המונח "התיישנות" בעייתי, על פי העובדות שבשאלה

התנאי הראשון וההכרחי לקיומה של התיישנות, הוא שחלף הזמן החוקי להגשת תביעה - או למשלוח ההודעה לצד ג'.
אם לא חלף הזמן - אין התיישנות.
כלומר, עצם העובדה שפלוני יכול היה לשלוח הודעה לצד ג' ולא עשה כן, לא מקימה נגדו טענת התיישנות.

נניח
שהמילה התיישנות אינה מתאימה, אז אולי המילה "מניעות" או "השתק" מתאימה ?
כלומר, האם הימנעות ממשלוח הודעה לצד ג' בהליך המשפטי הראשון מקימה מניעות
(השתק) נגד משלוח הודעה בהליך השני?
לדעתי, אין כאן מניעות.

אבל... אני מבין שאת מעוניינת דווקא בהוכחה לכך שקיימת מניעות, אז אני אביא לך כאן טיעון משפטי שאכן תומך בדעה שלך (למרות שאני חושב שהוא לא נכון בהקשר של משלוח הודעה לצד ג')

אז ככה -

הלכה ידועה ופסוקה היא של בית המשפט העליון שחובה על בעל דין להביא
בפני בית המשפט טענה שיכול היה להעלותה במסגרת הליך משפטי הראשון, ולא עשה
כן, ולכן נוצר נגדה "מעשה בית דין" המשתיק אותו ומונע ממנו מלהעלותה בהליך משפטי שני. (במקרה שלפנינו הטענה היא משלוח הודעה צד ג')

ציטוט :

"בבקשת הפטור המקורית לא כללה המערערת את כל נימוקיה. על כך אין למערערת אלא להלין
על עצמה. זאת היות וכידוע, "מעשה-בית-דין חובק לא רק עניינים שעלו ונדונו, אלא גם
טענות שהייתה חובה להעלות בהליך קודם" "
[ע"א (עליון) 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ ואח']

כלומר, משלוח ההודעה לצד ג' חייבת היתה לעלות על ידי הנתבע עוד בהליך המשפטי הקודם, והימנעותו מהמשלוח מקימה נגדו מעשה בית דין, המשתיקה אותו ממשלוח ההודעה בהליך השני.

האם יש אפשרות להעלות טענות שהתיישנו במסגרת הודעת  צד ג'?