האם אורך הקשר הזוגי משפיע על הצלחת הבקשה להסדרת מעמד?

מישל שלום,

אין כלל ברזל ואין בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה הוראה שקובעת פרק זמן מינימלי של זוגיות כתנאי לפתיחת או הצלחת ההליך המדורג. כלומר, עצם זה שהקשר היה קצר יחסית – כשלעצמו – לא אמור לשלול באופן אוטומטי את הזכאות להסדרת מעמד.

עם זאת, חשוב להכיר את המציאות: קיימות החלטות של בית הדין לעררים שבהן הובעה עמדה שלפיה קשר שנמשך פחות מכ־3 חודשים טרם הנישואין עשוי להיחשב קצר מדי לצורך ביסוס כנות הקשר בשלב הראשוני. אני באופן אישי לא בהכרח מסכים עם גישה נוקשה כזו, ויתכן שגם בית המשפט המחוזי לא יסכים לכך, אבל זו עמדה שאכן הופיעה בפסיקה – ולכן משרד הפנים לעיתים מסתמך עליה בהחלטות סירוב.

לכן בפועל, אורך הקשר כן נכנס לשיקול הדעת, אבל כחלק ממכלול ראיות רחב יותר: אופן ההיכרות, החיים המשותפים, היכרות עם משפחות, מסמכים משותפים, עקביות בראיונות וכו’.

לגבי המשך הדרך – כאן כבר אין מקום להתמהמה: לאחר קבלת סירוב, יש חובה לפעול מיידית. יש להגיש ערר פנימי בתוך 21 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

במסגרת הערר כדאי להתמודד ישירות עם שתי הטענות: להפריך את הטענה לסתירות בראיון (לעבור שאלה־שאלה); לחזק את הראיות לכנות הקשר, במיוחד לאור משך ההיכרות הקצר.

צריך לקחת בחשבון שייתכן שבהמשך תידרשו להגיע לבית הדין לעררים ולהיאבק שם על הזכות לחיי משפחה. זה לא נדיר במקרים כאלה.

בסופו של דבר, אם הקשר אמיתי וחשוב לכם – אל תוותרו. יש לא מעט מקרים שבהם החלטות סירוב התהפכו בערר או בערעור מינהלי, פעמים רבות זו פונקציה של טיב הייצוג המפשטי.