כיצד החסינות המוענקת לעובד ציבור חלה על נותני שירותים חיצוניים?

עורך דין פרטי, הממלא
בפועל תפקיד שלטוני מובהק (למשל
תובע על-פי כתב הסמכה מהיועץ
המשפטי לממשלה), ייחשב
שלוח, ועל כן יהיה חסין
מתביעה על מעשה שעשה במילוי תפקידו,
אלא אם כן עשה אותו בכוונה
לגרום נזק או מתוך אדישות לאפשרות שייגרם
(ראי סעיף 7, 7א,
7ו ו- 14 - 16 לפקודת
הנזיקין, וכן ת"א
(שלום פ"ת)
3334/07, סולטאן נ' מדינת
ישראל (עו"ד
בונה)).
עם זאת, לדעת
הפרקליטות הבכירות תמר קלהורה ומיכל
ברדנשטיין, "אין להסיק
מכך כי כל מי שממלא תפקיד שלטוני עבור
המדינה או הרשות הציבורית מכוח ייפוי כוח
במסגרת הסכם קבלנות ייחשב עובד ציבור,
שלגביו קיימת אחריות שילוחית
מכוח סעיף 14 לפקודת הנזיקין,
הזכאי לחסינות. לשיטתנו,
מדובר בחריג. עניין
סולטאן הוא אכן מקרה מיוחד של קבלן שפעל
כאמור מכוח כתב הסמכה של היועץ המשפטי
לממשלה בתחום התביעה הפלילית שהוא בליבת
הסמכות השלטונית, ואשר היה
כפוף מבחינת ההנחיה המקצועית למחלקת
אכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה"
(תמר קלהורה ומיכל ברדנשטיין,
“חוק לתיקון פקודת הנזיקין
(מס' 10) - חסינות
עובד הציבור", הפרקליט
נא תשע"א, ע'
313 - 314).

נ"ב:
בשאלתך לא "על
פניו", אלא "על
פניהם" (של נותני
השירותים).