נאמנות של עו"ד

רקע והקשר:
מדובר במתחם במעלה אדומים, אזור שבו חל צו אלוף בדומה לחוק פינוי־בינוי. כיום העירייה וראש העיר מתנגדים לכל יוזמה פרטית ומצהירים כי יאושרו רק פרויקטים עירוניים ביוזמתם.
 
התנהלות עו״ד והיזם:
יזם פרטי החתים דיירים ובחר, באמצעות נציגות, עו״ד מקומי ללא הליך בחירה שקוף, ללא בחינת חלופות וללא פרוטוקול. שכר הטרחה משולם במלואו על ידי היזם.
העו״ד פעיל בקידום התחדשות עירונית בעיר, מנהל פרסומים בתחום ומייצג את אותו יזם בארבעה פרויקטים נוספים.
למרות התנגדות העירייה, העו״ד דוחק בדיירים לחתום על הסכם מחייב עם היזם בטענה ליצירת “לחץ מלמטה”.
 
סוגיות בעייתיות:
העו״ד מסרב לבחון יזמים נוספים לשיפור התמורה, בטענה שחוסר הוודאות התכנונית מרתיע, אף שיש יזמים פעילים בעיר.
בנוסף, הוא שולל המתנה לבחינת השפעת חקיקה עתידית (כגון ריבונות/סיפוח) שעשויה להשביח את זכויות הדיירים.
 
שאלות לבירור:
 
האם ריבוי הייצוגים והאג’נדה הציבורית של העו״ד יוצרים ניגוד עניינים הפוגע בייצוג האינטרס הכלכלי של הדיירים?
 
האם המלצה להתחייב ליזם בתקופה של חוסר ודאות תכנונית ופוליטית עומדת בחובת הנאמנות והזהירות המקצועית?
 
האם מינוי עו״ד במימון היזם, ללא שקיפות או הליך בחירה מסודר, עשוי להוות עילה לפסילת הייצוג?