האם יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית בעקבות דימום קשה במהלך ניתוח כריתת רחם?

במהלך ניתוח כריתת רחם לפרוסקופית בב"יח פרטי (שר"פ) סבלתי מדימום קשה וירידה של לחץ הדם ל- 70/40. במהלך הניתוח קבלתי 2 מנות דם. בסיום הניתוח הרופא המנתח מסר לבעלי כי הכל עבר כשורה ולא עדכן אותו לגבי הדימום החמור, מתן 2 מנות דם וכו'... מידע זה נמסר לנו ע"י גורם ג'. שהיתי בביה"ח יומיים כאשר מצבי הפיסי קשה (לא מסוגלת לעמוד, כאובה מאוד, בדיקות דם מצביעות על המוגלובין נמוך מאוד, לחץ דם לא יציב ועוד סימנים בעייתיים). הרופא המנתח הגיע לבדוק אותי יום למחרת הניתוח, ביצע בדיקה שטחית ביותר וכתב מכתב שחרור. מאחר ומדדי בדיקת הדם היו לא תקינים הוחלט לתת לי 2 מנות דם נוספות. למחרת הינחה הרופא המנתח (טלפונית) את האחות הראשית במחלקה כי יש לשחרר אותי הביתה. שוחררתי לאחר 2 ימי אשפוז, לאחר קבלת 4 מנות דם ובמצב ירוד ביותר. במכתב השחרור שניתן לי לא קיים איזכור לדימום הקשה ממנו סבלתי במהלך הניתוח, מנות הדם שקיבלתי, אנטיביוטיקה שקיבלתי ועוד... הניתוח סוכם במשפט אחד "מהלך הניתוח - תקין" ! במהלך הלילה התפתח חום - 38.7 ותקפו אותי כאבי בטן עזים. בבוקר לאחר התייעצות עם המנתח נתבקשתי להגיע לבי"ח הציבורי בו הוא עובד. לאחר בדיקות שבוצעו נמצאו המטומות בחלל הבטן. הוחלט לאשפז אותי. אושפזתי לתקופה של 12 יום שבמהלכם טופלתי ב3 סוגי אנטיביוטיקה למניעת אבסס. ישנם פרטים רבים נוספים המעידים על זלזול ורשלנות - לא אוכל לפרט הכל כאן. שוחררתי מביה"ח עם הנחייה להמשיך באנטיביוטיקה עוד 10 ימים. נכון להיום, אני עדיין סובלת מכאבים וחולשה פיזית ותופעות לא מוכרות מלפני הניתוח. האם קיימת עילה לתביעה על רשלנות רפואית ועל אי גילוי נאות בשל אי דיווח מהלך הניתוח והצהרת המנתח כי הניתוח עבר באופן תקין. האם הנוהלים מחייבים דיווח וסיכום במכתב השחרור של פרטים כגון : דימום קשה בעת הניתוח, מתן מנות דם, צניחת לחץ דם לרמה חריגה וכד' ?