האם פסק הדין קובע שהתביעה לגמלת נכות התיישנה למרות שלא הוכרעה השאלה?

קרנות הפנסיה פועלות לפי תקנוניהם, והחובות והזכויות לרבות הקביעה בעניין ההתיישנות נקבעות לפי התקנון.




המקרה:

בהליך בבית דין אזורי לעבודה, סוגיית תק' ההתיישנות שבתקנון  כלל לא נתבררה בהליך מאחר   שוקרן הפנסיה קבעה תוך ההליך שאין התיישנות מהטעם שחל החריג לחוק ההתיישנות.

למרות שההתיישנות הוסרה בהליך מבלי להכריע בעניין ההתיישנות שבתקנון. בפסק הדין כותב השופט כך:




" הליך זה נפתח בבית הדין כערעור על החלטת הנתבעת לפיה אין באפשרות
הנתבעת לטפל בתביעה לגמלת נכות, מאחר שחלפו למעלה משלוש שנים ממועד אבדן
כושר העבודה הנטען ועד הגשת התביעה לנתבעת. כלומר, כי התיישנה הזכות להגשת
תביעה לגמלת נכות."



 שאלתי היא: 


לדעתי המשפט :

"כלומר, כי התיישנה הזכות להגשת תביעה לגמלת נכות".



יש בו
משום קביעה כי אכן הזכות להגשת התביעה התיישנה- חרף שזכות זו התלויה
בהכרעה בתק' ההתיישנות לפי תקנון כלל לא נתבררה וכלל לא הוכרעה.
האם אני צודק?
ככל שכן,
מה ניתן לעשות על מנת לתקן את זה?
האם אין מנוס מהגשת ערעור לבית הדין הארצי או שיש אופציה אחרת?