האם ניתן לטעון ללשון הרע על משפט שנאמר בקבוצת וואטסאפ של הורים?

בהחלט קיימת כאן אפשרות לטענה של לשון הרע, אבל התשובה אינה חד-משמעית ותלויה מאוד בהקשר שבו הדברים נכתבו ובמה שחברי הקבוצה הבינו מהם.

ראשית, עצם העובדה שהדברים נכתבו בקבוצת וואטסאפ של הורי הגן אינה מוציאה אותם מתחום דיני לשון הרע. הודעה שנחשפת לחברי קבוצה נוספים יכולה להיחשב "פרסום", ובתי המשפט כבר דנו לא אחת בפרסומים שנעשו בקבוצות וואטסאפ כפרסומים לכל דבר.

במקרה שלך יש הבחנה חשובה: המשפט "את לא אחותך. את לא כמותה" כשלעצמו אינו בהכרח פוגע באישה שאליה פנית. למעשה, במובן מסוים הוא אפילו מבדיל אותה לטובה מאחותה. הסיכון המשפטי העיקרי עשוי דווקא להיות ביחס לאחות.

בדיני לשון הרע אין בוחנים רק את המילים שנכתבו במפורש. גם מסר פוגעני שעולה במשתמע מן הדברים, בשילוב ההקשר שהיה ידוע לקוראים, עשוי להיחשב לשון הרע. זהו גם העיקרון העולה מחוק איסור לשון הרע. בפסיקה הודגש כי כאשר מסתמכים על משמעות משתמעת, השאלה היא כיצד אדם סביר מתוך קהל הקוראים היה מבין את הפרסום ובהתחשב בנסיבות שהיו ידועות לאותו קהל.

לכן, אם חברי קבוצת הגן ידעו על הסכסוך הכספי עם האחות והבינו מן המשפט "את לא אחותך, את לא כמותה" שהכוונה היא למעשה לומר: "בניגוד לאחותך, את אדם הגון ואינך לוקחת כסף שאינו מגיע לך", ניתן בהחלט לטעון שהמשפט מייחס לאחות חוסר הגינות, ואולי אף נטילת כספים שלא כדין. ייחוס מסוג זה עשוי לפגוע בשמו הטוב של אדם.

לעומת זאת, אם הקוראים כלל לא הכירו את הסכסוך, לא ידעו למה התכוונת ולא היה בפרסום משהו נוסף שמאפשר להבין שההשוואה מתייחסת דווקא להתנהלות כספית או לחוסר הגינות, יהיה קשה יותר לטעון שאדם סביר היה מוציא דווקא את המשמעות שאת מתארת מהמשפט הקצר הזה. הכוונה שהייתה אצלך בראש כשכתבת אינה לבדה המבחן; חשובה מאוד המשמעות האובייקטיבית שהקוראים יכלו לייחס לדברים.

גם שאלת הזיהוי חשובה. אין הכרח לנקוב בשמה המלא של האחות. אם משתתפי הקבוצה ידעו במי מדובר כשהוזכרה "אחותך", הדבר עשוי להספיק לצורך זיהויה.

לשאלתך האם את "חשופה לתביעה" - כן, במובן שניתן להגיש תביעה ולטעון שהפרסום מהווה לשון הרע; אבל מכאן ועד לקביעה שבוצעה עוולה ושאת תחויבי בפיצוי המרחק עדיין משמעותי.

יהיה צורך לבחון את מלוא ההתכתבות, מה נכתב לפניה ואחריה, מי מחברי הקבוצה הכיר את הרקע, האם האחות הייתה ניתנת לזיהוי, ומה בדיוק ניתן היה להבין מן הדברים.

בנוסף, גם כאשר פרסום נמצא פוגעני, קיימות בדין הגנות אפשריות בנסיבות מסוימות, בין היתר כאשר מדובר בפרסום עובדתי שניתן להוכיחו ושיש הצדקה ציבורית לפרסומו, או כאשר הדברים נאמרו בתום לב במסגרת אינטרס לגיטימי ובאופן מידתי. בענייני סכסוך כספי פרטי בין אנשים, שאלת ההצדקה לפרסם את הדברים דווקא בפני קבוצת הורים שלמה עשויה להיות משמעותית מאוד ולכן אין להניח מראש שהגנה כלשהי תחול.

אם ההודעה כבר נשלחה ואת חוששת שהובנה כהאשמה כלפי האחות, כדאי להימנע מהרחבת הדברים או מהוספת האשמות נוספות בקבוצה. במקרים מתאימים, הבהרה קצרה ומדויקת שנועדה למנוע ייחוס של מעשה פסול לאדם יכולה גם לצמצם את הנזק; התנצלות, תיקון או הכחשה עשויים להיות בעלי משמעות גם אם מתפתח בהמשך הליך משפטי.

לסיכום: המשפט לבדו אינו בהכרח לשון הרע, אך בהחלט יכולה להתעורר בעיה אם חברי הקבוצה הבינו ממנו, על רקע מידע שהיה מוכר להם, שאת מייחסת לאחות חוסר הגינות או נטילת כסף שאינו מגיע לה. כדי להעריך את רמת החשיפה באופן רציני, צריך לראות את רצף ההודעות המלא ולא רק את המשפט הבודד.