הרשעה שהתיישנה
הרשעה שהתיישנה
אבישי
19/09/13
שלום רב, יש לחובתי הרשעה שהתיישנה ב 2010.השנה סיימתי לימודי משפטים וברצוני להיתקבל להתמחות.ביום 13.12.12 נכנסו לתוקפן תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק ), ועקב השינויים הנ"ל הלשכה הוכנסה לתוספת הראשונה (סעיף 5 לחוק מרשם הפלילי).בתצהיר שאני חייב לחתום עליו רשום בסעיף 4.1. כי הלשכה פונה למרשם הפלילי לפי סעיף 6 למרשם הפלילי (על סעיף זה חלה תקופת ההתיישנות ולא תימסר מידע אם הרשעה התיישנה).נוצרת פה סתירה בין הסעיפים, כי לפי ס' 5 הלשכה רשאית לראות עבר שהתיישן ואם זאת היא פונה לפי סעיף 6).השאלה שלי היא: האם אני יכול לרשום שאין לי עבר כי זה לפי ס' 6 או שהלשכה פונה גם לפי סעיף 5 ו-6?ואם לא, האם הדרך היחידה היא להגיש חנינה? ומה היא רשום בר"פ אם החנינה תתקבל?תודה.
הרשעה שהתיישנה
עו"ד אמיר מורשתי
מנהל
19/09/13
אבישי יקר, אני לא בטוח שהפרשנות שלך לעניין קיום סתירה בין סעיף 5 ל- 6 לחוק המרשם היא נכונה.
בכל מקרה, על פי הפסיקה הלשכה יכולה להתחשב בהרשעה שהתיישנה ( ואפילו הרשעה שנמחקה אם אתה מחליט לשתף מרצונך החופשי בנתון זה) אם יש בה קלון בבואה לדון בבקשתך להירשם כמתמחה.
שים לב שאם הלשכה מסרבת לאשר לך את ההתמחות היא חייבת לזמן אותך לטעון טענותיך בעל פה לפי סעיף 44 לחוק לשכת עורכי הדין.
אשמח להיות לך לעזר
בכל מקרה, על פי הפסיקה הלשכה יכולה להתחשב בהרשעה שהתיישנה ( ואפילו הרשעה שנמחקה אם אתה מחליט לשתף מרצונך החופשי בנתון זה) אם יש בה קלון בבואה לדון בבקשתך להירשם כמתמחה.
שים לב שאם הלשכה מסרבת לאשר לך את ההתמחות היא חייבת לזמן אותך לטעון טענותיך בעל פה לפי סעיף 44 לחוק לשכת עורכי הדין.
אשמח להיות לך לעזר
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מסירת מידע על הרשעה שהתיישנה לעניין התמחות
עופר בן אברהם
19/09/13
1. איני רואה שום סתירה בין סעיף 5 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים לסעיף 6 לחוק:
סעיף 5 מתייחס למסירת מידע לרשויות ולבעלי תפקידים, המפורטים בתוספת הראשונה לחוק, לפי דרישתם, לצורך מילוי תפקידיהם. הסעיף אינו מחריג מידע על הרשעות שהתיישנו ואינו דורש את הסכמת מי שהמידע נוגע לו למסירת המידע.
סעיף 6, לעומת זאת, מתייחס למסירת מידע למי שהוסמך על פי חיקוק לתת, לחדש או לבטל רשיון, היתר, זכות עיסוק (למשל בעריכת דין) או זכות אחרת, ולשם כך הוא רשאי, על פי אותו חיקוק, להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הזכות, של בעל הזכות או של אדם אחר הנוגע בדבר (למשל, ללשכת עורכי הדין, אשר רשאית, לפי סעיף 44(א)(1) לחוק הלשכה, לסרב לקבל כחבר הלשכה את מי שהורשע בעבירה פלילית שיש בה קלון). סעיף 6 כן מתנה את מסירת המידע בהסכמת מי שהמידע נוגע לו, וסעיף 14 מחריג ממנו (מסעיף 6) מידע על הרשעות שהתיישנו.
2. התקנות החדשות שציינת (תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק)) הוסיפו לתוספת הראשונה לחוק המרשם את הממונה על ענייני ההתמחות בלשכת עורכי הדין, לצורך החלטה בדבר רישום מתמחה וחברות בלשכה (פרט מ"ב לתוספת, שתחילת תוקפו ב- 31 במרס 2013 לפי תקנה 3(ב)). הוספה זו מייתרת לכאורה את סעיף 4.1 לתצהיר שציינת (שיש לצרף לבקשה לרישום ההתמחות), שהרי אם הממונה על ענייני ההתמחות רשאי כעת ממילא לקבל את המידע לפי סעיף 5 לחוק, לרבות מידע על הרשעות שהתיישנו, על שום מה נדרש המבקש להסכים, שהלשכה תפנה למרשם לפי סעיף 6 לחוק, לצורך קבלת המידע, למעט מידע על הרשעות שהתיישנו?
