מצב נפשי - תאונת עבודה?

אובחנתי בבי"ח שלוותה לראשונה בחיי (לאחר שהייתי מוכר  לשירותי בריאות הנפש) כחולה סכיזופרניה, במהלך אשפוזי הראשון, מ-2 ביולי שעדיין נמשך בימים אלו (עדיין מאושפז).



טרם האישפוז, בתחילת יוני היו לי בעבודה כמה התפרצויות אלימות [בדיעבד הן סווגו כארועים פסיכוטים בגין הסכיזופרניה], וחקירה במשטרה בעקבותיהן (שנסגרה עקב חוסר עניין לציבור) בעבודה שבה עבדתי ארבע שנים לשביעות רצון מנהלי ששיבחו את אופי עבודתי הטוב והמקצועי במשך ארבע שנים.



בשיחת טלפון עם הפסיכולוג שלי מבית החולים, המנהלת הישירה שלי בעבודה הודתה בפניו כי אומנם עבדתי למופת טרם ההתפרצות, אבל היא הודתה שמסמכי זימון לשיחת שימוע לקראת פיטורין הוחלפו בחופשת מחלה ארוכה, ושהם למעשה "פוחדים" להחזיר אותי לעבודתי. לכן נאלצתי להתפטר בעקבות המחלה, כפי שאעשה בעתיד, בשבועות הקרובים. אקבל כמובן פיצויי פיטורין, בגין התפטרות בגלל מחלה.



יש לי מסמכים מבית החולים שקובעים כי ההתפרצות האלימה נבעה ממצב פסיכוטי. יש לי גם מסמכים המעידים כיום אני נסוג מתפקוד תעסוקתי, נסוג מקשרים זוגיים ובינאישיים ומסתגר בביתי. אדגיש כי התנהגותי בתקופה האחרונה נבעה ממצב רפואי, [יש לי המסמכים המעידים זאת] וכיום אני נמצא בחריגה מהנורמה, ומתקשה לתפקד ולנהל חיים מלאים [יש לי מסמכים רפואיים לכך]. שאלתי נוגעת לענייני תאונת עבודה.



מצ"ב כתבה שמצאתי בתקשורת, פסיקת השופטת איטה קציר. בית הדין המחוזי לעניני עבודה בחיפה פסק לטובת סכיזופרן מול הביטוח הלאומי במקרה שהובא לעיונו וקבע כי גם אם היו לתובע בעיות נפשיות קודמות סכיזופרניה, וגם אם אין קשר בין האירועים בעבודתו לבין הופעת המחלה, שקדמה - האירועים בעבודתו מהווים גורם דחק לפסיכוזה ולמחלה, ולא הסיבה למחלה עצמה, ומכאן תאונת עבודה.



כך לשיטתי גם בענייני, וזו שאלתי  - בנוגע לסיכויי תביעה להכיר בי כנפגע תאונת עבודה. לשיטתי, אין להתייחס לאירועים האלימים (מילולית) בעבודתי כסיבה לפרוץ מחלת הסכיזופרניה, אבל שיחות בעניני שכר וסביבת העבודה יכולים להיות מיוחסים כורם מזרז העלול להחמיר את מהלך הסכיזופרניה ולדחוק התפרצותה באופן שבאה לידי ביטוי במקרה האמור שלי. האם בעזרת עורך דין או בעזרת חוות דעת הרופאים בבית החולים ניתן לקבוע כי הסכיזופרניה קיננה בי, יחד עם זאת, ארועים מסביבת העבודה ותנאי שכר היו בגדר טריגר שהחיש והחמיר את התפרצות המחלה, ואלמלא אותן נסיבות, ההתפרצות הפסיכוטית (האלימה מילולית) הייתה נדחית למועד אחר במקום אחר ובשלב מאוחר יותר, וכך לא הייתי למעשה מפוטר/מתפטר מעבודתי - בשיחת שימוע או בגין חופשת המחלה הארוכה, וזאת למעשה 'תאונת עבודה' עבור ביטוח לאומי וקרן הפנסיה שמבטחת אותי?