בוקר טוב . אשתי עובדת באחד הבנקים הגדולים ... בחוקת העבודה יש סעיף מיוחד שאומר נפגע עבודה שמקבל קיצבת נכות וירד לחצי מישרה ... מקום העבודה ישלים לו למישרה מלאה .ללא קיזוז ימי המחלה . שאלתי האם המעסיק מחויב להשלים את השכר לפי חוקת העבודה תודה רבה
אדם חתם על חוזה עבודה בחברה חדשה,עובד בכיר עם חוזה ותנאים טובים יותר ממה שיש לו היום בחברה בה הוא עובד.
הוא הודיע לחברה בה הוא עובד על התפטרות והם ביקשו שלא יתפטר והשוו לו למה שהוא קיבל בחברה החדשה בה חתם שבוע קודם.
האדם הודיע לחברה החדשה על ביטול החוזה והם מצידם איימו לתבוע אותו על אי מתן הודעה מוקדמת וגם על הפרת חוזה? היה אמור להתחיל רק בעוד כחודש.
האם יש להם טיעון משפטי והם אכן יכולים לתבוע ממנו תשלום על אי מתן הודעה מוקדמת או בכלל על הפרת חוזה?
האם יש פס"ד בנושא הזה שאפשר להשכיל ממנו יותר?
תודה
האם עובד פשוט בחברה יכול להיחשב בבית המשפט מטעמם של החברה?
במסגרת חוק שעות העבודה השבועיות - 42 שעות שבועיות
אני עובד חברה שעובדת 5 ימים בשבוע.
המנכ"ל טוען כי מתוך החצי שעה הפסקה - רבע שעה היא על חשבוננו ורבע שעה על חשבונו.
ולכן החישוב הוא כי ב-4 ימי עבודה שעות העבודה הינם 9:15 שעות וביום החמישי השעות הינם 8:15 שעות. משהו לא מסתדר בחלוקת השעות.
האם החלוקה הזאת אפשרית? האם זה קביל?
שלום ,
בהתאם לכתבה שפורסמה לפני כשבוע בדבר זכויות בהורות משותפת אבקש לקבל את מס. התקנה שעל פיה אוכל לפנות למשאבי אנוש במקום עבודתי על מנת לקבל הקדמת סיום עבודה לצורך הוצאת בני מהגן בעת משמורתו אצלי.
בוקר אור
ככל הידוע לי הדין אינו מפלה ולא ברור האם כוונתך לשעת הנקה או לדבר אחר.
הכתבה עוסקת בתקשיר שהינו חוקי והוראות רחבות שעוסקות באינסוף תחומים משרות ודירוגים. קשה לשים את האצבע על מה שאת מחפשת ומעיון בתקשיר - לא ראיתי שום דבר חדש. בברכה, עדי אורן פריאנטי, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה שדרות ירושלים 18, אשדוד. טל': 08-8671200; מייל: [email protected]
סעיף 17 לחוק חופשה שנתית קובע כי דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה.
אך בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי מאחר שפדיון החופשה משתלם לאחר שנותקו יחסי עובד-מעביד, אין העובד זכאי להפרשות לקרן השתלמות בגין פדיון החופשה, אלא אם הצדדים הסכימו ביניהם אחרת.
הלכה זו חלה גם על כל ההפרשות הסוציאליות החלות על המעסיק, לרבות על הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני. מכאן כי המעסיק אינו חייב להפריש לביטוח הפנסיוני בגין התשלום של פדיון החופשה ששולם לעובד לאחר סיום תקופת העבודה, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת בהסכם קיבוצי החל עליהם או בהסכם העבודה האישי.
ז"א שעל חופשה יש להפריש ביטוח פנסיוני אך לא על פדיון חופשה
בברכה, עדי אורן פריאנטי, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה שדרות ירושלים 18, אשדוד. טל': 08-8671200; מייל: [email protected]
הזכאות לדמי הבראה קמה רק לעובד שהשלים שנת עבודה מלאה. בברכה, עדי אורן פריאנטי, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה שדרות ירושלים 18, אשדוד. טל': 08-8671200; מייל: [email protected]
אייל בוקר טוב
די קשה לי להשיב לשאלתך.
