גילוי תוצאות מבחני מיון

בשנת 2012 פירסם רשם מאגרי הידע במשרד המשפטים, יורם הכהן, הנחיה חדשה ותקדימית המחייבת את מכוני המיון לפרט, ללא תשלום, בפני כל אחד מעשרות אלפי הנבחנים את הסיבות למידת ההתאמה שקבעו.כך לא יימשך המצב המסורתי שבו מכוני המיון מעבירים למעסיק בלבד את פירוט הנימוקים, אך לא למועמד עצמו. רק במקרים חריגים הקבועים בחוק הגנת הפרטיות, כדי למנוע גרימת נזק חמור לבריאותו של הנבחן, המכון יוכל לסרב לחשוף את המידע ישירות בפני הנבחן.הכהן קובע גם שמכון המיון אינו רשאי להשתמש במידע למטרות נוספות, למשל, מסירת תוכן חוות הדעת למעסיק פוטנציאלי אחר, אלא אם הנבחן הסכים לכך במפורש. הוא מוסיף שחובה על מכון המיון למחוק את המידע על המועמד, או להפוך אותו לאנונימי לחלוטין מיד כשהמידע אינו נחוץ עוד למימוש המטרה שלה הסכים המועמד - קבלתו לעבודה. מי שעמדה מאחורי החלטת הרשם היתה קבוצה של חברי כנסת בראשות שלי יחימוביץ' (העבודה) וחיים כץ (הליכוד).באופן לא מפתיע, מכוני המיון נעמדו על רגליים אחוריות. ההנחיה הזו, הם יודעים, תגרום להם כאב ראש אדיר ובעיקר תעלה להם כסף. הרבה כסף.באפריל 2012 התאחדו חמשת מכוני המיון הגדולים - אדם מילא, בגישה שונה, טופ-שיא, פילת וקינן שפי, יחד עם הסתדרות הפסיכולוגים, והגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לבטל את ההנחיה.פסק הדין טרם התקבל, אך בהמלצת שופטת בית המשפט המחוזי, יהודית שיצר, מנסים הצדדים להגיע להסדר שיהיה מקובל על כולם. על פי הפשרה המסתמנת, המועמד יוכל לקבל לידיו סיכום לא מפורט מדי של הסיבות.יעל אוספובטההדיינות המשפטית יצרה מצב שבו בשלב זה ההנחיה לא בוטלה, אך היא אינה מיושמת בפועל.