עמדת הגולש משה מובאת בפניכם

1. החלטת נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בתיק ע"א 8276-17 מיום 15.11.2018, הינה רק החלטה אחת מתוך סדרה של החלטות של בית המשפט העליון, שקובעות כולן שיש להתיר ללא סייג ייצוג על ידי מי שאינו עורך דין בהליכים משפטיים של בית המשפט העליון.
 
2. בנוסף להחלטת הנשיא יצחק עמית הנ"ל, ניתנה החלטה נוספת בבית המשפט העליון בתיק ע"א 6627-18 מיום 3.9.2019, הקובעת שיש לתת רשות ייצוג למי שאינו עו"ד,
ציטוט: "החלטה, כמבוקש, ובשים לב להחלטת כב' השופט י' עמית בע"א 8276/17 מיום 15.11.2018",
כלומר, בית המשפט העליון מסתמך על החלטת הנשיא יצחק עמית כהלכה פסוקה ומחייבת.
 
3. בנוסף, בפסק דין של בית המשפט העליון, בתיק עע"מ 7763-18, מיום 18.8.2019, נקבע בסעיף מס' 1, שניתנת רשות ייצוג למי שאינו עורך דין, ציטוט:
"יצוין כי בפתח הדיון לפנינו ביקשה המערערת שבעלה יטען בשמה ואפשרנו לה זאת".
 
4. כל ההחלטות הללו מוכיחות בעליל שבית המשפט העליון החליט עקרונית ויסודית שיש להתיר למי שאינו עורך דין לייצג בעלי דין בבית שפט עליון או בכל בית משפט
 
5. בנוסף, החוק עצמו קובע שרשאי מי שאינו עורך דין לייצג בהליכים משפטיים, כפי שנקבע בסעיף 69 של חוק המקרקעין, ציטוט:
"69. הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות."
כלומר, הנציגות שאינה מוגדרת כ-"עורכת דין" היא זו שמייצגת את כלל בעלי הדירות בהליכים משפטיים.
 
6. לאור זאת, רשאי כל צד בהליך משפטי, שבו מופיעה הנציגות, לבקש שגם הוא יהיה מיוצג ע"י מי שאינו עו"ד, על סמך עקרון השוויון בין בעלי הדין, שקיים בתקנה מס' 2 של תקנות סדר הדין האזרחי.