האם קיימת עילה לתביעה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת?

שלום,



בימים האחרונים של חודש אוגוסט 2014 התחלתי לקבל שיחות *מוקלטות* מאחת מחברות התקשורת המודיעה לי על חוב.

העניין הוא שאינני מנויה של חברה זו *באף שירות*.

בתחילה התעלמתי מהשיחות, כיוון שחשבתי שזה איזשהו ניסיון "עוקץ" ואין קשר לחברה באמת.

התחלתי לקבל את השיחות המוקלטות בתדירות יומית, ורק לאחר שקיבלתי סמס מאיים, שאם לא אסדיר את חובי - העניין יועבר לטיפול משפטי - שלחתי לחברה פנייה בנושא להפסיק להטריד אותי.

אציין כי השיחות המוקלטות התקבלו מיידית, ללא כל שיחה מקדימה מנציג אנושי של החברה, שיכלה למנוע את הסאגה ולוודא איתי שאני בכלל לא מנויה שלהם.

לאחר שפניתי לחברה, הסתבר שמספר הטלפון שלי רשום על מנוי שאינו על שמי, אלא ע"ש מי שהיה עד לפני שנתיים וחצי שותף שלי בדירה ולכן מספר הטלפון שלי היה רשום תחת המנוי (למרות שהטלפון שלי שימש רק בעת תקלות טכניות). זמן קצר לאחר שהפסקנו להיות שותפים כבר קיבלתי שיחה מנציג של החברה וכבר אז ביקשתי להסיר את מספר הטלפון שלי. הובטח לי שהמספר הוסר, ומאז ועד להטרדה הנוכחית - אכן לא קיבלתי שיחות מהחברה בנוגע למנוי זה.

היות וכצרכנית, אני מקפידה מאוד שלא יהיו לי חובות, הדבר לא רק גרם לי לטרחה, אלא לחרדה של ממש, הן עקב תדירות השיחות והן עקב תוכן הסמס המאיים:

"על פי הרשום במערכות החברה קיים
חוב במנוייך ב... , אנא פנה להסדרת החוב בטלפון ... קוד גישה ...טרם יעבור לטיפול משפטי..."



האם הדבר מהווה עילה לתביעה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת?

"המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו
כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש
שנים."



אני שואלת, כי העובדה שלי זה גם לחרדה ולהטרדה אינה אומרת שהם השתמשו בזה ע"מ ליצור הפחדה או הטרדה או ע"מ ליצור חרדה...



אשמח לתשובה בנושא, וכן במידה והתשובה שלילית - באילו סעיפים אחרים של החוק אני יכולה להשתמש?