כיצד ניתן להתמודד עם דוחות חניה על נגררת מנותקת בתל אביב?

שלום,



בחודש פברואר חניתי גרור קטן בתל אביב (במקום שאבני השפה שלו צבועות בכחול לבן - משמע מוגדר כמקום חניה) למטרת העמסה של מספר פריטים.



לציין ש: בתקנות התעבורה "סעיף י' " מתייחס לתקנות 69 עד 76 (כולל).



פקח שעבר באיזור השאיר דו"ח על הנגררת - לפי סעיף 69 ו'2 לתקנות התעבורה.

התקנה אומרת:

"(ו) לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם –(1) רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;(2) הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3)."



מעבר לעניין ההיגיון (שלא קיים כאן שום היגיון, הרי שאין כל חובה, על מי שרוכש נגררת אחת או יותר, שתהיה מחוברת לעולמי עד לרכבו) אתייחס לרגע לנושא החוקי:

בעירעור שהגשתי לעיריית תל אביב הסבתי את תשומת ליבם לתקנה 76 א' וזו לשונה:



76. (א) על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.



* כמה דברים בסיסיים:

1. הנגררנתמך הוא רכב לכל דבר. יש לו רישיון רכב, יש לו ביטוח חובה לרכב והוא פשוט אינו רכב מנועי, אלא רכב שמגודר כנגררנתמך.

2. המקום שבו חנה הנתמך הוא מקום חניה, מסומן בכחול לבן. משמע: הגרור לא עמד סתם "בדרך" אלא במקום שמותרת בו חניה על פי חוק.

3. סעיף 76 א' אומר בפשטות ש: למרות כל מה שנכתב בסעיף י' - היכן שמותרת חניהעצירהעמידה, מותר לעשות זאת עם רכב (ואין כאן סייג אם מדובר ברכב עם מנוע או בלי).



העיריה דחתה את הערעור בטענה שהסעיף הנ"ל (76 א') אינו קשור כלל לעברה.

אני טוען שגם ברמת החוק יש כאן התייחסות לנושא החניה, וברמת ההיגיון (שלא תמיד נתמך ע"י החוק) ברור שאין כל חובה שהנגררת תהיה קשורה לעולמי עד לרכב (ואם היא לא קשורה לעולמי עד לרכב, היכן נאחסן אותה ? בתוך הבית ?)



קיימת בתוכי התחושה שמישהו בעיריית תל אביב טיפס על עץ גבוה מידי (אחרי שחיפשתי ברשת, ראיתי כי מדובר בנושא ישן נושן וכי בעיריית תל אביב מנצלים את חוסר האונים של הציבור ובמשך זמן רב תוקעים לכולם דוחות על לא עוול בכפם) ועכשיו אין להם איך לרדת ממנו.



איך מתקדמים מכאן הלאה (חוץ מלשלם את הכופר [דו"ח]) והאם יש קייס להישפט ?



בברכה



איציק