פורום אגודות שיתופיות

אתי שלום,

ככל והזכויות בנחלה הינן שלך, הרי שעצם אחזקת הנחלה על ידי אחיך אינה מקנה לו זכות קניינית. כלומר, לכל היותר ניתנה לו הרשאה למגורים אשר פסקה בעת פטירתו. אין יורשיו יכולים לבסס זכויות בנחלה מכח מתן הזכות למגורים בנחלה.

ככל והעצים נטעו בנחלה ללא הסכמתך ו/או ידיעתך הרי שלבטח אין הדבר מקנה להם זכות להשבחת הנחלה שכן הדבר נעשה שלא בהסכמתך על הנחלה שהזכויות בה שלך.

כך גם לגבי היורשים של אחיך המנוח, ככל וההרשאה שניתנה להם הינה זכות למגורים בנחלה כל עוד אחיך ז"ל היה בחיים הרי שסיכויי תביעתך לפינויים טובים.



בברכה,

יצחק שלום
על מנת להשיב לשאלתך יש לבחון את תקנון האגודה השיתופית המדוברת שם ניתן למצוא את ההגדרה והתנאים לקבלה לחברות באגודה.
תקנון האגודה הינו החוזה המחייב בין האגודה לבין חבריה והוא אינו אחיד לכל האגודות השיתופיות.
בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

רביב שלום,

בדרך כלל תוגש עתירה מנהלית כשמדובר ביחסים שבין אדם לרשות מרשויות המדינה/רשויות מקומיות/גופים ציבוריים.

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

שלום רב,
אתם אחראים להבטיח את זכויותיכם בנכס ולהבטיח את הכספים שאתם מעבירים לקיבוץ באמצעות הסכם שייערך מול הקיבוץ.
אכן ישנו קושי ליטול הלוואה מקום שאין לכם נכס למשכן לטובת הבנק.
לגבי אפשרויות הלוואה עליכם לפנות לבנק.


בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

אהוד שלום,

בפנייתך חסרים פרטים מהותיים המקשים עלי להשיב לפנייתך

כך לדוגמא לא ברור האם ממצאי החוקר אומצו על ידי רשם האגודות השיתופיות?

באופן עקרוני ככל והממצאים אומצו הרי שבאפשרותך להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט על החלטת הרשם





בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

ברק שלום,
בית המשפט רשאי לתת פסק דין .

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

משה שלום,
על מנת להשיב לשאלתך יש לבחון את תקנון הקיבוץ המהווה את החוזה המחייב בין הקיבוץ לבין חבריו ובין החברים בינם לבין עצמם.
כן יש לבחון את החלטות האסיפה הכללית הנוגעות לקבלת הזכות על ידי הקיבוץ וככל ונחתם הסכם בין הקיבוץ לבין הוריך אזיי יש לבדוק את ההסכם
כל קיבוץ עם כלליו הוא ולכן לא אוכל להשיב לפנייתך ללא בחינת המסמכים


בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

מור
שלום,


זכות
בן ממשיך הינה זכות המוענקת על ידי ההורים, בעלי הנחלה, בחייהם ואילו המועד למימוש
הזכות על ידי הבן הממשיך הינו לאחר פטירת 2 ההורים.

כך
שחלוף של שנים רבות מאז מינוי הבן כבן ממשיך אין הנן בכדי לשנות ו/או לפגוע
בזכויות הבן הממשיך.


התשובה
נכונה גם לגבי הטענה כי הבן הממשיך נמנע מלממש את זכויותיו כבן ממשיך לאחר פטירת
הוריו.

בכל
הנוגע להסכמים המשפחתיים המצוינים בפנייתך הרי שיש לבחון את הסכמים אלו בכדי לקבוע
את מעמדם ונפקותם .
ככל
הסכמים משפחתיים שנערכו בנוגע לנחלה לאחר מינוי בן ממשיך אינם יפגעו בזכותו של הבן
הממשיך (אלא אם הבן הממשיך היה צד להם)




בברכה,

דני שלום רב,

המשמעות המשפטית של רכישת מגרש בתוך נחלה כשלא בוצעה פיצול מגרש מנחלה הינה רכישת מגרש אשר הזכויות בו תישארנה רשומות על שם הבעלים של הנחלה.

במילים אחרות, למעשה אתה מעמיד את מיטב כספך לצורך רכישת מגרש אשר הזכויות בו נותרות רשומות על שם המוכר.

