האם ניתן לרכוש זיקת הנאה בחניה ברכוש המשותף ?

שלום רב

על פי סעיף 94 לחוק המקרקעין מי שהשתמש במקרקעין בתקופה רציפה העולה על 30 שנים - רשאי לרכוש זיקת הנאה מכח התיישנות במקרקעין.

במספר פסקי דין (שהחשוב בהם הוא פס"ד אסטרחאן) נקבע כי חניה יכולה להוות מושא לזיקת הנאה מכח התיישנות.

על הטוען לזיקת הנאה להוכיח את קיומם של היסודות לזיקת ההנאה מכח התיישנות ולפיכך על מי שטוען לזיקה כאמור לפנות לבית משפט אשר יכיר בזיקה שלו ואין לו זכות מוקנית לכך. מנגד, לבעלי המקרקעין ישנה זכות לבקש ביטולה של זיקת הנאה לפי סעיף 96 לחוק בשל שינוי נסיבות , ובכלל זה לטעון על פי דוקטרינה הנקראת "דוקטרינת הכורח" כי לטוען לזיקת הנאה אין צורך בזיקה במקרה דנא - מאחר ויש לו חניה הרשומה על שמו ו/או מכח הצורך במעבר הציבורי (הינך מופנית לע"א 1769/04 אורן נ' כהן בו ייצגתי את המערערים בביהמ"ש העליון  - הערעור נתקבל).

יש גם לבחון האם מדובר בקרקע פרטית או בקרקע הרשומה על שם מינהל מקרקעי ישראל (קק"ל רשות פיתוח וכו) - שכן במקרקעי ישראל לא ניתן כלל לרכוש זיקת הנאה.

ברם, להבנתי, ניתן להדוף את טענת השכן בטענת סף - הפרשנות הראויה לסעיף 94 לחוק במקרה שלכם - הוא כי לא ניתן בכלל לרכוש זיקת הנאה מכח התיישנות ברכוש משותף, מאחר ולא מדובר במקרקעין זכאים או כפופים בהם אלא באותם מקרקעין ובשטח שבו ממילא לשכן הטוען לזכות בהם יש חלק בלתי מסויים בהם, ועליו לעשות בו שימוש סביר שאינו שולל שימוש סביר אחר משאר הדיירים (בעוד שזיקת הנאה מכח התיישנות ניתן לרכוש רק במקרקעין שבהם לטוען לזיקת הנאה אין כל זכות בהם או במקרקעין כפופים המהווים יחידה רישומית נפרדת מהמקרקעין הזכאים)  

בברכה

עו"ד יהודה וישניצקי

מנהל פורום נדל"ן ומקרקעין