כיצד ניתן להתמודד עם דוחות חניה על נגררת מנותקת בתל אביב?
תקנה 69 ו' 2 – חניית גרורנתמך המנותק מהגורר
בחודש פברואר חניתי גרור קטן בתל אביב (במקום שאבני השפה שלו צבועות בכחול לבן - משמע מוגדר כמקום חניה) למטרת העמסה של מספר פריטים.
לציין ש: בתקנות התעבורה "סעיף י' " מתייחס לתקנות 69 עד 76 (כולל).
פקח שעבר באיזור השאיר דו"ח על הנגררת - לפי סעיף 69 ו'2 לתקנות התעבורה.
התקנה אומרת:
"(ו) לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם –(1) רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;(2) הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3)."
מעבר לעניין ההיגיון (שלא קיים כאן שום היגיון, הרי שאין כל חובה, על מי שרוכש נגררת אחת או יותר, שתהיה מחוברת לעולמי עד לרכבו) אתייחס לרגע לנושא החוקי:
בעירעור שהגשתי לעיריית תל אביב הסבתי את תשומת ליבם לתקנה 76 א' וזו לשונה:
76. (א) על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.
* כמה דברים בסיסיים:
1. הנגררנתמך הוא רכב לכל דבר. יש לו רישיון רכב, יש לו ביטוח חובה לרכב והוא פשוט אינו רכב מנועי, אלא רכב שמגודר כנגררנתמך.
2. המקום שבו חנה הנתמך הוא מקום חניה, מסומן בכחול לבן. משמע: הגרור לא עמד סתם "בדרך" אלא במקום שמותרת בו חניה על פי חוק.
3. סעיף 76 א' אומר בפשטות ש: למרות כל מה שנכתב בסעיף י' - היכן שמותרת חניהעצירהעמידה, מותר לעשות זאת עם רכב (ואין כאן סייג אם מדובר ברכב עם מנוע או בלי).
העיריה דחתה את הערעור בטענה שהסעיף הנ"ל (76 א') אינו קשור כלל לעברה.
אני טוען שגם ברמת החוק יש כאן התייחסות לנושא החניה, וברמת ההיגיון (שלא תמיד נתמך ע"י החוק) ברור שאין כל חובה שהנגררת תהיה קשורה לעולמי עד לרכב (ואם היא לא קשורה לעולמי עד לרכב, היכן נאחסן אותה ? בתוך הבית ?)
קיימת בתוכי התחושה שמישהו בעיריית תל אביב טיפס על עץ גבוה מידי (אחרי שחיפשתי ברשת, ראיתי כי מדובר בנושא ישן נושן וכי בעיריית תל אביב מנצלים את חוסר האונים של הציבור ובמשך זמן רב תוקעים לכולם דוחות על לא עוול בכפם) ועכשיו אין להם איך לרדת ממנו.
איך מתקדמים מכאן הלאה (חוץ מלשלם את הכופר [דו"ח]) והאם יש קייס להישפט ?
בברכה
איציק
תן לשופט להחליט - לך למשפט
החניית גרור/נתמך
אסור להחנות גרור או נתמך בנפרד מרכב!
במקום שהתקנה מפורטת וחד משמעית אין היתר לנהוג אחרת.
יש תקנות כלליות [למשל 76 (א)] ויש סייגים לתקנות. תקנה
76 מתירה חניה לכל סוג רכב אך מסייגת אותה בנוכחות תמרור.
קיים איסור להחנות גרור המנותק מרכב אך מותר בתנאים
מסויימים והם צויינו בתקנה 69 (א)(3) – ביצוע עבודות ציבוריות.
בטוחני כי אם הפקח היה מתרשם באותה שעה כי בגרור/נתמך
שלך נעשית פריקה או טעינה כדברך – לא היה נרשם דו"ח.
לדעתי חיפוש סעד בבית משפט לא יועיל היות שבית המשפט פוסק לפי
החוק היבש [במקרה זה לפי תקנה 69 (ו)(2)], ולגבי טיעוניך הוא יפנה אותך אל המחוקק.
נושא הנגררות שלא מחוברות לרכב
אני בדיוק עכשו בתקופה זו נשפטת על הנושא והמקרה שלי הוא שחניתי את הנגררת בכוכר בשפירא שזה שטח פתוח חונים שם כמה עגלות לא רתומות לרכב ומשאיות וקראוונים ואיזה 30 מכוניות והפקח נותן איך שבה לו דוחות ולמי שבה לו וגם סיפרו לי שהפקח אומר לבעלי הנגררות להוציא את המספר ולקשור בשרשרת ברזל לעמוד ...במשפט הפקח שנתן את הדוחות לא היה אלא שלח מישהו אחר שיגיד שהוא נתן את הדוחות ...וכתוב על הדוח שהנגרר לא מזוהה ( יש לו בעלים יש טסט יש ביטוח למה לא מזוהה ? מוזר ...וגם טענתי שלא כל הזמן אפשר לטייל או להיות אם הנגרר כי גם קשה לחנות אותו בחניונים או בכחול לבן ..אבל השופטת שלחה לי פסק דין שכוויכול יש עברון מוחלט בנושא החניה שאין בה איסור ואפילו מתאימה מאוד לנגררים ...יש למישהו פתרון או מוכן להלחם על הצדק ההזוי ? הרי לא לכל אחד יש וילה ולא כל אחד עובד עצמאי אם הנגררת אחא קנה לעצמו לשם פתרונות למשפחתו וחסכון ..אז למה העברון שרק אם הנגרר לשם עבודה מותר לו לעמוד בשטח והגדרת החוק שרחוב שביל כל שטח נחשב לאיסור בחוק בלי תמרור או הסבר הגיוני .