משמעות הסירוב להיבדק בבדיקת שכרות

נהגים רבים טועים לחשוב כי עדיף להם לסרב לבצע בדיקת שכרות מאשר להיבדק ולהימצא שיכורים. האמת הפוכה לחלוטין: סירוב לביצוע בדיקה הוא הלכה למעשה הודאה באשמה.

הן מבחינת השוטר והן מבחינת בתי המשפט, הסירב לבצע בדיקת נשיפה בינשוף, בדיקת מאפיינים פיזית או מתן בדיקת דם מעידים על כך שהנהג מודה כי הוא שיכור.

מעבר לכך, המשמעות הישירה של הסירוב להיבדק בבדיקת שכרות היא חוסר היכולת להתגונן בבית המשפט.

אל תשאירו את עצמכם חשופים בבית המשפט

צריך לזכור כי בשנים האחרונות הוחמרה משמעותית הענישה על עבירות נהיגה בשכרות. אם בעבר היו יכולים השופטים להפעיל שיקול דעת, הרי שכיום המינימום על עבירות נהיגה בשכרות עומד על שלילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות.

עונש זה יכול להיות מוכפל במידה והנאשם הורשע בעבירה דומה בתקופה של שנה קודם לעבירה הנוכחית. מטרת ההחמרה היא לעזור למאבק בתאונות דרכים ולמנוע מצב של נהיגה בשכרות.

את הביטוי הבולט ביותר לכך ניתן לראות בכמות המשאבים שמשקיעים המדינה והמשטרה, הן באכיפה בשטח והן בענישה לאחר מכן.

כיצד מתמודדת המדינה עם תופעות הנהיגה בשכרות?

מאות אלפי שוטרים יוצאים בכל לילה לכבישים על מנת לבצע בדיקות אלכוהול. מכשירי הבדיקה הולכים ומשתכללים, כאשר כתוצאה מכך גם כמות התביעות שמגישה המדינה הולכת וגדלה. רוב הנהגים כבר יודעים כי לא משתלם להם לנהוג בשכרות, אך עדיין מוצאים את עצמם מבצעים שגיאות.

יחד עם זאת, נהיגה עם אחוז אלכוהול נמוך בדם, גם אם הוא גבוה מהרף הקבוע בחוק, לא תמיד חייבת לגרור עונשים כבדים. התמודדות נכונה עם האשמה בבית המשפט עשויה להביא להקלה בעונש ולא מעט פעמים גם לזיכוי מוחלט.

לעומת זאת, הסירוב להיבדק אינו משאיר את האופציה הזו ריאלית ולמעשה מקל על בית המשפט לגזור את העונש הקבוע בחוק.

חושבים לוותר על בדיקת שכרות? כדאי שתכירו את סעיפי החוק הבאים

ישנם שלושה סעיפים בפקודת התעבורה המבהירים את המשמעות של הסירוב לעבור בדיקת שכרות:

1. סעיף 64ד (א) – סעיף זה קובע כי יש להתייחס אל נוהג אשר מסרב לעבור בדיקת שכרות כאל כזה אשר נהג בשכרות.

2. סעיף 169ו (א) – בסעיף זה מציין המחוקק כי נהג המסרב להיבדק באחת מהשיטות המקובלות – בדיקת ינשוף, דגימת דם או דגימת שתן – עומד מול פסילת רישיון של שנתיים לפחות על ידי בית משפט.

3. סעיף 64 ב (ב2) – בסעיף זה מופיעות החובות החלות על שוטרים אשר פוגשים נהג שמסרב לבצע בדיקת שכרות. מבחינת החוק, על השוטרים חלה אחריות מלאה לתת לנהג הסבר ולהבהיר את ההשלכות של הסירוב.

מצד אחד, המשטרה חייבת לעדכן את הנהג כי הוא רשאי לסרב, אך מצד שני עליה גם לומר לו כי סירובו מעיד על אשמתו ואף עשוי לשמש חיזוק לראיות התביעה כאשר יעמוד בפני שופט.
האם גם במקרה שלכם יש נסיבות מקלות?

עד לפני מספר שנים היו עשויים שוטרים להעמיד לדין נהג על סמך בדיקת מאפיינים בלבד. לכן, באופן תיאורטי יכולים בתי המשפט להרשיע נהג בנהיגה בשכרות גם אם הם לא מקבלים תוצאות של בדיקה ספציפית.

כיום לא נהוג לעשות זאת, אך קיימים לא מעט אמצעים אשר עשויים לעזור לנהגים אשר נתפסו תחת השפעת אלכוהול או סמים. הדרך הנכונה להתמודד עם הענישה היא לא לסרב לבצע את הבדיקה, אלא להיעזר בשירותיו של עורך דין ולבדוק את הנסיבות המקלות הרלוונטיות לאותו מקרה.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!