,
לא תהיה זכאי לדמי אבטלה.
ימים אלה,אם התיצבת בהם,נשמרים לזכותך להמשך הרשמה.

בברכה.

שלום לך,

אין מניעה בקבלת דמי אבטלה לזכאים יחד עם קצבת נכות.
פרט למי שנקבעו 100% נכות ואבדן כושר עבודה מלא.

האם מדובר בהכנסה מעבודה שדווחת וקבלת עליה אישור מהביטוח הלאומי?
ניתן כיום לעבוד ולקבל קצבת נכות(על פי חוק לרון)בתיאום עם הביטוח הלאומי.

חסר מידע בשאלתך כדי לתת תשובה מלאה.

בברכה.

שלום רב,
היוון של קצבת נכות מעבודה אפשרי רק באם המוסד לביטוח לאומי יווכח כי קיימת הכנסה נוספת וקבועה אשר מאפשרת המשך קיום כם ללא קצבת נכות עבודה.
ההיוון נעשה לאחר פנייה מסודרת למל"ל ובהתאם לטבלאות היוון של המל"ל.
אכן היוון קצבה לא מאפשרת קבלת תוספת גמלה במקרה של החמרת מצב ולכן, וככל שהנפגע אכן צפוי להחמרה עתידית, אולי כדאי לשקול את העניין בשנית.

בהמשך לתגובתי - קחי בחשבון שניתן לבקש גם מקדמה מהמוסד לביטוח לאומי - אז הדבר לא יפגע בתוספת קצבה בגין החמרת מצב עתידית.


בהצלחה

שלום לך איתם,

השאלה שלך מורכבת ומדובר בתקופת תשלומים לפני למעלה מ-30 שנה.
אם היתום היה קטין בעת האירוע,סביר להניח שהיה לו אפוטרופוס שטפל בעניניו.

לאור מורכבות המקרה,צריך לדעתי ייעוץ אישי ובדיקה מעמיקה של התיק.

בברכה.

שלום רביד,

זכאות לדמי אבטלה נבדקת מיום ההתיצבות הראשון בשירות התעסוקה לתקופה של 540 ימים אחורה=18 חודשים.
בתקופה הנ"ל יש לצבור 360/300 ימים לעובד בשכר יומי/חודשי.

ממליצה עד לסיום הבירור בנושא זכאותך להרשם לפחות פעם אחת בשירות התעסוקה לקיבוע זכאות.

אנסה לבדוק עבורך המענה ואעלה אותו כאשר אקבלו.

בברכה.

שלום לך,

שיקום מקצועי מטרתו לסייע לפונה, בהכשרה ושילוב בעולם העבודה,
כולל השתתפות בלימודים אקדמאים.

השאלה הנשאלת היא האם לימודיך,אינם פותחים בפניך אופציות לעבודה ללא שיקום מקצועי.

ראה ההגדרה לשיקום מקצועי:
על-פי חוק ביטוח נכות, לשיקום מקצועי זכאי מי שוועדה רפואית קבעה לו לפחות 20% נכות רפואית משוקללת לצמיתות; או שהוא בן/בת זוג של נכה שנקבע שאינו ניתן לשיקום מקצועי, והוא מתגורר באופן קבוע עם הנכה, ומשולמת בעדו תוספת בקצבת הנכות של הנכה, והוא לא הגיע לגיל הפרישה, ובתנאי שהוא עומד גם בכל התנאים האלה:
עקב הליקוי הוא אינו מסוגל לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.
הוא זקוק להכשרה מקצועית, כדי לחזור לעבודתו הקודמת או לעבודה התואמת את כישוריו לאחר הליקוי.
הוא מתאים לשיקום מקצועי, מסוגל לשתף פעולה בתהליך של שיקום מקצועי ולהשתלב כעובד רגיל בשוק העבודה הפתוח (להבדיל מעבודה מוגנת או נתמכת).
http://www.btl.gov.il/benefits/Vocational_Rehabilitation/Vocational_Rehabilitation_disabeld/Pages/default.aspx
מומלץ לחזור לעו"ס המטפלת בך להמשך בירור ובדיקה וקבלת מענה ספציפי ומפורט לסיבה בה נקבע שאינך מקבל שיקום מקצועי.

בברכת בריאות.

שלום לך,

ברכות לקבלת רשיון עו"ד.

לשאלתך,קיימת הנחיה לגבי עבודה מתאימה כמפורט להלן מאתר שירות התעסוקה(המתעדכן ע"י הביטוח הלאומי):
העבודה היא במקצועכם או מסוג העבודה העיקרית, שעבדתם בתוך שלוש השנים, שקדמו לאבטלה; או העבודה או ההכשרה המקצועית תואמת את רמת השכלתכם, את מצב בריאותכם ואת כושרכם הגופני.
השכר בעד העבודה אינו נמוך מדמי האבטלה המגיעים לכם.
העבודה או ההכשרה המקצועית אינה מחייבת שינוי מקום מגורים
ניתן להפנות כנ"ל על פי גיל(ראה לאיזו קבוצה גיל אתה שייך) כמפורט לאחר נסיון שילוב במקצוע/ההכנסה קודמת ועוד... ולאחר מכן לכל עבודה המתאימה למצב בריאות בלבד:
מי שמלאו לו 28 שנים, אבל עדיין לא מלאו לו 35 שנים - לאחר חודשיים של אבטלה.
מי שמלאו לו 25 שנים, אבל עדיין לא מלאו לו 28 שנים - לאחר 30 ימים של אבטלה.
מי שעדיין לא מלאו לו 25 שנים - לאחר 14 ימים של אבטלה.