ייתכן שהתשובה לשאלה זו (ה"סתירה" בניסוח שלך) היא, שסעיף 4.1 לתצהיר נועד להרחיב את מספר בעלי התפקידים בלשכה (מלבד הממונה על ענייני ההתמחות), שיהיו רשאים לקבל מידע מהמרשם, גם אם מידע חלקי.
על כל פנים, סעיף 4.1 לתצהיר אינו מעלה ואינו מוריד לעניינך, משום שאתה חייב להצהיר על הרשעתך, חרף התיישנותה, לפי סעיף 4.6 לתצהיר (ולתקן בהתאם את סעיף 4.2), וכאמור, הממונה על ענייני ההתמחות בלשכה כן רשאי לשקול את הרשעתך לצורך החלטה בבקשתך.
3. נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה, לפי סעיף 18 לחוק המרשם.
4. תדפיס המידע פלילי הנמסר למבקש מכיל גם רישומים על הרשעות ש"נמחקו", אך לשכת עורכי הדין אינה נמנית (נכון לעכשיו) עם הגופים הזכאים לקבל מידע זה (ראה סעיף 16(א) ו- 20(ה) לחוק).
סעיף 5 מתייחס למסירת מידע לרשויות ולבעלי תפקידים, המפורטים בתוספת הראשונה לחוק, לפי דרישתם, לצורך מילוי תפקידיהם. הסעיף אינו מחריג מידע על הרשעות שהתיישנו ואינו דורש את הסכמת מי שהמידע נוגע לו למסירת המידע.
סעיף 6, לעומת זאת, מתייחס למסירת מידע למי שהוסמך על פי חיקוק לתת, לחדש או לבטל רשיון, היתר, זכות עיסוק (למשל בעריכת דין) או זכות אחרת, ולשם כך הוא רשאי, על פי אותו חיקוק, להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הזכות, של בעל הזכות או של אדם אחר הנוגע בדבר (למשל, ללשכת עורכי הדין, אשר רשאית, לפי סעיף 44(א)(1) לחוק הלשכה, לסרב לקבל כחבר הלשכה את מי שהורשע בעבירה פלילית שיש בה קלון). סעיף 6 כן מתנה את מסירת המידע בהסכמת מי שהמידע נוגע לו, וסעיף 14 מחריג ממנו (מסעיף 6) מידע על הרשעות שהתיישנו.
2. התקנות החדשות שציינת (תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק)) הוסיפו לתוספת הראשונה לחוק המרשם את הממונה על ענייני ההתמחות בלשכת עורכי הדין, לצורך החלטה בדבר רישום מתמחה וחברות בלשכה (פרט מ"ב לתוספת, שתחילת תוקפו ב- 31 במרס 2013 לפי תקנה 3(ב)). הוספה זו מייתרת לכאורה את סעיף 4.1 לתצהיר שציינת (שיש לצרף לבקשה לרישום ההתמחות), שהרי אם הממונה על ענייני ההתמחות רשאי כעת ממילא לקבל את המידע לפי סעיף 5 לחוק, לרבות מידע על הרשעות שהתיישנו, על שום מה נדרש המבקש להסכים, שהלשכה תפנה למרשם לפי סעיף 6 לחוק, לצורך קבלת המידע, למעט מידע על הרשעות שהתיישנו?
ייתכן שהתשובה לשאלה זו (ה"סתירה" בניסוח שלך) היא, שסעיף 4.1 לתצהיר נועד להרחיב את מספר בעלי התפקידים בלשכה (מלבד הממונה על ענייני ההתמחות), שיהיו רשאים לקבל מידע מהמרשם, גם אם מידע חלקי.
על כל פנים, סעיף 4.1 לתצהיר אינו מעלה ואינו מוריד לעניינך, משום שאתה חייב להצהיר על הרשעתך, חרף התיישנותה, לפי סעיף 4.6 לתצהיר (ולתקן בהתאם את סעיף 4.2), וכאמור, הממונה על ענייני ההתמחות בלשכה כן רשאי לשקול את הרשעתך לצורך החלטה בבקשתך.
3. נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה, לפי סעיף 18 לחוק המרשם.
4. תדפיס המידע פלילי הנמסר למבקש מכיל גם רישומים על הרשעות ש"נמחקו", אך לשכת עורכי הדין אינה נמנית (נכון לעכשיו) עם הגופים הזכאים לקבל מידע זה (ראה סעיף 16(א) ו- 20(ה) לחוק).
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
שאלות נוספות שאולי יעניינו אותך
האם תיק סגור על תקיפה ואיום יכול להשפיע על קבלה לגופי ביטחון?
ביטול תלונה של אלימות האם תביא לסגירת התיק הפלילי?
האם ניתן להגיש תלונה במשטרה לאחר קבלת פס"ד בהליך הנזיקי?
האם האמירה "אני אראה לך מי אני" נחשבת לאיום לא כדין?
האם ניתן לחזור מחתימה על הסדר טיעון במסגרת שימוע?