לא ציינת האם היית אמור לעבוד במשרה מלאה/חלקית/משתנה.
האם אתה עובד חודשי/שעתי/יומי. בנוסף גם לא ציינת האם המעיק עובד רגיל? האם העובדים עובדים מהבית? האם המדובר במקום חיוני?
דבר ראשון שאתה חייב לעשות הוא לשוחח עם המעסיק. ישנן כמה אופציות; האחת - שיוציא אותך לחל"ת לנסות לקבל אבטלה השניה- לעבוד מהבית או חלק מהבית וחלק מהעבודה והשלישית - למצוא עבודה חלופית עד לחזרה של העסק לעבודה מלאה.
החוק אינו מחייב מעסיק לשלם שכר כאשר העסק סגור - אלא מאפשר למעסיקים להוציא את העובדים לחל"ת או לנצל ימי חופשה.
שלום רב
האם אני יכול להעביר את נתוני העסקת עוזרת ואקבל את פרוט הסכומים שעלי לשלם לה ולאחרים ?
הפורום מיועד למתן שאלות כלליות ולא לעריכת חישובים פרטניים.
אני בת 39 ולפני כחודש התחלתי לעבוד במפעל למיחזור עופרת בתפקיד המחייב נוכחות משמעותית ברצפת הייצור.
כשהתחלתי לעבוד לא הכרתי את תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), תשס"א-2001
ולפני מספר ימים חברים הסבו את תשומת ליבי אליהן.
משקראתי אותן פניתי למעסיק שלי והוא עדכן שהוא מכיר אותן ואף בדק עם גיהותן שטוען בפניו שאין כל סיכון לנשים בכל גיל שהוא (למותר לציין שהגיהותן לא קבל את כל הנתונים וכששוחחתי עימו בעצמי הוא כבר לא היה כ"כ נחוש בדעתו שאין כל סיכון).
יוער, כי מהות המפעל במחזור עופרת וכי ישנה חריגה בכל הניטורים הסביבתיים שבוצעו במפעל.
כעת אני חוששת לבריאותי ומעוניינת לעזוב. מהן הזכויות שלי בנושא (יצוין כי עזבתי מקום עבודה לטובת המשרה במפעל)?
תודה רבה
ככל והמפעל אינו עומד בדין ובתקנות וקיים לך חשש לבריאותך תוכלי להתפטר. ואולי בדין מפוטרת עם אכן המפעל אינו עומד בתקנות. את טענתך תצטרכי להוכיח זאת באופן מובהק. וכמובן להתריע בפני המעסיק על אי עמידה בחוק.
חבל שלא ציינת כמה זמן את עובדת שם וככל שעבודתך היא מס' שבועות או חודשים מעטים - אני מציעה לא לקחת סיכון בריאותי. בברכה, עדי אורן פריאנטי, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה שדרות ירושלים 18, אשדוד. טל': 08-8671200; מייל: [email protected]
במידה ומדובר בעובד שעתי במשרה מלאה, כיצד נערך החישוב של כל יום הודעה המוקדמת?
שלום רב,
יש להגיש לבית הדין בקשה לתיקון כתב תביעה במסגרתה מפורטים כל התיקונים המבוקשים. אל הבקשה יש לצרף את כתב התביעה המתוקן .
באשר לתקנות סדר הדין האזרחי החדש בשלב זה הן לא חלות על כתבי הטענות הראשוניים המוגשים לבית הדין בברכה, לילך אקרמן, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה העמק 52, כפר יונה טל': 8833030 -077; מייל: [email protected]
ככל והייתה לעובד פנסיה קודמת פעילה במועד התחלת העסקתו אצל המעסיק אז אכן הייתה זכאות להפרשה פנסיונית לאחר 3 חודשים רטרואקטיבית מהיום הראשון. ככל ולא הייתה אז הייתה זכאות לאחר חצי שנה. ברמת העיקרון ניתן לדרוש זאת כעת. בברכה, לילך אקרמן, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה העמק 52, כפר יונה טל': 8833030 -077; מייל: [email protected]
שלום
אני נמצא בחל"ת ומקבל דמי אבטלה. האם "סגירת חורים" למעסיק שחייב את עזרתי מדי פעם בתמורה להשארת רכב העבודה אצלי (הדלק יהיה על חשבוני) אך ללא קבלת שכר היא דבר חוקי? אם לא חוקי - האם אני עובר את העבירה? המעסיק? שנינו?