סירוב,יגרור תקופת המתנה של 90 ימים(בהם לא תהיה זכאות לדמי אבטלה) וגריעה של 30 מימי הזכאות.

אם לדעתך יש מקום לערער בהפניה לאור הרשום לעיל,ניתן תוך שבוע מקבלת ההחלטה לגביך להגיש ערער.טפסים בקישור המצורף.

ראה בהרחבה בנושא אבטלה כנ"ל בקישור המצ"ב:
http://www.taasuka.gov.il/Taasuka/Employee+Services/General+Info/UnemploymentDeserving.htm

בברכה.

שלום רב,
אכן ניתן לפנות בתביעה לנכות כללית למוסד ביטוח הלאומי
מדובר בתביעה שיש לה למעשה שני שלבים:
א. וועדות רפואיות - בדיקת אחוזי הנכות
ב. וועדה לעניין כושר עבודה (תעסקותית)
בהנחה שאתה סובל מנכויות שהן מעבר לסף נכות המינימום בביטוח לאומי ובהנחה שתמצא כמי שמצוי באי כושר עבודה (אפילו חלקית) תוכל להיות זכאי לקצבה.
עקרונית ניתן לעבוד באופן חלקי ועדיין להיות זכאי לקצבת נכות כללית.
קיימים נתונים נוספים שיש לברר.
על מנת שאוכל להמליץ על עורכי דין - היכן אתה מתגורר?

שלום לך,

על מנת לנסות לסייע במענה יש להבין תחילה את השאלה.

האם עבדת גם כעובדת חודשית וגם כעובדת יומית במהלך תקופות עבודתך,הנבדקות לצורך תקופת אכשרה לדמי אבטלה?
"מי שהיה עובד בשכר חודשי ועובד בשכר יומי לסירוגין, ייחשב כעובד בשכר יומי, ויידרש להשלים 300 ימי עבודה. חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד חודשי, ייחשב ל-25 ימי עבודה."
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx

האם עבדת המשמרות כמפורט להלן:
"עובד במשמרות - משמרת שהתחילה לפני חצות הלילה והסתיימה לאחר חצות הלילה תיחשב כשני ימי עבודה, ובלבד שהמשמרת הבאה לא התחילה באותו יום קלנדרי".מתוך הקישור הנ"ל.

כפי שציינת,ניתן להאריך את תקופת הבדיקה מעבר ל-540 הימים אם מתקיימים לגבייך הנתונים הבאים:
תקופות היעדרות מעבודה שמאריכות את תקופת ההתייחסות של 540 הימים
ימי הכשרה מקצועית - על פי הפניה או אישור של שירות התעסוקה - עד 360 ימים.
ימי מחלה או תאונה, שלא שולמו בעדם דמי מחלה - עד 180 ימים.
חופשת לידה, לפי סעיף 6 לחוק עבודת נשים, אם לא שולמו בעדה דמי לידה
תקופת שמירת הריון, אם לא שולמה בעדה גמלה לשמירת היריון
חופשה ללא תשלום לאחר לידה, לפי סעיף 7 לחוק עבודת נשים
ימי היעדרות מעבודה מסיבות שאינן תלויות ברצונו של העובד - עד 30 ימים.(גם כן מתוך הקישור הנ"ל).
כל עוד מדובר בנתונים נכונים עליהם יחתום המעסיק(או בהוכחה ע"י תלוש שכר)
אין כל מניעה בהעברת השינויים אם נשכחו משום מה,
כמו גם העברת אישורים רפואיים,גם אם לא קבלת בעבורם דמי מחלה,מאריכים את תקופת האבטלה מעבר ל-540 הימים.

בברכה.

שלום לך,

על החלק בו עבדת כשכיר(לא בעל שליטה בחברת מעטים)חלים עליך תנאי הזכאות לדמי אבטלה:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/תנאי%20זכאות.aspx
בעבור עבודתך כשכיר,שולמו בעבורך דמי ביטוח לכיסוי אבטלה.

במידה ויש הכנסות בתקופה בה משולמים דמי אבטלה,
הם מנוכים בהתאם למפורט להלן:
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/avthcnsot.aspx

ככלל,לבעל שליטה בחברת מעטים אין זכאות לדמי אבטלה.
כך גם בתשלומי דמי ביטוח אין כיסוי לדמי אבטלה:
אלה אינם מבוטחים בביטוח אבטלה ואינם זכאים לדמי אבטלה:
עובד עצמאי.
מי שאינו עובד כלל.
חבר קיבוץ וחבר מושב שיתופי, למעט אם הם עובדים כשכירים מחוץ למשק, או מועסקים כשכירים על-ידי הקיבוץ.
עובד שכיר אצל מעסיק לא-ישראלי, למעט עובד בשגרירות חוץ, שיש עמה הסדר מיוחד לתשלום דמי ביטוח.
בעל שליטה בחברת מעטים, גם אם הוא עובד בה כשכיר.
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/מי%20מבוטח.aspx
בברכה.

שלום לך,

ניתן להגיש תביעה לדמי אבטלה עד 12 חודשים מיום הזכאות בלבד.כך גם לגבי כל התביעות מול הביטוח הלאומי.

ראה מאתר ביטוח לאומי:
"את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים, מהיום שבו התייצבת לראשונה בלשכת שירות התעסוקה.
מי שיגיש תביעה לאחר המועד הזה ונמצא זכאי לדמי אבטלה, לא ישולמו לו דמי אבטלה בעד התקופה שקדמה ל- 12החודשים, שקדמו ליום הגשת התביעה ".
http://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/מועד%20הגשת%20התביעה.aspx

בברכה.