איך סעיף 3א לפקודת מס הכנסה מגדיר אזרח ישראלי ותושב?

אביבה שלום,

סעיף 3א מגדיר מפורשות מי נחשב ל"אזרח ישראלי". כך, יחשבו לאזרחי ישראל מי שהוא אזרח ישראלי לפי חוק האזרחות; מי שנחשב כתושב ישראל בהתאם להגדרת "תושב ישראל" בפקודה; מי שזכאי לעלות לפי חוק השבות; וכן חבר בני אדם ש"אזרח ישראלי" לפי אחת ההגדרות לעיל הוא בעל שליטה בו.

ההגדרה ל"אזרח ישראלי" מדברת על "כל אחד מאלה", כלומר מספיק לענות על אחת ההגדרות כדי להיחשב לאזרח ישראלי לעניין הפקודה.

לפיכך, אם מדובר באזרחי ישראל לפי חוק האזרחות, הרי שהם עונים על הגדרת אזרח ישראלי ולכן הסעיף חל עליהם.

אם היו תושבי ישראל, היו ממוסים לפי סעיף 2 לפקודה. סעיף 3א ממסה גם מי שאינו תושב ישראל, ובלבד שהוא אזרח ישראלי, והכל בתלות במקום הפקת ההכנסה.

"תושב" לעניין הפקודה הוא מי שמרכז חייו באותו מקום תושבות (ישראל או האזור, לפי העניין) או מי שחזקת הימים חלה עליו.

"אזרח ישראלי" - כאמור, מי שעונה להגדרה זו בהתאם לסעיף קטן (א) של סעיף 3א.

מכאן שבהתאם להגדרת הסעיף, כל מי שהוא "תושב ישראל" (בהתאם להגדרת המונח בפקודה) הוא גם אזרח ישראלי, אך לא כל אזרח ישראלי הוא תושב, למשל מי שזכאי לעלות לפי חוק השבות - כן אזרח, לא בהכרח תושב.

מקווה שעשיתי לך סדר במונחים.

מוזמנת לדייק השאלה לצורך הבנת הסעיף.

בתי