תביעת רשלנות רפואית בחו"ל
רשלנות רפואית מתקיימת בכל רחבי העולם כתוצאה ממתן טיפול תוך סטייה מהסטנדרט המקובל ורמת הזהירות הסבירה. אף על פי כן, יש הבדלים משמעותיים בין ניהול תביעות רשלנות רפואית במדינות שונות.
התרחשות מקרי רשלנות רפואית בחו"ל מחייבת הפעלת הליך תביעה מסודר נגד הגורם הרלוונטי. בצורה כזו ניתן לסיים את התביעה מוקדם ככל האפשר, לקבל את הפיצוי המתאים ולהתחיל בשיקום או טיפול.
טיפול רפואי בחו"ל הגורר החמרה במצבו הרפואי של המטופל מחייב הליכי תביעה מורכבים. הרשלנות יכולה להתרחש מטיפול בלתי מקצועי, רשלני או שגוי וגם מהצורך להסתייע ברפואת חירום ולאחר התרחשות של נסיבות חריגות.
במקרים אחרים מתקיימת רשלנות רפואית בחו"ל בשל נסיעה יזומה. נסיעה כזו נפוצה כיום והיא משמשת לצורך קבלת טיפול רפואי במדינה זרה ובמקרים בהם אין אפשרות לקבל את הטיפול הראוי במדינת המוצא של האזרח.
היכן מבצעים את הדיון המשפטי?
ברוב המקרים קובע הדין הבינלאומי, וגם מערכת החוק של המדינות, כי הדיון בתביעות רשלנות רפואית ייעשו רק במקום בו התרחשה ההתרשלות או בוצעה העוולה.
מצב מן הסוג הזה מהווה יתרון עבור הנתבעים המקומיים. מנגד, התובע נאלץ להתמודד עם מערכת חוקים שאינו מכיר ואף לפנות לייעוץ של עורך דין מקומי על מנת להבטיח טיפול הולם וראוי בתביעה.
סיטואציה כזו מקשה על תביעת רשלנות רפואית בחו"ל והיא מחייבת היערכות מחדש.
יש שני חריגים בולטים המסייעים למטופל שנפגע מרשלנות רפואית להגיש תביעה בחו"ל ולקבל את הפיצוי הראוי. החריג הראשון הוא כלל "התפיסה" ולפי הכלל הזה ניתן לתבוע את מבצע העוולה בישראל במידה והוא מגיע לתחומה.
הכלל הזה נשען על הנחה על פי הנפגע הוא אזרח ישראלי וניתן להגיש את התביעה בארץ, למרות שהרשלנות הרפואית עצמה התרחשה מחוץ לגבולות המדינה.
החריג השני הוא כלל "ההסכמה". על פי הכלל הזה ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בישראל במידה ומבצע העוולה מסכים לכך. מטבע הדברים, ברוב המקרים הרופאים הנתבעים בשל רשלנות לא מביעים את הסכמתם ולכן מדובר בחריג נדיר יחסית. חריגים אחרים שיכולים להשפיע על השאלה היכן מבצעים את הדיון המשפטי במקרה של רשלנות רפואית בחו"ל תלויים בנסיבות ההתרחשות.
בין היתר נדרש התובע לבדוק את חוקי האזרחות במדינה בה התרחשה ההתרשלות, לברר לגבי המסגרת הטיפולית ולזהות את הזיקה בין הניזוק לבין המזיק.
ניהול תביעה בישראל אך לפי חוק של מדינה זרה
יש מקרים בהם ניתן לנהל תביעת רשלנות רפואית בישראל אך לפי החוק של מדינה זרה – אותה מדינה בה התקיימה ההתרשלות לכאורה – גם אם הנתבע לא הגיע ארצה. אם בית המשפט הישראלי מקבל את הסמכות לדון בתביעה על רשלנות שאירעה בחו"ל, עליו להכיר היטב את דיני המדינה הזרה.
תביעה כזו מורכבת מאוד מבחינה משפטית ויש לה הרבה סעיפים וסייגים. היא מתקיימת כאשר אזרח ישראלי נוסע לדוגמא לאחת ממדינות אירופה לצורך קבלת טיפול רפואי, אך כתוצאה מכך נגרם לו נזק והוא בוחר להגיש את תביעתו בארץ.
בית המשפט דן בתביעה בהתאם לדין הנהוג במדינה בה התרחש המקרה אולם הוא זקוק לעיתים קרובות לחוות דעת מומחה, המכיר את חוקי המדינה הזרה.
גם מעורבות של עורך דין מקצועי הבקיא בנושאים אלו יכולה לעזור לתובע. הצלחה בתהליך המשפטי מבוססת לא מעט פעמים על שירותיהם של עורכי דין ישראלים וגם על שירותיהם של עורכי דין מהמדינה בה אירע המקרה. כך ניתן לגבש כתב תביעה עם סיכויי הצלחה גבוהים.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
