זכויות עובדים בשעת חירום (על רקע המלחמה באיראן)

בעקבות מצב החירום שנכפה על המשק, התעוררו שאלות רבות אצל עובדים ומעסיקים. מי חייב לבוא לעבודה? מי לא נדרש? מה קורה אם המעסיק שלי מחייב אותי לבוא לעבודה ואני לא רוצה? האם אהיה זכאי לתשלום שכר גם כאשר איני מתייצב לעבודה?

ננסה להפיג עבורכם את הערפל ואת חוסר הוודאות.

מי מהעובדים מחויב להגיע למקום העבודה?

עובדים במקומות עבודה שהוגדרו חיוניים (כגון – שירותי בריאות, אספקת מזון, שמירה, תחבורה, וכיו"ב) מחוייבים להגיע לעבודה ככל שנדרשו לכך על ידי המעסיק. תשומת הלב כי מקומות חיוניים מקבלים אישור מפורש, ואי התייצבות לעבודה בנסיבות אלו עלולה לגרור הוצאת צווים המחייבים התייצבות כאמור.

ניתן לבדוק במשרד העבודה אם מקום העבודה מוגדר "מפעל חיוני" כאשר בהתאם להנחיות מפעל העבודה "המשק החיוני כולל בנוסף למפעלים החיוניים שאושרו ע"י משרד העבודה את כלל גורמי הייצור, המשאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה, כך שכלל המפעלים העומדים בהגדרה (ובהם שרשרת הערך לתעשייה ולמשק החיוני) רשאים לעבוד במסגרת הכללים בהנחיה".

המעסיק שלי דורש ממני לבוא לעבודה למרות שאיני מוגדר עובד חיוני – האם אני מחויב?

בהתאם להנחיות פיקוד העורף אין להתייצב למקומות עבודה שאינם חיוניים ואלו נותרים סגורים. עם זאת, המעסיק יכול לדרוש מהעובד לבצע עבודה מהבית, ככל שהדבר אפשרי וקיימים התנאים לכך. ככל שאין לעובד תנאים לעבודה מהבית, לא ניתן יהיה לחייבו לבצע עבודה מהבית. תשומת הלב כי לא ניתן לפטר עובד שלא התייצב לעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף.

אני רוצה לעבוד מהבית והמעסיק לא מאשר לי לבצע עבודתי מהבית – מה הדין?

ככלל, עבודה מהבית נתונה לשיקול דעת המעסיק. ככל שמדובר בעובד חיוני והמעסיק אינו מאשר עבודתו מהבית, חלה על העובד חובה להתייצב לעבודה.

ככל שמדובר בעובד לא חיוני, העסקה מהבית נתונה לשיקול דעת המעסיק כאשר יש לקחת בחשבון כי לא כל עבודה ניתנת לביצוע מהבית.

מה לגבי קבלת שכר בימים בהם מקום העבודה סגור?

כאשר מקום העבודה סגור עקב הנחיות פיקוד העורף, לא חלה על המעסיק חובת תשלום שכר, וזאת אלא אם בעתיד יוחל מנגנון פיצוי המחייב את המעסיק לשלם שכר. על פי רוב הסדרים אלו נקבעים חודשים ארוכים לאחר תום מצב החירום, ובכל מקרה לא בהכרח יוחלו הסדרים כאמור על כלל המשק.

אני הורה לילדים ואיני יכול להתייצב לעבודה בשל סגירת מסגרות החינוך – מה זכויותיי?

הורים לילדים עד גיל 14 זכאים להעדר ממקום העבודה ככל שאין מסגרת חינוכית לילדיהם, וחל איסור לפטרם בשל ההיעדרות האמורה.

התנאי לכך הוא שרק אחד מבני הזוג נעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד, או שהילד מצוי בחזקתו הבלעדית של העובד.

בכל מקרה – תשומת הלב כי אין באיסור הפיטורים משום יצירת זכאות לשכר לאותו עובד שאינו מתייצב לעבודה, וזכאות העובד לשכר תיקבע כאמור בהמשך, בהתאם להנחיות או להסכמים שיוחלו על כלל המשק.

אני מעסיק עובדים במקום עבודה לא חיוני – האם אני יכול לחייבם לצאת לחופשה במהלך תקופת החירום?

על פי הוראות הדין המעסיק יכול להוציא לחופשה שאינה עולה על 7 ימים באופן חד צדדי, ככל שלעובד יש ימי חופשה צבורים. בכל הנוגע לחופשה העולה על 7 ימים, נדרשת הודעה בת 14 ימים מראש.

במידה ולעובד אין ימים צבורים, לא ניתן לכפות יציאתו לחופשה.

האם לאור מצב החירום ניתן להוציא עובדים לחל"ת המזכה בדמי אבטלה?

בעבר נקבעו הוראות מיוחדות לשעת החירום, המאפשרות הוצאה לחל"ת וזכאות לדמי אבטלה גם כאשר החל"ת לתקופה של 14 ימים ומעלה, כאשר גם לגבי דמי האבטלה ותנאי הזכאות נקבעו הוראות מיטיבות (כך לדוגמא בתקופת משבר הקורונה).

בשלב זה לא נקבעו הוראות מיוחדות לשעת החירום, כאשר על פי הנחיות המוסד לביטוח לאומי יציאה לחל"ת תזכה בדמי אבטלה ככל שיש עמידה בתנאי הזכאות הבסיסיים לדמי אבטלה (תקופת אכשרה), החל"ת תהיה לתקופה בת 30 יום לפחות, וביוזמת המעסיק.

כאמור בשלב זה לא נקבעו הסדרים ייחודיים. יש לשים לב שהוצאה חד צדדית לחל"ת עשויה לעלות בגדר פיטורים ולכן לא ניתן להוציא עובד לחל"ת ללא הסכמתו.

אני מקווה שהשבתי לשאלות המרכזיות העולות לנוכח המלחמה באיראן. אני עומדת לרשותכם גם בפורום דיני עבודה ככל שיש לכם שאלות נוספות.

בתקווה שנעבור יחד את הימים האלה ונשוב במהרה לשגרה,

עו"ד רעות שגיב

*עו"ד רעות שגיב, מנהלת פורום דיני עבודה, שותפה במשרד דרור גל רעות שגיב עורכי דין העוסק בדיני עבודה ומשמעת.