תודה על העזרה
איתי
לא ברור מדוע קראת לזה טובת הנאה...
ראשית זכותו של המעסיק להחליט ולהשאיר לך את הרכב במהלך החלת זה נתון לשיקולו. לגבי סגירת פינות במהלך החלת הכל תלוי היקף. לו מדובר בעזרה מדי פעם כאשר מדובר במשהו שבידיעתך וזה נעשה בהסכמתך אז אין עם זה בעיה. המעסיק לא יכול לכפות עליך לעבוד במהלך החלת אבל כן יכול צפות למענה בתדירות סבירה לשאלות / דברים שהיו בטיפולך
בברכה, לילך אקרמן, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה העמק 52, כפר יונה טל': 8833030 -077; מייל: [email protected]
לא ניתן לענות על שאלתך בפורום, יש להבין היטב את נסיבות הפיטורים וכן את ההליך שבוצע ואת מערכת היחסים בין המעסיקים ומי היה מעסיקך בפועל ורק אז ניתן יהיה להתייחס בהתאם.
על פניו אציין כי ככל ומדובר בשני מעסיקים שונים אז אכן לא צריך להיות קשר וניתן להעסיק באחד ולא בשני וכן יש צורך להליך פיטורין נפרד בשני המקומות אך כאמור יש לבחון כי אכן כך הם הדברים בברכה, לילך אקרמן, עו"ד מנהלת פורום דיני עבודה העמק 52, כפר יונה טל': 8833030 -077; מייל: [email protected]
שלום רב, שמי יוסף אזולאי ,בן 36 . אני נמצא בתהליך פשט"ר מיוני 2016 , התחלתי את תהליך הפשט"ר ב אוקטובר 2014 . בית המשפט קבע לי תשלום של 120 אלף ש"ח בתהליך של אפטר מותנה . אני משלם היום 2000 שקלים בחודש. שילמתי בפועל עד כה 100 אלף ש"ח אך החישוב הוא כ 90 בפועל בגלל שלא נספרים התשלומים של השנתיים הראשונות. ככה הבנתי. כאשר נכנסתי לתהליך הייתי רווק ללא ילדים. היום אני חי בזוגיות ( לא נשוי ) ילד ועוד ילד בדרך. יש לי הוצאות כפולות ממה שהיה לי כרווק כמובן. אומנם לא נשאר הרבה לשלם , אך 2000 שקל בחודש זה עדין סכום כבד חודשי. השאלה שלי זה האם כדי לבקש הנחה מבית המשפט לתשלום החודשי , האם זה שאני לא נשוי יתקבל בבית המשפט כי יש לי הוצאות של משפחה . ואם אפשר לבקש אולי הפטר שלם לאור מצב הקורונה ושינוי הסטטוס שלי וגם אני כרגע לא עובד ונמצא באבטלה.
תודה על תשובתכם
האם מקום העבודה שלי יכול לפטר אותי אם איני מוכנה להתחסן?
אין כאן תשובה של כן / לא. יש לבחון מה טיב העבודה, מדוע עולה דרישה זו, מה הסיבה לסירוב וכיוב. הנושא טרם הוכרע בפסיקה ולטעמי על בית הדין יהיה לבחון את הצורך והרלוונטיות לתפקיד . כך למשל לו אכן לא יהיה ניתן לפתוח מסעדה אם כל הנוכחים בה יהיו מחוסנים, אזי לא יהיה ניתן להעסיק לו לא יהיה מחוסן ולכן זה ייבחן לגופו של ענין לדעתי