|
| לפני הכל אציין שרשימת השופטים מפורסמת באינטרנט לכל מתעניין כך שזה לא מעשה לא חוקי לפרסם זאת.
אני מביא את פסק הדין המפורסם באתרו של איילון ומעניין שבדיוק על אותה מהירות אנו מדברים, דבר הגורם לי לחשד שהמשטרה מצליחה בממלז להשתיל מספרים כך ואז לתפוס נהגים תמימים ולהכניס בהם דו"חות.
זיכוי מהירות הנאשם טען כי נותק קשר העין מהמדידה עד העצירה [ 04/12/2008 ]
בית משפט לתעבורה רמלה ת 005057/07
בפני: כב' השופטת לאה שלזינגר-שמאי תאריך: 2/9/2008
בעניין:לשכת תביעות תעבורה שפלה
ע"י ב"כ עו"ד קפרי תובע
נגד
הנאשם : משה-בהעדר
ע"י ב"כ משרד עו"ד אורון
הכרעת דין
אקדים אחרית לנושא ואמר כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.
1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 139 קמ"ש (לאחר הפחתה) מקום בו המהירות המקסימלית המותרת היא 90 קמ"ש בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.
2. עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח-ת/3)- בתאריך 21/7/07 שעה 00:30 בערך,נהג הנאשם ברכב מ.ר 2667417 בכביש 45 למערב. עפ"י המתואר בדו"ח, השוטר עמד בשול ימני מתחת גשר כביש 6 והפעיל ממל"ז.רכב הנאשם נקלט בנתיב ימין כאשר הוא בודד לחלוטין, השוטר סימן לרכב לעצור. הרכב חלף על פניו ובלם ולאחר מכן המשיך בנסיעה למערב.השוטר יצא אחריו בנסיעה ושמר על קשר עין רצוף עד עצירתו בכביש 1 למערב.
תגובת הנאשם לדו"ח הייתה: "אין סיכוי שהגעתי למהירות הזאת, מכיוון שמכוניות אחרות עקפו אותי ובחיים שלי לא נתפסתי על מהירות. נסעתי אולי 110 קמ"ש מהירות מקסימלית. לדעתי אתה טועה וצילמת רכב אחר".
3. בהקראה טען הנאשם: "מודה בנהיגה ובזמן.לטענתו לא נשמר קשר עין".
4. בישיבת ההוכחות העידו מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח,אשר חן, עת/1 ,והשוטרת אביבית אברהם,עת/2 , והנאשם העיד מטעם ההגנה.
5. בעדותו,חזר עת/1 על האמור בדו"ח והעיד כי רכב הנאשם נלכד בממל"ז
בנסיעה בנתיב ימני,כשהוא בודד לחלוטין.עוד העיד השוטר כי זיהוי רכבו של הנאשם כרכב שביצע את העבירה ונסע במהירות של 144 קמ"ש(לפני הפחתה) מאחר והרכב היה בודד לחלוטין בתנועה מתקרבת "ואין שום סיכוי שזה רכב אחר כי לא היה רכב אח בסביבס"(ע"מ 2 שורה 7). אשר להיות רכב הנאשם רכב בודד,הודה העד בחקירתו הנגדית כי הניידת
עמדה בשול ימין,ולצורך מרדף אחרי הנאשם חזר העד לניידת,התבונן
במראות על מנת לראות שלא מגיעים רכבים, והשתלב בכביש.(ע"מ 5 שורה 29),וכי בזבן שהתבונן במראות לא שמר על קשר עין עם הרכב הנמדד.העד טען,כי מדובר ב"אלפית שניה",אך הודה כי באותה אלפית שניה הוא לא רואה את הרכב הנמדד כי הוא התבונן במראות(ע"מ 6 שורה 6-8).
העד הוסיף והודה כי אינו יודע אם עת/2 שמרה על קשר עין עם הרכב הנמדד.
6. עת/2, השוטרת אביבית אברהם, שישבה בניידת במושב הנוסע לימינו של
הנהג ערכה מזכר ת/5, וסיפרה בעדותה כי אינה זוכרת את האירוע ואינה
יכולה להעיד אלא על מה שרשום במזכר.
ב-ת/5 אין כל רישום כי העדה שמרה על קשר עין רצוף עם רכבו של הנאשם
לאחר שנלכד בממל"ז וכן כי רכב הנאשם היה בודד בכביש בעת שנמדד
הממל"ז.דהיינו אין בעדותה כל סיוע לעדות עת/1 בעניין שמירת קשר עין רצוף עם רכב הנאשם.
7. הנאשם שבחר להעיד, סיפר בעדותו, כי רכב עקף אותו ונסע במהירות מופרזת ואז הבחין בניידת המשטרה ואמר לאשתו שישבה לצידו, כי "טוב שיש כאן משטרה". לאחר כשני ק"מ הורה לו השוטר לעצור ואמר לו, שנסע במהירות מופרזת והנאשם השיב לו, כי לא עבר את המהירות המותרת וכי יש לשוטר טעות בזיהוי. הנאשם העיד עוד,כי עקפה אותו מכונית וכ-200 מ' אחר כך הבחין בניידת.
8. השאלה, אם נמצאו רכבים נוספים בסמוך לרכבו של הנאשם בעת שנמדד בממל"ז, הינה קריטית. כאמור,רק עת/1 העיד, כי רכבו של הנאשם היה
9. יחיד בכביש בעת המדידה ואילו עת/2 לא העידה על כך. כמו כן, על פי העדויות רק עת/1 טען, ששמר על קשר עין עם רכבו של הנאשם.
10. מאידך גיסא, הנאשם העיד, כי היו על הכביש רכבים נוספים. אחד מהם אף עקף אותו.מכאן, שעדויות התביעה וההגנה הינן שקולות ואין ביטחון,כי רכבו של הנאשם היה אכן הרכב אשר נסע במהירות המופרזת הנטענת. לכן נותר בליבי ספק אם הרכב שנקלט בממל"ז הוא הרכב בו נהג הנאשם.
בנסיבות אלה,אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום מחמת הספק.
|