פורום הוצאה לפועל

הזוכה בתיק ההוצאה לפועל הוא מי שניתן לטובתו פסק הדין. את יכולה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין מטעם הזוכה, ולייצג אותו כזוכה בתיק ההוצאה לפועל.

זאת אומרת, אחד הצדדים ולא בא כוחו, הוא זה שיהיה הזוכה בתיק.

גביית שכר הטרחה מהלקוח, היא במשור היחסים שבין עורך הדין ללקוח וניתן לקזז את הסכום מכספי הגבייה.

ניתן גם להמחות את הזכות ולבקש החלפת זוכה בתיק ההוצאה לפועל.

ניתן לבקש בלשכת ההוצאה לפועל שבו מתנהל תיק ההוצאה לפועל, הפקת אזהרה חוזרת למסירה אישית, וכאשר תופק האזהרה, תוכל לקבל את האזהרה בלשכת ההוצאה לפועל לצורך ביצוע מסירה אישית בעצמך ו/או באמצעות שליח מטעמך.

צו תשלומים אינו מונע המשך הליכי תפיסת רכב אלא מנימוקים מיוחדים. החייב יכול לבקש צו תשלומים, וסכום מכירת הרכב יופחת מסכום החוב.

אם נקבע צו תשלומים לאחר שחייב בתיק הוצאה לפועל נחקר על יכולתו, ניתן לבקש עיכוב הליכים שונים כגון עיכוב הליכי עיקול מיטלטלין, הליכי מאסר, עיקול משכורת ועיקול חשבון עו"ש. בדר"כ מעכבים כחלק מההחלטה, את ההליכים הללו, ואם ההליכים לא עוכבו, ניתן להגיש בקשה מתאימה לעיכוב הליכים וביטול העיקולים.

אם פסק הדין כנגד חברה, לא ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המנהלים או בעלי המניות. הרמת מסך ניתן לבקש במסגרת תביעה והוכחת עילות להרמת מסך.
לא ניתן לנקוט בהליכי מאסר כנגד חברה, אלא בהליכים כנגד נכסי החברה בלבד.

לא ניתן להשיב על כל שאלותיך במסגרת הפורום. לשאלות ספציפיות ניתן לפנות ב"פנייה דחופה" ונשתדל לסייע.

לעיתים צריך להתאמץ כדי למסור לחייב את האזהרה בדבר תיק ההוצאה לפועל ולבצע את המסירה באופן אישי או באמצעות שליח.

ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל רק כנגד החייב ולא כנגד קרובי משפחתו ו/או ילדיו.

לקריאה נוספת, מקצועית, אודות חייבים ראי:

חייבים

תיק האיחוד לא מתבטל אוטומטית, גם בפטירתו של החייב. אולם, סביר שלאחר זמן רב שבו החייב לא יקיים את תנאי האיחוד, ולא ישלם את צו התשלומים, תיק האיחוד יפוזר מסיבה זו בלבד. ניתן להודיע ללשכת ההוצאה לפועל, על פטירתו של החייב, ולבקש את פיזור תיק האיחוד, וכן להודיע בכל תיקי ההוצאה לפועל על פטירתו של החייב על מנת שלא ינקטו הליכים שלא לצורך. על פי דין, ניתן להמשיך בהליכים כנגד נכסי החייב גם לאחר פטירתו.
לגבי השאלה השנייה, אם נתת שיקים בגין חוזה השכירות, אתה חייב באופן אישי לכבד את השיקים. במידה ופינית את הדירה בטרם תום תקופת השכירות, והבאת דייר חלופי, ו/או אם תנאי החוזה מאפשרים שחרור מוקדם בטרם תום תקופת השכירות החוזית, רק אז יש עילה לבקש את השיקים בחזרה.

אם לא ניתן להמציא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה את האזהרה ו/או מסמכים אחרים שהמצאתם נדרשת על פי דין, ניתן לבצע מסירה אישית, על ידי הזוכה ו/או מי מטעמו.

הדרך לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר דוחה בקשת זוכה לפקודת מאסר כנגד החייב, הינה הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל.

