האם מותר להשמיץ בפורומים ובלוגים בשמות בדויים?

"חכמים היזהרו בדבריכם"

התשובה לשאלה שבכותרת, במקרה שתהיתם, היא: "לא". האינטרנט אינו נמצא מעל החוק וגם בזמן הגלישה עודנו כפופים לחוק הישראלי. חוק איסור לשון הרע אוסר על כל אדם לפרסם דברים שעלולים לגרום לאחד מאלה:

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, משלח ידו או במקצועו ….."

דבר שנכתב בפורום או בבלוג חשוף לקריאה של גולשים פוטנציאליים ולכן הוא נחשב "פרסום" של דבר על פי חוק לשון הרע, במידה והדברים שנכתבו נחשבים "לשון הרע" לפי הגדרה שלעיל, הכותב עלול להמצא בסיכון לתביעה אזרחית ופלילית.בלוגרים רבים, כמו המוני חברי פורומים אינם מודעים לסיכון אליו הם חשופים ומנצלים את הבמה האינטרנטית לפרסום לשון הרע

חשוב להדגיש שכל פרסום שמתאים להגדרה שלעיל יכול להיחשב כלשון הרע ובהתאם להוראות חוק לשון הרע, בין אם זה ביחס לחבר פורום, לחנות או חברה מסחרית, או לדמות ציבורית.

למה לעמוד בסיכון לתביעה כשאפשר להתחמק?

אנחנו לא פראיירים! נכתוב בשם בדוי, ונראה מי יוכל למצוא את "אחת שיודעתתת!!" או את "סינדרלה2".

אז זהו, שזה לא כזה פשוט. גם כשכותבים בשם בדוי יש סכנה שיחשפו אתכם. האדם שנפגע מתוכן הדברים שכתבתם יכול לנקוט בצעדים שונים על מנת לחשוף אתכם:

• לפנות לאתר אליו נרשמתם ולבקש את פרטיכם.
• לפנות לאתר ולספק ולבקש את פרטי הIP של המחשב ממנו רשמתם את המסר שלכם (חשיפת פרטי הIP אמנם לא תמיד תעזור, למשל כשזה מחשב בכיתת מחשבים באוניברסיטה) אבל במקרים רבים זה יספיק על מנת לאתר את הכותב.
• אם האתר או הספק לא יספק את המידע המבוקש, אפשר לפנות לבית המשפט שיורה על מסירת המידע, וכבר היו דברים מעולם.

לדוגמא, באוקטובר 2007 תבע רפי גינת בתביעת לשון הרע את הבלוגר אורן פרנק בעוולת לשון הרע על שהשמיץ אותו בשני פוסטים שכתב בבלוג שלו בעניין רמת התחקיר שערך רפי גינת בתכנית כלבוטק בעניין "תחקיר החתולים וטיב טעם", ובפוסט השני בכך שגרם לפיטוריו של פרנק.

בארצות הברית אגב, ישנה עליה מתמדת בהיקף התביעות המוגשות נגד בלוגרים בשל לשון הרע ובהיקף התביעות לחשיפת פרטי משתמשים ברשת.

פרסמת לשון הרע? נתבעת בעוולת לשון הרע? לא הכל אבוד

חוק איסור לשון הרע מכיר בקיומן של הגנות לפרסומי לשון הרע – ומתיר במקרים מסוים לפרסם דברי לשון הרע. ההגנות העיקריות הן:

1. כאשר העובדות שבמידע אמיתיות ויש לציבור עניין בפרסומן
2. כאשר הפרסום נעשה ב"תום לב", באחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק. הגנה זו מתייחסת לעיקר להבעת דעות, או עובדות שלא הוכח שהן אמיתיות ושיש בהן עניין לציבור.

אם הדיון בפורום או הפוסט בבלוג מציגים דעות או עובדות שיכולות לחסות תחת ההגנות שבחוק, יתכן שהנפגע יפסיד בתביעתו והפרסום יחשב "מוגן" על אף שזהו "לשון הרע".

כך למשל במאי 2007 ניתן בבית המשפט השלום בתל אביב פסק דין (א 032986/03 בושמיץ נ' אהרונוביץ) לטובת מנהלת פורום זכויות בעלי חיים באתר וואלה משום שנקבע שבדיון שאותו ניהלה ושהשתתפה בו בעצמה היה עניין לציבור.

באותו מקרה התנהל בפורום דיון נגד אדם שניהל חוות קופים למטרות מחקר כאשר במהלך הדיון השתמשו חברי הפורום בביטויים מכוערים ביותר נגד אותו אדם כמו "ד"ר רצח" "אושוויץ בושמיץ" ועוד עלבונות. בית המשפט קבע כי אף שמדובר בלשון הרע, הדברים נאמרו במסגרת דיון שיש לו חשיבות ציבורית רבה ולכן יש מקום להגן על הדברים.

רגע, רגע, מה קשורה מנהלת הפורום לדיון?

אז זהו, שלמנהל פורום יש שליטה על המשך הפרסום של הודעות בפורומים, במידה ומנהל ובפורום מתפרסם לשון הרע, המנהל יכול להסיר את ההודעה לאחר שפורסמה, ולכן הוא עשוי להיחשב "עורך" של התכנים המתפרסמים בפורום.

למעשה, אחריותם של מנהלי פורומים ללשון הרע המתפרסם בפורום אינה די ברורה מבחינה משפטית.

למשל, בפסק הדין בעניין אהרונוביץ שצוין לעיל נאמר כי מנהל פורום אינו אחראי בעוולת לשון הרע (משום שאינו עורך את הדברים מראש אלא רק בדיעבד, לאחר שפורסמו) ועם זאת מטיל על מנהל פורום אחריות בעוולת הרשלנות.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!