האם אפשר לחזור לישראל באמצע הליך אזרחות לאחר עזיבה ממושכת?

שיר שלום,

מהשאלה לא ברור באמצע איזה הליך עזבת את ישראל. אם עשית זאת תוך כדי הסדרת מעמד מכוח זוגיות או נישואין, כדאי לדעת:

כאשר אדם נמצא באמצע ההליך המדורג להסדרת מעמד בישראל מכוח קשר נישואין או חיים משותפים עם אזרח ישראלי, עזיבת הארץ לתקופה ממושכת עלולה ליצור סיבוכים משמעותיים. משרד הפנים ורשות האוכלוסין בוחנים בכל שנה מחדש את כנות הקשר הזוגי, קיום מרכז חיים משותף בישראל, והמשך היחסים. עזיבת הארץ לתקופה ארוכה עלולה לעורר חשדות של משרד הפנים ביחס לכנות הקשר ולכוונה להשתקע בישראל.

משרד הפנים מקפיד לבדוק את המשך קיום מרכז החיים בישראל, ואם התברר שבן הזוג הזר עזב את הארץ לתקופה ממושכת, הרשות עלולה להסיק מסקנות שליליות ביחס להמשך ההליך והקשר הזוגי. במקרים מסוימים, הרשות אף עשויה להפסיק את ההליך ולדרוש מהזר לעזוב את ישראל.

במצב כזה, כאשר אדם מעוניין לחזור לישראל ולהמשיך את ההליך לאחר עזיבה, הוא יצטרך להוכיח למשרד הפנים מספר דברים מהותיים: ראשית, שהקשר הזוגי עם בן הזוג הישראלי נמשך ואמיתי למרות העזיבה. שנית, שלעזיבה הייתה סיבה מוצדקת ולגיטימית, כגון צורך לטפל בקרוב משפחה חולה במדינת המוצא, סיום עניינים חשובים, או נסיבות אחרות שאינן מעידות על ניתוק הקשר עם ישראל. שלישית, שהכוונה לשוב ולהשתקע בישראל עם בן הזוג היא כנה ואמיתית.

אם עזבת את ישראל באמצע הליך של עליה -

אם הכוונה היא למצב שבו אדם החל בתהליך עליה מכוח חוק השבות ועזב את הארץ לפני השלמת התהליך, המצב פחות בעייתי, אך עדיין דורש טיפול זהיר. כאשר זכאי שבות מגיש בקשה לעליה ומקבל אישור ראשוני אך לא משלים את התהליך, עזיבה לתקופה ממושכת עלולה להיתפס על ידי הרשויות כחוסר כוונה אמיתית להשתקע בישראל.

אחד מהסייגים שבגללם נדחות בקשות לעליה הוא "היעדר כוונה להשתקע בישראל". עזיבה באמצע התהליך עלולה לשמש ראיה לכך שאין למבקש כוונה אמיתית להשתקע, ולכן עם החזרה לישראל עשויה להיות צורך בהסברים מפורטים ובהצגת ראיות לכוונה האמיתית להשתקע.

במקרה זה, כאשר אדם מעוניין לחזור ולהמשיך את תהליך העליה, עליו להיות מוכן להסביר את הסיבות לעזיבה הזמנית ולהוכיח שמדובר באמת בהתקדמות לקראת השתקעות בישראל ולא בניסיון להשיג אזרחות ישראלית מבלי לחיות בפועל בארץ.