מה זה בדיוק "בית דין פרטי סתם"?

אני ושכני דתיים.
יש לו סכסוך נגדי.
אצל דתיים כשיש סכסו,הולכים לבית דין דתי. מי שמתעקש ללכת לבית משפט,בית הדין מוציא "כתב סרוב" שפירושו הודעה שאותו אדם מסב לדון בדין תורה. יש לכך משמעות חברתית קשה ביותר,ואף אחד לא יכול להרשות לעצמו שייצא עליו כזה דבר.
מה שכן -לנתבע יש זכות לקבוע איזה ב"ד הוא רוצה.
מה האפשרויות העומדות בפני? ללכת לבית דין פרטי סתם,אני לא מוכן כי אין שם סדרי דין נאותים. אני כן מוכן ללכת לבית דין רבני ממלכתי- של הרבנות.
בג"ץ -במעשה חסר אחריות -החליט לדפוק את כל הנתבעים הדתיים,שאינם יכולים להרשות לעצמם ללכת לבית משפט, ובמקום לאפשר להם התדיינות במקום מקצועי ואמין -יחסית לבתי דין פרטיים - שזה בתי הדין הרבניים הממלכתיים,זרק אותם לידי בתי הדין הפרטיים. בג"ץ אומר להם: לכו לשם,אנחנו לא נותנים לכם אפשרות לקיים הליך מסודר!.
אין ספק כי המעשה חסר האחריות הזה נולד בגלל שהשופטים אינם דתיים,והם לא מבינים את הצורך האלמנטרי של אנשים דתיים באפשרות התדיינות בבת"ד הממלכתיים.
לא משנה, לשמחתנו בתי הדין הרבניים מבינים את המצב,ומסכימים גם היום לדון בבוררות. (אל תתקוממו כאן. זה צורך קריטי לדתיים).
השאלה היא כזו: לאחר שבה"ד ייתן פס"ד,ייתכן שיצטרכו לאשר אותו בבית המשפט- בכדי שהוצל"פ תאכוף אותו. (במקרה שהמפסיד "יגרור רגליים בתירוצים ועיכובים").
יצויין כי במקרה שהזוכה יפנה לבית המשפט בבקשה לאשר את פס"ד של בה"ד,אף אחד מהצדדים (לפחות במקרה שלי) לא יעיז לבקש מבית המשפט לא לאשר את פסק הדין של בה"ד הרבני,כי אז הצד שזכה ייפנה לכל בתי הדין הפרטיים,והם יוציאו "כתב סרוב" ענק,שיגרום לצד שהפסיד להיקבר מבושה. מה שנקרא :"לא יהיה שווה לו את זה".
בכל אופן השאלה היא כזו:האם בית המשפט -לפחות במקרה שאף אחד לא יתנגד - יסכים לאשר את פסה"ד,או שהוא לא יסכים בגלל ש"בג"ץ קבע שאין להם סמכות בוררים,גם בהסכמת הצדדים"?
זה מאוד חשוב לי (ולא כעת המקום לפרט מדוע),ולכן אודה לתשובתכם