האם בית המשפט יכול לקשור בין האיסור לשהות בעיר לבין זכאותי לשכר טרחה?

אני מתווך מורשה שעוסק במכירת דירות. לפני כשלוש שנים הוגש נגדי כתב אישום שבמסגרתו הוגבלה כניסתי לעיר מגורי למעט ביקורים אצל אימי השוהה בבית אבות הנמצא בתחומי העיר. אציין כי האישום נגדי היה הזוי לחלוטין וכראייה לכך הוא בוטל והפרקליטות אף נאלצה לשלם לי פיצויים בסך עשרות אלפי ש"ח. בשלב מסוים בתקופה בה הייתי מוגבל מבחינת התנועה שלי בצעתי עסקה ללקוחות (זוג שוטרים) אשר רכשו באמצעותי דירה. לאחר פנייתי לתשלום שכ"ט סורבתי והגשתי תביעה קטנה. במהלך הדיון בבית המשפט טענו הנתבעים שהעסקה בוצעה בתקופה בה נאסר עלי לשהות בעיר ולכן העסקה אינה מחייבת אותם בתשלום. אני הצגתי בפני השופטת את החלטת בימ"ש לסגור את התיק בעניין האישום שהוגש נגדי וכן העתק מתשלום כספי הפיצוייים שקבלתי מהפרקליטות. שאלתי היא: האם רשאי בית המשפט לקשור בין שני אירועים שאינם קשורים האחד למשנהו (האיסור להיות בעיר וזכותי לקבל שכ"ט בגין עבודתי) ובמיוחד לאור העובדה שהפרקליטות נאלצה להודות בסופו של דבר כי כתב האישום שהוגש נגדי היה מופרך ומיותר מלכתחילה.