אני נכה עם 50% רפואי, ו-65% אי כושר.
מתוכם 30% נפשי והשאר גופני כולל עמוד שדרה, ידיים, רגליים, ועוד.. הנזק נגרם לי בהיותי בן 19 במהלך השירות, הכירו בי רק עכשיו כאשר רוב חיי סבלתי ונקראתי פיזית עד כדי כך ששילמתי את המחיר בגופי בעבודות בניין ושיפוצים.
אני סובל (עם הוכחה רפואית) משינויי מצבי רוח, הפרעות שינה, הפרעות תיאבון, היפראקטיביות או ההיפך מצב קפוא בדיכאון..
כעת איבדתי גם את המקצוע שלי בשיפוצים כי איני מסוגל יותר לעבוד פיזית.
ביטוח לאומי הכירו בי כנכה רק בגיל 37 שנים.
לאחר שהכירו בי עברו כבר ח 5-6 חודשים
ואני רוצה לתבוע ולקבל לפחות 75% אי כושר כי אני עדיין לא עובד ומחכה לשיקום מהמדינה.
וה 65% אי כושר לא ממש נותנים לי משהו חוץ מהקצבה וממנה לא מצליח להתפרנס כמובן כי רק המזונות שלי הם 2000ש"ח.
הזהירו אותי שאם אני תובע שוב על החמרה (ל75% אי כושר) ייתכן ויבטלו לי בכלל גם את מה שיש לי כבר.
ולכן אני חושש מאוד ורוצה להתייחס לזה ברצינות לפני שאגש לתביעה או החלטה סופית בנושא.
לא כל כך רואה הגיון בכך שהשאירו אותי עם כל ההפרעות הללו לחיות רוב חיי ועד היום אני לא בנאדם שמסוגל לתפקד כראוי לבדי.
האם אני יכול לקבל לפחות 75% אי כושר ? (יש לי עוד בעיות ברגליים שלא צוינו עד כה)
האם עליי לערוך תביעה נגד משרד הבטחון ולהוכיח כי נפגעתי אז אצלהם (כאשר הייתי מאושפז)
והנה הן התוצאות..?
מהי רמת הסיכון שלי לעומת אפשרות לזכייה והאם ניתן להפחיתה?
|