פסיקה בעניין השמיעה

חיים שלום

לאחרונה היו מספר פסקי דין בנושא השמיעה ובאופן שסגר את הדלת כמעט לחלוטין בפני תביעות לנכות משמיעה.

למעשה התיקון בחוק עשה זאת לפני מספר שנים.
בתי הדין האזוריים ניסו להקל על המבוטחים לפרש את החוק באופן שלא יסגור את הדלת לחלוטין, ("דרך עוקפת חוק") לטובת המבוטחים.

בפסקי הדין האחרונים ביה"ד הארצי הורה לפרש את החוק כפשוטו וכפי שהמחוקק רצה: למנוע מהמבוטחים גמלה בעניין שמיעה.

בתי הדין, לא האזוריים ולא הארצי, לא קבעו את רמות ההפחתה. החוק עצמו קובע את התדירויות וההפחתה הנדרשת

ראה הסעיף בחוק:

סעיף 84א(א) (2): ירידה של לפחות 20 דציבל בכל אחת מהאזניים.

ביחס לטינטון: סעיף 84א(ב)- לפחות 25 דציבל בתדירות 3000-4000
"
84א.* (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.
"
(חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 - רבדים - מאגר נבו)

אני מצרף לידיעתך את שמות פסקי הדין שעסקו בעניין. תוכל למצוא אותם באינטרנט (כולפ מאוקטובר ונובמבר השנה)

עבל ארצי 188/08 ביטוח לאומי נ אלון
עבל ארצי 112/08 ביטוח לאומי נ רויטמן
עבל ארצי 53/08 ברכליס נגד ביטוח לאומי

בברכה

עו"ד זאב גיא