תלונה כוזבת לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – האם ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית בגין לשון הרע?

שלום,

השאלה שאת מעלה נוגעת לאחת הסוגיות המעניינות בתחום לשון הרע: המפגש בין הזכות להתלונן לרשות מוסמכת לבין ההגנה על אדם מפני תלונות שקריות ומזיקות.

כעיקרון, הגשת תלונה לוועדת האתיקה עשויה להיחשב "פרסום" לצורך דיני לשון הרע, שכן הדברים מובאים לידיעתו של גורם אחר מלבד הנפגע. עם זאת, הדין מעניק הגנה רחבה יחסית למי שמגיש תלונה לרשות מוסמכת כאשר הדבר נעשה בתום לב ובמסגרת מנגנון בירור תלונות.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בתלונה כוזבת שהוגשה ביודעין, מתוך מטרה לפגוע ותוך העלאת טענות שהמתלונן יודע שאינן אמת, עשויה להתעורר עילת תביעה ואף במקרים מסוימים אפשרות לנקוט הליך פלילי פרטי.

לגבי הסוגיה הספציפית שהעלית- דרישת הפרסום לשני אנשים לפחות: לצורך עבירת לשון הרע במסלול הפלילי נדרש בדרך כלל פרסום למספר אנשים זולת הנפגע. החוק אכן קובע כי קובלנה פרטית אפשרית בעבירת לשון הרע, אך קיומם של יסודות העבירה נבחן לפי נסיבות המקרה.

לעניין השאלה האם ועדת האתיקה נחשבת "אדם אחד" בלבד - התשובה אינה תמיד פשוטה. בפסיקה נדונו מצבים שבהם פרסום הגיע למספר בעלי תפקידים בתוך גוף מוסדי, ולעיתים נבחנה השאלה המהותית של מספר הנחשפים בפועל לפרסום ולא רק זהותו הפורמלית של הגוף המקבל. לכן קשה לקבוע באופן גורף כי כל תלונה לוועדת האתיקה תיחשב בהכרח כפרסום לאדם אחד בלבד.

בנוסף, גם אם יתברר שקיימת מורכבות ביחס למסלול הקובלנה הפלילית, אין פירוש הדבר שלא קיימים מסלולים אחרים. במקרים רבים דווקא תביעה אזרחית היא הנתיב המרכזי והמעשי יותר, במיוחד כאשר ניתן להוכיח שהתלונה הייתה שקרית, הוגשה בזדון וגרמה לפגיעה מקצועית או אישית. העובדה שהתיק נגנז מחוסר עבירת משמעת עשויה להיות נתון בעל משמעות, אך כשלעצמה אינה מוכיחה שהתלונת הייתה כוזבת ביודעין.

אעיר 2 הערות חשובות:

בנסיבות המתאימות, תלונה כוזבת ביודעין לוועדת האתיקה עשויה בהחלט להצמיח עילת לשון הרע. עם זאת, שאלת הקובלנה הפלילית הספציפית מחייבת בדיקה פרטנית של אופן הפרסום ושל מספר הגורמים שנחשפו אליו בפועל, ולא ניתן להכריע בה על בסיס נתון אחד בלבד של גניזת התלונה.

בהצלחה.