גירושין בבית הדין הרבני

בית הדין הרבני הנו הערכאה המשפטית המוסמכת במדינת ישראל על פי חוק לדון ולהכריע בתביעות גירושין בין בני זוג יהודים (וראה סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים תשי"ג- 1953).

כאשר בני זוג מגיעים לבית הדין הרבני, לאחר שהגיעו להסכמה להתגרש, בית הדין הרבני בדרך כלל יאשר את הסכמתם ויבצע את טקס הגירושין.

לעומת זאת, כאשר אין הסכמה לגירושין, הצד המעוניין להתגרש מבן/בת הזוג שלו, יצטרך להוכיח כי יש בידיו עילות גירושין הלכתיות מוצדקות על פי הדין העברי.

עילות הגירושין בדין העברי

עילות גירושין של אישה כנגד בעלה:

1. בגידה – בעל הבוגד באשתו ומבייש אותה.
2. גבר עקר- הצדדים אינם מצליחים להביא ילדים לעולם, מסיבה הנעוצה בבעל, ולאישה אין ילדים מנישואים קודמים.
3. בעל מורד – בעל המסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו.
4. אין אונות – בעל שאינו מצליח לקיים יחסי אישות עם אשתו.
5. מומים ומחלות של הבעל אשר מונעים מהאישה לקיים עימו יחסי אישות.
6. התנהגות הבעל – בעל הנוהג באלימות, תוקפנות וחוסר כבוד כלפי אשתו.
7. פרנסה – בעל שאינו מפרנס את אשתו על אף שיש ביכולתו לפרנסה.

עילות גירושין של בעל כנגד אשתו:

אישה זנתה – אישה הבוגדת בבעל ומביישת אותו.

מעשה כיעור – אישה העושה מעשים שאינם מקובלים, כגון לבוש שאינו צנוע, התרועעות עם גברים ומעשים נוספים מהם ניתן להסיק כי האישה בוגדת בבעלה.

אישה עקרה – הצדדים אינם מצליחים להביא ילדים לעולם, לאחר 10 שנות נישואים, מסיבות הנעוצות באישה.

אישה מורדת – אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם הבעל.

מומים ומחלות של האישה אשר מונעים מהבעל לקיים יחסי אישות עם אשתו.

אישה העוברת על הדת היהודית – אישה מקללת, מעליבה ונוהגת בבעלה בחוסר כבוד, לרבות אישה הגורמת לבעלה לפעול בניגוד לדת היהודית.

סיכום

כאשר הצדדים הגיעו להסכמה בדבר רצונם להתגרש ניתן להגיש לבית הדין הרבני בקשה מוסכמת לפתיחת תיק. בהיעדר הסכמה, על בן הזוג הפותח בהליך להוכיח עילות גירושין אותן פירט בתביעתו.

חשוב לזכור כי, בית הדין הרבני מסתמך על ראיות מוצקות להוכחת טענות בעלי הדין ואינו מסתמך על טענות בעלמא. במידה ולא תוכח עילת גירושין כנדרש, בית הדין הרבני יידחה את התביעה ויותיר את הנישואין על כנם.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!