האם עו"ד חייב לנסח הסכם ע"פ כללי הדקדוק בעברית?

תומר שלום,

אכן מצער לשמוע, בוודאי שהדבר אינו מוסיף למידת האמון שהלקוח אמור לרכוש לעורך דינו. 

אין ספק שעל עורך הדין המנסח הסכם, חוזה או כתב בי"ד, לשלוט במכמני השפה העברית על דקדוקה שכן חוזה יכול לקום וליפול על סמך מילה, ביטוי או משפט - שלא הובנו נכון או שהכותב לא התכוון לפירוש המשתמע מהמשפט. ודי להיווכח במספר התביעות המוגשות בעילות חוזיות ופרשנות חוזה...

עלינו כעורכי דין מוטלת החובה למצוא את הניסוח הנכון ביותר, הטוב ביותר והקצר ביותר על מנת שיובן ע"י כל הצדדים בפרשנות הרצויה לנו המקימה את רצון הלקוח. 

כללי הדקדוק והכתיב כפי שהוכתבו בידי האקדמיה ללשון העברית, מחייבים - במובן זה שעל כל מסמך רשמי או פרסום מדעי לעמוד בכללים אלו.

 

כמובן שאין "משטרת לשון" ולא ניתן לחייב עורך דין להיות מודע לכל ההתפתחויות הלשוניות, (תתפלא, ישנן כאלו), וליישמן בעבודתו היום יומית. 

יחד עם זאת, יתרונו הגדול של עורך דין הבקי בשפה העברית, הוא ביכולתו לפשט, להבהיר ולמצוא את הנתיב הלשוני הנכון והמדויק בכל אוקימתא משפטית שתידרש במסגרת החוזה או ההסכם, דבר שמחזק כמובן את יכולת יישומו של החוזה ללא טעויות ומונע סכסוכים משפטיים בעתיד. 

טוב תעשה אם תחזיר את הסכם הדירה לעורך דינך ותעמידו על הטעויות שגילית בהסכם, שכן כאמור, ביום הדין כל מילה וכל משפט עומדים לביקורת ופרשנות.