מהם הנכסים שאינם ניתנים לעיקול

מהם הנכסים שאינם ניתנים לעיקול?
נכסים שאינם ניתנים לעיקול הינם נכסים שהוגדרו על פי חוק ההוצאה לפועל ככאלה שלא ניתן לפרעם בגין החוב העומד כנגד החייב. נכסים אלה, בעיקר מיטלטלין – אולם בהחלט לא רק מיטלטלין, הוכרו כהכרחיים לכל אדם או ככאלה שלא ניתן לגזול מעם אדם.

להלן רשימה של נכסי מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, אין זו רשימה ממצה:

בכללם של הנכסים המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול על ידי ההוצאה לפועל נמצאים כלי אוכל שישמשו את מחיית החייב ואת מחייתם של בני משפחתו שחיים עימו, מיטות וכלי מיטה, ביגוד, תרופות וציוד רפואי שנמצא בשימוש החייב או מי מבני ביתו, כלי מטבח וכן כלי בית שהינם בגדר חיוניים עבור החייב או מי מבני ביתו.

זאת, בתנאי שששויים של כל אחד מהמיטלטלין שהוזכרו לעיל אינו עולה על 200 ש"ח. לא ניתן לעקל חיות מחמד.
לא ניתן לעקל מיטלטלין מכל סוג שהוא המאפשרים לחייב לקיים מקצועו ולהרוויח את פרנסתו. בהגדרה זו, נמצאים כלי עבודה, מכשירים או מכונות הנדרשים לחייב לצרכי עבודתו, בעלי חיים ועוד – שניתן להוכיח כי הם דרושים לחייב על מנת לעבוד.
לא ניתן לעקל חפצים, כלים, מכשירים, חיות המשמשות לו לעזר (כגון כלב נחייה) הדרושים לנכה לצורך תפקודו היום יומי. לאחרונה דובר על דרישה מטעם לשכת ההוצאה לפועל אל חייב נכה, להחליף את ריכבו ברכב צנוע וקטן יותר, ואת ההפרש במחיר להעמיד לטובת החוב שנצבר – דרישה זו נדחתה בטענה כי לא ניתן להכריח אדם נכה להחליף את ריכבו.

בנובמבר 2008 פורסם תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, ובו נקבע כי מותר לחייב לבחור בין כלים אלה ולשמור אחד לעצמו: מחשב, טלויזיה, מכונת כביסה, טלפון (נייח או נייד).

ולסיום, תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל האמור, הסמיך את רשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת ולא לעקל נכסים אשר שוויים הכספי נמוך ואינו מצדיק את הפגיעה באיכות חייו של החייב.