ביטול חוזה בגין הפרה שאינה יסודית

התשובה לשאלתכם נעוצה בשאלה האם נכרת חוזה ביניכם לבין המשכיר ?

ככל שנכרת חוזה (גמירות דעת + מסויימות וקבלת ההצעה ע"י הניצע) הרי שלא היה מקום לבקשתו בע"פ לאחר החתימה.

מצד שני, בקשתו הינה בקשה סבירה שרוב המשכירים דורשים אותה ויתכן שבעת החתימה לא הייתה לו הסכמה (גמירות דעת) לגבי החוזה ומשכך לא נכרת חוזה.

אם נכרת חוזה, הרי ששני הצדדים מחוייבים לו ולכל סעיפיו וכמו כן מחוייבים לקיימו בתום לב.

הפרה רגילה מקימה יכולת לבקש את תיקונה תוך זמן סביר.

הפרה יסודית - אם הוגדרה כך בחוזה בסעיף ספציפי ומיוחד - מקנה יכולת לצד אחד - הצד הנפגע מההפרה - לבטל את החוזה באופן אוטונומי ובהודעה לצד השני ללא צורך בהתערבות ביהמ"ש לקבלת סעד הביטול.

האם במקרה דנן, המדובר בהפרה יסודית מצד המשכיר ? סבורני שלא, שכן יכולתם לעמוד על כך שהחוזה נחתם ונכרת ולכן אינכם מחוייבים לבקשותיו בע"פ. לא עשיתם כן, אף לאחר שהוא נסוג, לדבריכם, מעמדתו שהוצהרה על ידו בע"פ.

ביהמ"ש בבואו לדון בסוגיית ביטול חוזה באופן עצמאי עקב הפרה יסודית של החוזה לטענת מאן דהוא - ישקול, יכריע ויפסוק.

אם ביהמ"ש יקבל את העמדה שהיתה הפרה יסודית - הרי שהביטול היה לגיטימי ואם לאו, הרי שהמודיע - אתם - הפכתם להיות מפרי החוזה בעצם הודעתכם לצד השני כי הפר את החוזה בצורה יסודית ולכן הוא מבוטל.

מן המקובץ, חוששני שהמשכיר יכול לתבוע אתכם על מלוא שנת השכירות לרבות כל פיצוי שנקבע בחוזה ללא הוכחת נזק ו/או אחר שנגרם ולרבות קבלת סעדים ע"פ חוק החוזים הכללי וחוק החוזים - תרופות.

הצעתי: אם יש לכם יכולת, תשכירו הדירה מבלי להפגין כלפיו את הטעם האמיתי לסיבה בגינה חזרתם מעמדתכם, שאם לא כן - יתכן וזה עצמו יגרום לו לתבוע.

על כך אמרו חז"ל: "סוף מעשה במחשבה תחילה". תמיד כדאי קודם להתייעץ.

בהצלחה רבה !