אלכוהול ונהיגה – כמה מותר לשתות?
מרבית מן הנהגים אשר מואשמים בנהיגה בשכרות ו/או נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אינם מבינים כיצד זה יתכן שהוגדרו "כשיכורים", בשעה שלא חשו כלל את השפעת האלכוהול בגופם, ויתר על כן, מדוע נוסף לזה, רשיונם עלול להשלל למשך כשנתיים ימים?!
ובכן, אכן קיימת בעיתיות גדולה בעבירה זו, כיוון שהחוק אינו מפריד בין נהג למשנהו ומכניס את כלל הנהגים תחת אותו הרף בכל הנוגע להגדרת 'השכרות'.
ננסה לעשות סדר בדברים:
מהו הרף מעליו יוגדר נהג כשיכור?
על פי החוק, הרף עומד על 50 מילגרם במאה מילילטר דם או 240 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף שנכון להיום הפסיקה העלתה רף זה ל-290 מיקרוגרם, קרי נהג אשר נתפס בנהיגה כאשר בבדיקת ינשוף יימצא אלכוהול במידה של מעל 291 מיקרוגרם, ייחשב כמי שנהג תחת השפעת אלכוהול ויואשם בנהיגה בשכרות.
היכן הבעייתיות?
ישנם לא מעט מאפיינים, אשר אינם נלקחים בחשבון ברף הקבוע בחוק ואשר יכולים להשפיע על אחוז האלכוהול המצוי בגופנו למעט האלכוהול עצמו:
משקל גוף השותה, מין השותה, יכולת הקיבול של השותה, קצב חילוף החומרים שלו, האם שתה מים ודילל את כמות האלכוהול, משך הזמן שחלף ממועד השתיה ועד מועד הבדיקה, האם שתה על קיבה ריקה או מלאה והרגלי השתיה אליהם הוא רגיל, שכן גופו של אדם ממוצע מפרק 10 מיליגרם אלכוהול בשעה.
אדם בעל הרגלי שתיה גבוהים מסוגל לפרק אף כפול מזה.
יוצא איפוא, כי אדם ששתה 290 מיקרוגרם, על קיבה ריקה והינו בעל משקל גוף נמוך, אשר אינו רגיל לשתות – עלול להמצא על ידי בדיקת הנשיפה כשיכור על אף היותו עומד בהוראות החוק!
שורה תחתונה:
רוב האנשים יאלצו להסתפק במשקה אחד בשעה על מנת שלא יחשבו שיכורים, אנשים בעלי משקל גוף העולה על 100 ק"ג, יוכלו להרשות לעצמם משקה נוסף בשעה, קרי שני משקאות לשעה.
בנוסף, מדדי כמות האלכוהול מגיעים לשיאם לאחר כחצי שעה מרגע השתיה (במקרה שמדובר בשתיה על קיבה ריקה) וכשעה וחצי כאשר מדובר בשתיה על קיבה מלאה, כך שאם נהג צרך אלכוהול ומעכב את נהיגתו, הוא מביא לכך שבדיקת השכרות תצביע על מדדים גבוהים יותר.
לכן, גם אם נהג שתה משקה בודד, ובכל זאת מרגיש שבדיקת הנשיפה תצביע על מדד גבוה מהמותר, רצוי להמתין לזמן כאמור, טרם עליה על הכביש ולהקפיד על שתיית מים מרובה לדילול אלכוהול.
וכמובן, לנסוע בזהירות למען הבטיחות של כולנו.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