במצב דברים כזה ייתכן ולא תוכלי ליטול משכנתא שכן אין ברשותך נכס למשכן. (כאמור המגרש אינו נרשם על שמך)

תהא לך

הסכם כזה מומלץ מאוד שלא לערוך ללא עורך דין בקיא בתחום שכן הסוגיות שיש לתת עליהם את הדעת הן רבות ויש להבטיח משפטית נכונה את כספייך ואת נושא פיצול המגרש מהנחלה וזאת לאור העובדה כי המגרש טרם פוצל מהנחלה והזכויות בו לא נרשמות על שמך.



אם אין בכוונתכם /בכוונת בעל הנחלה לבצע פיצול מגרש מנחלה היום או בעתיד המלצתי לא להיכנס כלל לעסקה שכזו.



בברכה,

שמחה שלום,

החוזה
המשולש החל על המשק הינו החוזה המגדיר את הזכויות של בעלי הנחלה כברי רשות . זהו
חוזה בין האגודה השיתופית לרשות מקרקעי ישראל ולסוכנות היהודית.
על
פי הסכם זה ניתן למנות בן ממשיך למשק (היה וחל על המשק המדובר הסכם דו צדדי לא
ניתן למנות בן ממשיך)
להלן
פירוט הליך מינוי הבן הממשיך:

1.     
על בר הרשות (ההורים) והבן הממשיך לפנות לאגודה השיתופית  ולבקש למנות את הבן כבן ממשיך. יש לקבל את אישור
האגודה בכתב.

2.     
על ההורים והבן הממשיך לאחר קבלת אישור האגודה, לפנות לסוכנות
היהודית בבקשת המינוי  עליהם להצטייד
בתעודת זהות של הבן הממשיך ופרוטוקול האגודה לפיו הבן הממשיך התקבל באגודה ככזה. (פרוטוקול
חתום בחותמת אגודה מקורית + שתי חתימות מקוריות של מורשי חתימה באגודה) + אישור
מזכירות האגודה לנאמר בפרוטוקול.

3.     
על הבן הממשיך וההורים לחתום על הצהרה והתחייבות המתיישבים לבן
ממשיך, הצהרת הבן הממשיך ומינוי בן ממשיך, שאלון למועמדים (מסמכים מטעם הסוכנות
היהודית)

4.     
הצהרה והתחייבות המתיישבים (מסמך הנחתם על ידי ההורים, הבן
הממשיך, האגודה השיתופית, רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית) . עם חתימת רשות
מקרקעי ישראל על מסמך זה המינוי הושלם.


בכל מקרה
ובטרם המינוי המלצתי היא לערוך הסכם בינך לבין הבן הממשיך המגדיר מה הם הזכויות
ומה הם החובות של הבן הממשיך וזאת מאחר ומינוי של בן ממשיך הינו מינוי בלי חוזר
ובכך זכותך תהייה כפופה לזכותו כבן ממשיך לדוגמא: היה ותחפצי למכור את הנחלה כי
תהייה זקוקה לממון, הרי שלא תוכלי למכור את הנחלה ללא הסכמת הבן הממשיך . הסכם
משפחתי כאמור מטרתו למנוע סכסוכים ולתת מענה במקרה הצורך .




בברכה,

לורנס שלום,
החוב לרשם הינו של העמותה ולפיכך הרי שעל העמותה להסדיר חובה למול הרשם.
באשר לאחריות אותם אנשים יש לבחון את מידת אחריותם וככל ויימצא כי הכספים אכן ניטלו על ידם שלא כדין ניתן לתבוע אותם להשיב את הכספים.
בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

דני שלום,


על פי סעיף 37 (א) לחוק המקרקעין “כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש
פירוק השיתוף.” (סעיף 37(א) לחוק המקרקעין.


ברע”א 1017/97 רדילביץ נ’ מודעי, נקבע כי מדובר בעיקרון על קרי החופש של כל שותף
בנכס לדרוש את פירוק השיתוף.


שותפות במקרקעין ניתן לפרק באמצעות חלקה בעיין או חלוקה בשווי.


פירוק בעין אפשרי כאשר מדובר במקרקעין הניתנים לחלוקה. במקרקעין שאינם ניתנים
לחלוקה השיתוף או במקרה בו חלוקה בעין תגרום להפסד ניכר לשותפים יפורק השיתוף בדרך
של מכירה.


במקרה המתואר בפנייתך הרי שהוגשה תביעה לפירוק שיתוף באופן של מכירה.
לא ניתן לחייב אותך למכור לצד ג' ספציפי.


