האם ניתן לתבוע את בתי המשפט בישראל על עוול משפטי שנעשה לי?

אז נתחיל מכך שאני נפגע נפש בעל עבר
פסיכיאטרי עשיר במיוחד שכולל 17 אישפוזים פסיכיאטרים. וכולל 7 אבחנות רשמיות של
מחלות נפש קשות במיוחד. העורך דין שייצג אותי בתיק משוכנע "שזכיתי"
למשפט שדה בהתחשב בנסיבות שבתיקים הפליליים שבגינם הואשמתי. גם העורכי דין המתחלפים שייצגו אותי בתיק משוכנעים עד היום  שנעשה עימי משפט שדה ולא משפט צדק. יש
לציין שכבר בשלושה פעמים בעברי יצאתי לא כשיר לעמוד לדין.  אך בפעם האחרונה
נשפטתי בגזר הדין על 3 שנות מאסר בכלא הקשה ביותר בישראל, והמאובטח ביותר
בישראל.  נשפטתי  על עבירות מרמה והונאה רבות ומגוונות. כולל התחזות
לאחר,  קבלת דבר במירמה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות,זיוף תעודות זהות, זיוף מסמכים, זיוף צ'קים, זיופי כרטיסי אשראי, פתיחת
חשבונות בנק פקטיביים, ועוד. כתב האישום שלי מונה 74 אישומים על עבירות מירמה
והונאה. עקצתי מאות אנשים וחברות, בסכומים עצומים. אך מחלותיי הנפשיות היו הגורם העיקרי
למעשיי, וכמובן גם פעלתי מתוך מצוקה כלכלית קשה. וכשעתרתי לבג"ץ שיעבירו
אותי לבית סוהר מעשיהו שהוא כאמור פחות קשה נדחיתי על הסף מהסיבה שבחוות הדעת
הפסיכיאטרית שהוגשה לשב"ס הם רשמו שם שיש להחזיק אותי בכלא המאובטח ביותר
בגלל פוטנציאל גבוה לבריחה. סיכון גבוה לבריחה. הם טענו שיש לי את הכישורים
להימלט מהכלא ויש למקם אותי בכלא מאובטח. אף על פי שהוגדרתי על ידי שב"ס
כטעון פיקוח  ברמה ב1 זהמהשהעורך דין שלי טען בבית המשפט:העותר  מסווג
בקטגוריה של טרום פיקוח ברמה ב', אני מפנה לפקודה שאומרת מפורשות שאסיר כזה ירצה
מאסרו באגף ארצי לטיעוני פיקוח בבי"ס מעשיהו. ועדת טעוני פיקוח התכנסה,
בחנה את כל הנתונים ושקלה את כל השיקולים, והחליטה בהחלטה מנומקת ומושכלת לריצוי
מאסר בכלא מעשיהו. קשה לי להבין את עמדת המשיב. ועדת טעוני פיקוח היא ספציפית
למקום ריצוי המאסר, ולה יש את המומחיות בעניין ולשם כך היא מתכנסת, על מנת לסווג
את העותר ובהתאם לסיווגו להמליץ על מקום ריצוי המאסר.העותר נשלח לכלא מעשיהו,
היה שם ואחרי מספר שעות החליטו בהחלטה, שלא ברורה לי, להעביר אותו לניצן שם שהה
במשך שבועיים בתנאים של עצור. כשאני קורא את נימוקי המשיב, אני לא מבין את ההיגיון
שבהם.מדברים על סיכון לבריחה - איזה סיכון לבריחה? העותר מסווג בקטגוריה ב/1,
יציאה לחופשות והוא לא סג"ב. העותר לא יוצא לחופשות, כי לא עבר תהליך
טיפולי וגם לא הגיש בקשה. אין כל מידע מודיעיני שמדבר על כוונת בריחה והדבר לא
עלה מעולם. אין כל סיכוי לבריחה, וסיווגו בקטגוריה ב/1 הוא זה שמלמד. שב"ס
לא יכול לדבר בשתי קולות. למרות טיעונים אלו השופט דחה את בקשתי על הסף. לא
מספיק שקיבלתי עונש מוגזם במיוחד על פי כול הדעות, הם אף טרחו להחזיק אותי בכלא
שלא פחות גרוע מהגהנום - בזמן שהם מודעים לעברי הנפשי העשיר. השאלה שלי אלייך,
האם ניתן לתבוע את בתי המשפט על המחדל הארור הזה? ולקבל פיצוי כספי על כול העוול
שנעשה לי.? אני לא אתייפייף ויתחסד. אני ביצעתי פשעים ואני מסכים בהחלט שעליי
לשלם את המחיר עליהם, אך העונש היה בלתי סביר בעליל. ולא רק העונש, אלא גם תנאי
שהותי בכלא הגרוע והקשה ביותר בישראל. מה ניתן לעשות במצב כגון זה אם בכלל? אשמח
לתשובתך. תודה מראש.