התיישנות בגין מעשה מגונה בקטין

1. תקופת ההתיישנות של עבירת
מעשה מגונה בקטין תלויה בסעיף העבירה,
שבה הוא חשוד. זאת
משום שכמה סעיפי חוק דנים במעשה מגונה,
במישרין ובעקיפין, וככל
שהמעשה, לפי נסיבותיו,
קשה יותר, העונש
הקבוע לו בחוק (שהוא
העונש המרבי) חמור יותר.
על-פי
עונש זה נקבע סוג העבירה (פשע
או עוון), ותקופת
התיישנותה נגזרת מסוגה, אך
תלויה גם במשתנים נוספים המפורטים בחוק.

העניין עשוי להסתבך עוד אם
מתקיים "אירוע מנתק"
(או "אירוע
מפסיק"), קרי:
חקירה על פי חיקוק, הגשת
כתב אישום או הליך מטעם בית המשפט,
שאז מתאפס מירוץ ההתיישנות
ומתחיל מחדש מאותו אירוע (ראה
סעיף 9 לחוק סדר הדין
הפלילי [נוסח משולב]
וסעיף 24 לחוק
העונשין).

על כן אי-אפשר
להשיב תשובה ממוקדת לשאלתך בלי לדעת פרטים
נוספים, ובייחוד את
סעיף העבירה הנדון, אלא
אם כן מניחים הנחות, שאינן
מתקיימות בהכרח במקרה שלך.

למען הפישוט, נניח
שאחיך אינו בן משפחתו של אותו קטין ולא
היה אחראי עליו, מלאו
לו (לאחיך) חמש-עשרה
שנים בעת ביצוע העבירה, ולא
התקיים "אירוע מנתק".
בתנאים אלה:

- אם אחיך נחשד במעשה מגונה
לפי סעיף 354(ג)(2)(ג)
לחוק העונשין (שפירושו
עבירה לפי סעיף 348(א),
348(ב) או
348(ג1) לחוק
כשהיא נעשית בקטין), תקופת
ההתיישנות תהיה עשר שנים מהיום שמלאו
לקטין שמונה-עשרה,
אך אם חלפו עשר שנים מיום
ביצוע העבירה, לא יוגש
כתב אישום בגינה אלא באישור היועץ המשפטי
לממשלה;

- אם אחיך נחשד במעשה מגונה
לפי סעיף 348(ד) לחוק,
תקופת ההתיישנות תהיה עשר
שנים מיום ביצוע העבירה;

- ואם אחיך נחשד במעשה מגונה
לפי סעיף 348(ג) לחוק,
תקופת ההתיישנות תהיה רק
חמש שנים מיום ביצוע העבירה.

2. ההתחמקות מהחקירה ומהמשפט
ביציאה לחו"ל וההימנעות
מלחזור ארצה (אני מניח,
שבניגוד לתנאי השחרור
בערובה) עשויה להיחשב
כעבירה נוספת: שיבוש
מהלכי משפט או הפרת הוראה חוקית (סעיף
244 ו- 287(א)
לחוק העונשין). אלה
עבירות מסוג עוון, המתיישנות
בתום חמש שנים מיום ביצוע העבירה, אך
מאחר שמדובר כאן בעבירות נמשכות (שביצוען
לא הסתיים כל עוד החשוד בחו"ל,
אלא אם כן התיישנה העבירה
העיקרית), לדעתי יש
למנות את תקופת התיישנותן מיום התיישנות
העבירה העיקרית (המעשה
המגונה), ואם זו טרם
התיישנה, מיום החזרה
ארצה וההתייצבות לחקירה כנדרש.

3. הבא בחשבון, שאחיך
צפוי גם לתביעה אזרחית מצד הנפגע. על
כך ראה בדיון המקושר מטה.