מהן האפשרויות המשפטיות לתביעה על עבירת מין בקטינה לאחר גיל 30?

ככלל, קטין
שנפגע בעוולה רשאי לתבוע על כך עד הגיעו
לגיל עשרים וחמש. אך
לפי תיקון מספר 4 לחוק
ההתיישנות, שתחילת
תוקפו ב- 12 ביולי 2007,
קטין שהותקף מינית רשאי
לתבוע על כך עד הגיעו לגיל שלושים וחמש
(אם התוקף לא הועמד לדין
על העבירה, והתביעה טרם
התיישנה בתאריך הנ"ל
לפי הדין שקדם לו).

יתירה מזו: חוק
ההתיישנות כולל כל מיני חריגים,
שעשויים להאריך עוד יותר
את תקופת ההתיישנות, למשל,
כשעובדות מסוימות,
המהוות את עילת התביעה
(כגון הקשר הסיבתי בין
העוולה לנזק הגופני או הנפשי שגרמה),
מתגלות באיחור (עיין
בחוק, בייחוד סעיף 5(1),
6, 8, 10, 18א ו- 18ב,
ולידיעתך, יש
חריגים נוספים בנושא ההתיישנות,
הקבועים בחיקוקים אחרים,
למשל בסעיף 89 לפקודת
הנזיקין).

מנגד, קיום
יחסי מין עם קטינה או קטין אינו בהכרח
עבירה או עוולה. החוק
מתיר יחסי מין בהסכמה עם קטינה או קטין
שמלאו להם שש-עשרה,
ובלבד שהמעשה אינו נעשה
תוך ניצול יחסי תלות, מרות,
חינוך או השגחה, או
הבטחת שווא לנישואין (סעיף
346 ו- 347 לחוק
העונשין).

החוק מתיר גם יחסי מין
בהסכמה עם קטינה או קטין שמלאו להם
ארבע-עשרה וטרם מלאו
להם שש-עשרה, כשבני
הזוג נשואים זה לזה (סעיף
346(א)(1) לחוק),
וכן כשהפרש הגילים בין בני
הזוג אינו עולה על שלוש שנים, והמעשה
נעשה מתוך יחסי רעות, ובלי
ניצול של מעמד (סעיף
353 לחוק).

ראה גם הדיון המקושר מטה.