ובמילים אחרות, על פי הדין הרי שבית המשפט יחייב אותך לפרק את השותפות עם בן דודך
שכן דרישה זו הינה זכותו. יחד עם זאת לא ניתן לחייב אותך למכור לאותו צד ג' ספציפי
כשם שלא ניתן לחייב את בן דודך למכור את חלקו דווקא לך מגרש יימכר לכל המרבה במחיר.

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

יוסי שלום
לא תידרש לשלם מס בעת קבלת נחלה בירושה
בברכת חג שמח

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

אמיר שלום,

להלן לשון החוק:

פורסם בתאריך 5 בדצמבר 2012 מאת עו"ד
בעז קראוס

23. צוואה בעל-פה
(תיקונים: התשנ"ה, התשנ"ח)

(א) שכיב-מרע וכן מי
שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים
השומעים לשונו.

(ב) דברי המצווה, בציון
היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד
על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך
לאחר שניתן לעשותם.

(ג) צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו
עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

הדרישה בחוק כי המצווה יהיה "שכיב מרע" או לכל הפחות מי שרואה
עצמו מול פני המוות.

וכן הדרישה כי המצווה יצווה בפני שני עדים מהוות דרישות הכרחיות
לקיומה של הצוואה. .

בית המשפט עושה שימוש בסמכותו לתיקון פגם בצוואה בעל פה במקרים
נדירים בלבד לפיכך על מנת לוודא קיומה של צוואה כאמור יש להקפיד על 2 דרישות אלו.

בית המשפט קבע כי :" ישנם שני תנאים מצטברים לעשיית צוואה בעל
פה. האחד, אובייקטיבי, שהמצווה יהיה 'שכיב מרע' והשני שילוב של דרישה סובייקטיבית
(שיראה עצמו מול פני המוות) ואובייקטיבית (בנסיבות המצדיקות זאת). אין אלה תנאים ...
לו רצה המחוקק להורות כי יהיו אלו תנאים מצטברים, לא היתה מניעה מלרשום 'שכיב מרע
הרואה עצמו' וגו'. משלא כך הדבר, המסקנה המתבקשת היא שהמחוקק התכוון לשתי חלופות,
כאמור."

יובהר כי אין "שכיב
מרע" חייב להצהיר כי דבריו מהווים את צוואתו, די בכך שכוונה זו משתמעת מדבריו.

כאמור על המצווה להשמיע צוואתו בפני 2 עדים. על עדים אלו חלה החובה
סמוך לאחר מעמד הצוואה לערוך זיכרון דברים בו ירשמו את דברי המצווה ומועד עריכת
הצוואה . מדובר בדרישה מהותית, בהעדרה יכול ויפסל זיכרון הדברים.

יחד עם זאת במידה ומבחינה אובייקטיבית לא יכלו העדים לרשום או
להפקיד את זיכרון הדברים סמוך למועד אמירתם אלא לאחר תקופה בית המשפט לא יראה בכך
פגם הפוסל את הצוואה.

זיכרון הדברים יכול שיירשם על ידי העדים על גבי אותו מסמך וייחתם על ידי שניהם ויכול שיירשם על ידי כל עד במסמך נפרד.

יתרה מכך, אין חובה כי המצווה יאמר את דבריו ל2 עדיו באותו מועד קרי המצווה יכול לומר את דברי צוואתו לכל עד בנפרד ובמועדים שונים.

ככל וכל עד יירשום זיכרון דברים אשר ממנו עולה מבחינה מהותית ציווי שונה הרי שבית המשפט יטה לפסול את הצוואה.

המקרים הנפוצים המעוררים בעיה לגבי תוקפה של צוואה בעל פה הינם
אותם מקרים בהם המצווה מוסיף על דבריו את רצונו לערוך צוואה בכתב.

במקרה כזה עולה השאלה האם ישנה כאן גמירות דעת לגבי צוואתו שבעל
פה.

האופן עקרוני, בית המשפט מבחין בין 2 סוגים של אמירות:

1. 
   

   כאשר המצווה מוסיף הוראה לגבי עריכת צוואה.

   
   


2. 
   

   כאשר המצווה מוסר מה ייעשה בנכסיו ומוסיף כי
   דבריו יעלו על הכתב והוא יחתום על צוואה.

   
   

במקרה הראשון יטה בית המשפט לראות בדברי המצווה
כצוואה בעל פה להבדיל מהמקרה השני בו יראה בית המשפט בדברי המצווה כהבעת רצון
לערוך צוואה ולפיכך לא יראה בדבריו צוואה בעל פה שיש לקיימה.

על פי חוק הירושה, צוואה שנערכה בעל פה תקפה
לחודש בלבד אשר נספרות משחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה.

בברכה,