דני שלום,

אני משער שמדובר בהליך של עלייה לפי נוהל שינוי מעמד מתייר לעולה, שבמסגרתו התבקשתם להציג מסמכים שמלמדים על זכאותכם לשבות.

חוק השבות הנו חוק חשוב ביותר שמעניק למי שנכנס בגדרו זכות בלתי רגילה - לקבל מעמד של אזרחות מיד. לחוק זה יש מעט מאוד חלופות בעולם והוא, כאמור, מעניק זכויות חשובות, לכן הגורמים המוסמכים על יישומו מחויבים להקפיד על בחינת בקשות לעליה.

לא ניתן לקבל מעמד של עולה (ופועל יוצא - אזרחות) אלא אם המבקש שטוען לזכאות לשבות (עליה) מציג מסמכים שמלמדים בבירור על היותו יהודי, בן ליהודי או נכד ליהודי (או בן זוג או אלמן), או מי שנתגייר ואינו בן דת אחרת.

הדרישות בהקשר זה מחמירות ביותר - משרד הפנים ולשכת הקשר נתיב (שמסייעת לו במישור זה) אינם מסתפקים בראיות לא משכנעות ולעתים מטילים ספק במסמכים שאינם אותנטיים.

לגורמים אלה בקיאות רבה בהיסטוריה ובמאפיינים של התקופה והאזור, וגם בתי המשפט מכירים בלשכת הקשר כגורם מקצועי ביותר.

לכן - לערער על החלטה של לשכת הקשר ולהצליח בערעור הנה משימה לא פשוטה. אם עמדת לשכת הקשר היא שלא הוצגו די מסמכים, בדרך כלל לא יהיה פשוט לשכנע אחרת בבית המשפט. כל עניין דורש כמובן בחינה מעמיקה של נסיבותיו, ונציגי לשכת הקשר בהחלט יכולים לטעות, אך על פי רוב אם העמדה של לשכת הקשר מבוססת על כך שהמבקש לא הציג די ראיות, יהיה לא פשוט לשכנע את בית המשפט כי העמדה אינה סבירה.

המלצתי במקרים כאלה להיוועץ במומחה כדי שילמד את המסד העובדתי ואולי יציע כיצד ניתן לעבות אותו.

באשר לאופן עריכת הראיון וזה שזה לא היה לשביעות רצונכם - גם על זה ניתן לדון עם המומחה, אך בגדול מה שקובע אם אתם עומדים בדרישות החוק אם לאו הם הראיות שאתם מביאים.

כאמור, ממליץ להיוועץ במומחה לדיני הגירה.