האם יש מקום להיוועץ בעורך דין בעקבות רשלנות רפואית בטיפול בסבתי?

סבתי, אסתר, בת 75, אישה צלולה, עצמאית בתפקודה,בדרך כלל בריאה,עם טיפול תרופתי ליתר לחץ דם, ללא סכרת, וללא מחלות נשימתיות וללא מחלות קרדיאליות וללא מחלות כלי דם ידועות.
נכנסה ביום ה', 1.9.2011 לחדר מיון של שערי צדק בירושלים עם כאבי בטן, בחילות והקאות.
ב- CT אובחנה הרניה סרעפתית עם מעיים כלואים וכירורג החליט על ניתוח דחוף. הנכדה שואלת את הרופא המטפל במיון, טרם הניתוח הראשון, האם יש צורך במתן פרוטוקול של אנטיביוטיקה לניתוחי בטן כהכנה לפני הניתוח. הרופא אמר כי אין צורך. סבתי נכנסה ל"ניתוח הדחוף" לאחר כ5 שעות, ללא מתן אנטיביוטיקה. הניתוח נמשך כשעתיים ולאחר מכן, והרופא מסר למשפחהכי הניתוח עבר בהצלחה, ללא כריתה של המעיים.
לאחר כ9 שעות ביתה ראתה במוניטור כי לחצי הדם צנחו ל60 סיסטולי, דיווחה לאח ביחידת ההתאוששות וכמובן הוצאה מחדר ההתאוששות לשם בירור, כאשר הרופא המרדים (ד"ר קרלוס) שואל אותה לגילה של אימה, ואומר לה מדוע היא מתרגשת כי אימה, היא כבר אישה מבוגרת מאוד. הנכדה הגיעה בסביבות השעה 14 באותה משמרת בוקר ומצאה כי תרופה בשם פרופופול שהייתה אמורה להיות מחוברת אליה לווריד "זרמה" לרצפה, ובקשה מהצוות הסיעודי לשים לב. שאלה שוב את הרופא המרדים (ד"ר קרלוס) מדוע אינה מקבלת אנטיביוטיקה וענה כי אין צורך לתת טיפול זה כי הניתוח שעברה אינו מצריך זאת.
עולה כאן השאלה הראשונה לרשלנות רפואית- סבתי לא קבלה טיפול אנטיביוטי בהכנה לפני הניתוח וגם לא קבלה טיפול אנטיביוטי לאחר הניתוח.
בנוסף, שאלה הנכדה מדוע לא עושים בירור בעזרת CT לגבי האי יציבות ההמודינאמית שלה שהתחילה בבוקר, ומה רמת ההמוגלובין, כי חששה כי היא מאבדת דם. הרופא המרדים (ד"ר קרלוס) ענה לה כי קרינה (כנראה התכוון לומר CT) זה לא טיפול וכי אין צורך בבירור נוסף.
תוך פחות מ24 שעות מהניתוח הראשון הסבירו לבנה כי יש צורך בניתוח דחוף נוסף כי הם לא מבינים מדוע היא לא יציבה המודינאמית, ויש סיכוי גדול למוות באם לא תעבור את הניתוח וCT כרגע רק יעכב את הבירור. לאחר כשעתיים של ניתוח נמסר כי נמצאו מעיים (האיליום) נמקיים, וכעת יש לה גם סטומה, והועברה להמשך טיפול ביחידת טיפול נמרץ.
10.9- לאחר שסבתי נבדקה ע"י הרופאה התורנית המטפלת ביחידה, נכנסה הבת לאחר כ10 דקות ליחידה ועשתה מסג' ברגליים לאימה. היא שמה לה כי רגל ימין (שיומיים קודם לכן היה שם עירוי עורקי) קרה, נפוחה יותר, חיוורת וכואבת (סבתי עדיין מונשמת אך בהכרה מלאה ומתקשרת עם העיניים והראש והשפתיים ומזהה את האנשים, ומזיזה גפיים, מלבד רגל ימין). הבת שאלה את האחות מה זה יכול להיות, והוצאה מהיחידה. מסתבר, כי הרופאה לא שמה לב כי סבתי לא יכולה להזיז את רגל ימין ושהרגל נראית כמו שהיא נראית (ומפליא שהרופאה התורנית המטפלת הודתה בפניה של הבת). הוזמן ייעוץ כלי דם שאיבחן עורק חסום שדורש ניתוח דחוף.
שאלה שנייה לגבי רשלנות רפואית וסיעודית ביחידת טיפול נמרץ- האם הייתה כאן רשלנות רפואית וסיעודית- אף אחד מהצוותים המטפלים לא שמו לב לרגל קרה, כואבת וחיוורת ואישה ללא השכלה רפואית אבחנה מיד כי יש לאימה רגל שעלולה לעבור כריתה?
בתאריך 27.9.2011 שוחררה סבתי לביתה בליווי הבת והבן ובעודה מנסה לשבת במכונית נפתחו התפרים והמעיים יצאו החוצה. בדרכה חזרה למיון ביתה מבקשת מאח מיד לפנות לרופא, והוא עונה לה קודם תפתחי תיק בקבלה. פשוט מזעזע!!!
בנוסף, במחלקת האשפוז בכירורגיה נעשו טעויות בתרופות: במשמרת בוקר האחות שמחלקת תרופות בחדר טענה כי נתנה את כל התרופות כרשום לסבתי, כאשר ביתה של סבתי (אימי) שמה לב כי חסר אימודיום וסלוקיי.
במשמרת ערב שכחו לתת לה קומאדין, ובמקום 5 מ"ג של זריקה בשם fondaparinux כמעט נתנו לה רק 2.5 מ"ג- הבת שמה לה כי הזריקה שונה והעירה את תשומת לב של האחות הנותנת.
האם יש מקום להתחיל לחפש עורכי דין לרשלנות רפואית?