במקרה של דחיית בקשה למאסר, האגרה תוחזר לזוכה ולא תועבר למשטרת ישראל

המידע חסוי, ולא ניתן לברר מידע שכזה. רק מידע על חייבים מוגבלים באמצעים, חייב בפרסום. רשימת תיקים של חייב, ניתנת רק לחייב ו/או מי מטעמו בהתאם לנוהלי ההוצאה לפועל, או לצד ג' אשר הוטל עיקול על נכסיו בגין חובו של החייב ולצורך הגשת פסק דין הצהרתי.

בנסיבות העניין, בירור תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו הבנק לא פעל כראוי, הינו בסמכות בית משפט השלום

ההגבלות לא נובעות מאיחוד התיקים, אלא מהכרזתך כחייב מוגבל באמצעים. גם אם ישאר תיק אחד, הכרזתך כחייב מוגבל באמצעים לא בהכרח תבוטל. אם תוגש בקשה, שתשכנע את ראש ההוצאה לפועל כי בנסיבות העניין אין טעם בהגבלות, יתכן ויבטלו את הכרזתך כמוגבל באמצעים ויוסרו ההגבלות או חלקן.

בהחלט סביר שאם תעביר את הרכב על שמך, העיקול שנרשם במחשבי משרד הרישוי עלול להירשם על הרכב.

לא ניתן לבצע חוזה בלשכת ההוצאה לפועל אלא רק פסקי דין. צריך להגיש תביעה לפינוי / סילוק יד, ולאחר קבלת פסק דין ניתן לבקש את ביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל.

תשלום בתיק איחוד, אינו מרפא את עובדת הפרת הסכם ההלוואה נשוא הערבות. שהרי התיק לא היה נכנס לתיק האיחוד אלמלא הפרת ההסכם וביצוע של השטר שבגינו ניתנה הערבות.

כמובן שעדיף לאמת את עובדת מגוריו של החייב במען. פרטים ממשרד הפנים, הם גם סממן למקום מגוריו של החייב אם כי חייבים שלא מעוניינים לפרסם את כתובתם לא דואגים לעדכן את משרד הפנים בנוגע למען החדש.
ניתן לשלוח עיקול ברישום בעלות של 160-200 ש"ח (אגרות) ולפי התשובה של המעקלים, בתקווה שצו העיקול יבוצע באופן משביע רצון, תוכל לקבל מידע לגבי עובדת מגוריו של החייב בכתובת. האפשרות האחרת היא הגעה למקום באופן עצמאי או חקירה.

יש לפתוח תיק בהוצאה לפועל ע"י הגשת בקשה לביצוע פסק דין (יש טופס כזה) יש לצרף לטופס כל מיני דברים כמו עותק מאושר של פסק הדין. ואז יוציאו אזהרה לחייב ואחרי 20 יום אם הוא עוד לא ישלם ניתן יהיה לבצע עיקולים וכדו'

הריבית בתיק הוצאה לפועל, נקבעת על פי דין ו/או על פי הסכם. הזוכה בתיק ההוצאה לפועל זכאי לקבל הפרשי הצמדה וריבית על החוב וזאת כחלק מהגנה על זכותו הקניינית של הזוכה.הבנקים זכאים לפי הסכם ופסק הדין, לגבות ריביות לפי טבלאות מוכנות. יש דרך לעצור את הריבית ואף לחשב אותה מחדש והיא באמצעות פנייה להליכי פשיטת רגל. בהליך פשיטת הרגל, עוצרים את מירוץ הריביות, ואף ניתן לחשב את החוב מחדש לפי ריבית מופחתת.

שלום לך ופורים שמח.גם אני נמצאת באותו "ברוך"גם לי עקב חוב לבנק עברתי חקירת יכולת אצל רשם ההוצאה לפועל ונפסק לי סכום לא גדול לשלם כל חודש.זה 4 שנים שאני משלמת ולא רק שהחוב לא יורד אלא שהריביות הרצחניות גורמות שאני היום בת 60 ונראה לי שעד יום מותי לא אגמור לשלם חוב זה.אין אני מבינה מדוע ריביות אלו כל כך גבוהות ולפי מיטב הבנתי כאשר כבר מגיעים להסדר עם ההוצאה לפועל הרי אני ואתה ואחרים כבר נמצאים "בבוץ" אז למה להמשיך לעשות לנו יותר קשה.בשוק האפור לא לוקחים ריביות כאלו והרי כולנו יודעים שאסור להיסתבך איתם.עורכי הדין למינהם אומרים שכדי להוריד את הריביות צריך להכריז על פשיטת רגל.למה?הרי בסך הכל אנו רוצים לשלם את החוב ולסיים אותו בכבוד.אז מה שעושים לנו זה מכניסים אותנו לכל החיים לחתונה קטולית.לא כל אחד רוצה פשיטת רגל.זה בהחלט לא הליך נעים ואם יש את הכסף לשלם כל חודש את ההסדר עם ההוצאה לפועל אז מדוע לתת לנו עוד "עונש קשה מאד"בתשלום הריביות.אני חושבת שלו כל החייבים היו מתאגדים יחד ומגישים תביעה ייצוגית להוצאה לפועל או אולי איזה עורכך דין שהיה לוקח על עצמו להיכנס לתיק כזה ולהביא את זה לידיעת הציבור בתקשורת אולי ..אולי...היה מי שיקשיב לנו.שיהיה פורים שמח לכול החייבים למינהם

חזקה שכל המיטלטלין שבמען החברה שייכים לחברה. אם מדובר בבית מגורים, יש להגיש מטעם הבעלים של המיטלטלין, תביעה לפסק דין הצהרתי לגבי הבעלות במיטלטלין, וזאת כנגד כל נושיה הפוטנציאליים של החברה.

יש להגיש בקשה לסעד הצהרתי מביהמ"ש בצורה של המרצת פתיחה. הסעד המבוקש הוא שביהמ"ש יצהיר כי כל הרכוש בבית ההורים שייך להם ולא לאחיך. מומלץ לכלול בבקשה רשימה מפורטת של כל מה שיש בבית ועד כמה שניתן גם לצרף קבלות רכישה (מה שיש). היות ולבקשה חייבים לצרף תצהיר אז מומלץ מאד להעזר בעו"ד. (יש גם אופציה של החתמת התצהיר בביהמ"ש ע"י עו"ד תורן שנמצא שם בדיוק לצורך אימות חתימות על תצהירים אבל הוא לא יוכל לסייע בניסוח התצהיר. זה עולה בביהמ"ש 41 ש"ח אצל עו"ד לפחות פי 3 מזה אבל הוא יכול לעזור בניסוח, דבר שחוסך בעיות אח"כ)

עוה"ד יכולה להמשיך ולעשות שימוש ביפוי הכח כל עוד הוא אצלה (השימוש כמובן לא יהיה חוקי ותהיה לך עילת תביעה כנגדה אבל...)
לגבי כספים שמגיעים לך מהליכי הגביה - אם עד להפסקת העבודה איתה הכספים היו מגיעים אליה, אז הם ימשיכו להגיע אליה עד שתודיע ללשכת ההוצל"פ לפעול אחרת. אם הכספים היו מגיעים אליך אז הם אמורים להמשיך להגיע אליך, אלא אם היא הגישה הודעה ללשכת ההוצל"פ לנהוג אחרת. בכל מקרה בלשכת ההוצל"פ אתה יכול לקבל תדפיס של כל הכספים שהועברו בתיקים בהם את הזוכה וגם לאן הם הועברו.
אתה לא צריך שיתוף פעולה ממנה, כל שעליך לעשות הוא להודיע ללשכת ההוצל"פ בכל תיק שבו אתה הזוכה שיש לעדכן שעוה"ד כבר אינה מייצגת אותך וכי יש להעביר את כספי הגביה לחשבון הבנק שלך. בלשכת ההוצל"פ יכולים להנחות אותך איך בדיוק לעשות זאת מבחינת הטפסים וכדו' (הנוהל שונה קצת מלשכה ללשכה)

רשות השידור פועלת לגביית חובותיה באמצעות פקודת המסים (גבייה) ולא באמצעות חוק ההוצאה לפועל. הרשות יכולה לנקוט בהליכים ישירות מול החייבים מבלי לפתוח תיק הוצאה לפועל ולא ניתן לצרף את החוב לאיחוד תיקים. הליך פשיטת הרגל, הוא ההליך היחיד שאפשר לעכב את כל הליכי הגבייה המתנהלים כנגד החייב. כמובן שרשות השידור יכולה להגיש תביעה ולקבל פסק דין לגבייה בהוצאה לפועל, שאז התיק יצורף לתיק איחוד.