האם צוואה יכולה להדיר את אשתו וילדיו של המוריש?

לנדב שלום, תרשה לי להעיר כי עדיף לפנות עם פרטי המקרה במדויק ולא "לדוגמא". אמנם, עקרונית וחוקית צוואה קובעת וזה צריך להיות סוף פסוק. ישנן ארצות לא פחות נאורות, כמו צרפת וגרמניה, שבכל מקרה יש חלק מהעיזבון (זה הרכוש שהותיק המנוח) משוריין עבור אשה וילדים באופן שמקטין את הקיפוח. בשיטה אצלנו נותנים משקל יתר ל"רצון המצווה" בהנחה שיש לכבד את רצונו האחרון.לכן, אם אנחנו רוצים לשכנע את בית המשפט שהצוואה היא לא סוף פסוק, צריך לעשות בדיקה לעומק: א. האם זה באמת הרצון שלו - גם שזה רצונו החופשי וגם שזה רצון של אדם שיש לו שיקול דעת לא פגום מבחינת יכולת המחשבה שלו (ולא מבחינה ערכית).ב. מדוע רצה המצווה להותיר אחריו צוואה כ"כ מקפחת? מנסיוני, כמעט ואין החלטות שאין להם סיבה. אם תדע מה הסיבה, יתכן שאפשר יהיה לתקוף את הצוואה. כלומר, צריך לעשות את הבדיקות האלה לעומק ומהר, כי הזמן כאן פועל לרעה. אחרי שצוואה מאושרת יותר קשה לבטל את ציוויה.ועתה, נבחן מקרה שבו הצוואה כשרה לחלוטין ולא הצרחנו למצוא דרך לתקוף אותה. א מה עושים? בנתונים שמסרת, עבור ילדים קטינים יש לדרוש "מזונות מן העזבון". בעבור האשה ניתן לתבוע כספים: א. מכוח חזקת השיתוף (את חלקה ברכוש שרשום על שמו אבל מגיע גם לה חלק ממנו. יש הרבה מקרים כאלה). ב. מזונות אשה. ג. כתובה מן העזבון.בשביל לעשות את זה צריך עו"ד שעוסק בדיני ירושה ומשפחה.בהצלחה, עו"ד קובי נסים.נ.ב. מדי פעם יש צוואות מקפחות כמו זו שציינתה. מי שמצווה כך חוטא (במקרים רבים) לא רק בקיפוח, אלא שהוא מותיר אחריו ירושה של סכסכנות, קנאה ועגמת נפש. גם זו סיבה לנסות ולהביא דברים כה מוטים על תיקונם. בהצגה משפטית נכונה של הדברים, גם השופטים לא אדישים. הרי גם הם בני אדם, ילדים והורים בעצמם. 

נדב שלום,

כל עוד אין עילות לשלול את תקופת הצוואה - עושק, כפיה, חוסר כשרות משפטית וכיו"ב - הצוואה תקפה.
זכותו של אדם להוריש את כל רכושו למי שהוא רוצה, גם אם בכך הוא פוגע בבני משפחתו הקרובים ביותר - קיפוח אינו עילה לביטול הוראות בצוואה.

בברכת שבוע טוב,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה