כיצד משפיעה סמכות בית הדין הרבני על צווים נגד צד ג' כמו הקבלן?

אנחנו בהליכי גירושין.
יש לנו דירה שנקנתה מקבלן,ועדיין בהליכי בניה (כלומר,מעמדנו בה כעת הוא של "זכויות חוזיות").
ענין חלוקת הרכוש נמצא בדיונים בפני בד"ר (בכריכה לתיק הגירושין).
כעת,ובכדי שבה"ד יוכל לנהל דיונים ללא מחטפים, הוא הוציא צו מניעה האוסר על הצדדים ועל הקבלן לעשות כל שינוי משפטי,או דיספוזיציה וכו',לשלם לקבל תשלומים נוספים.

מדוע בה"ד נתן צו מניעה גם על הקבלן? כי אנחנו טעננו,שאם בה"ד מוציא צו מניעה, עלול לצאת לנו מזה נזק גדול -שכן אנחנו לא נעמוד בתשלומים,ואז הקבלן יודיע שכיוון שאנחנו לא עומדים בתשלומים הוא מבטל את החוזה -וזאת בזמן שבה"ד הוא המונע מאיתנו לשלם!
ולכן ביקשנו:או שלא יוטל צו מניעה,או שזה יוטל גם על הקבלן וכל צד ג'.
בה"ד החליט להוציא צו מניעה הן על הצדדים,והן על כל צד ג' "כולל הקבלן".

השאלה: האם לצו המניעה שכנגד צד ג' יש תוקף חוקי, והקבלן אכן לא יוכל לעשות מחטפים , או שעלינו לפנות לבית משפט בכדי שיוציא צו מניעה נגד הקבלן?