האם סביר שבית המשפט יתערב בהחלטת בית הדין הרבני לגבי סמכותו?

אישתי ואני פתחנו תיקי גירושין באותו יום. אני בבית הדין הרבני והיא בביהמ"ש. אני פתחתי את התיק כמה שעות קודם, וכרכתי את כל נושא הרכוש המשמורת והמזונות. יומיים אח"כ עורך דינה הגיש בקשה דחופה למשמורת זמנית לביהמ"ש. הדיון הראשון היה בבית הדין. בדיון הראשון בבית הדין עורך דינה טען לחוסר סמכות בית הדין ולחוסר כנות שלי בפתיחת התיק. כמו-כן הוא הציע שנבצע את הגט באופן מידי ונדון בכל שאר העיניינים אח"כ. אני אמרתי בדיון שאני רוצה להתגרש בלית ברירה מכיון שהיא בגדה ויש לי הוכחות לכך. בית הדין פסק שהסמכות נתונה לו וגם הורה לשנינו להגיע למחרת לטקס הגט. לאחר הדיון עורך דיני המליץ לי לא לתת את הגט ולהתנות אותו בהסכם. הוא שלח בקשה לדחיה לבית הדין.בתגובה לבקשה של עורך דיני לדחות את תביעתה בביהמ"ש על הסף, עורך דינה של אישתי טען לחוסר כנות ולראיה הביאה את העובדה שלא הגעתי לטקס הגט כפי שקבע בית הדין. עדין לא היה דיון בביהמ"ש אך השופט הוציא החלטה ובה כתב:"מעמדות הצדדים מתברר כי פני הצדדים לגירושין וכי נקבע מועד לסידור גט, בהסתמך על נתון זה קבע בית הדין כי התביעה על הכרוך בה הוגשה בכנות ועל כן נתונה לו סמכות לדון במשמורת הקטינים. משאלה העובדות לא יתערב בהחלטות בית הדין. היה ויתברר כי העובדות אינן כפי שהוצהר בבית הדין, והגט לא יוסדר עד למועד הדיון שקבוע בפני, ישקול בית המשפט את עמדתו מחדש בכל הקשור לכנות התביעה וההשלכות לעניין המשמורת".עורך דיני עדין בדיעה שלא כדאי לתת גט.אני אומר בנוסף שאני אכן רוצה להתגרש אך אני רוצה להגיע להסכם מכובד בעוד אישתי מעוניינת להפגין את קשיחותה בבית המשפט עד הסוף.שאלתי:1. האם סביר שבית המשפט יקח את הסמכות מבית הדין לאחר שכבר קבע שהסמכות אצלו, ומה יקרה אז?2. האם יש יסוד לטענה של חוסר כנות שלי בכך שאני מתנה את הגט בהגעה להסכם? האם זו לא התניה לגיטימית?3. באם אתן את הגט לפני כל דיון, האם יכול להיות שבית הדין בכלל לא ירצה לשמוע על הבגידה, כי היא כבר לא רלוונטית?